כנס אילת לעיתונות: "יש טעם בעיתונאי יותר מבעבר"

"יש טעם בעיתונאי יותר מפעם, כדי להבדיל בין מה סיפור ומהו לא, גם בעידן האינטרנט", כך אמר העיתונאי דרור גלוברמן, מנחה "אנשים" בערוץ 2 בפאנל "האינטרנט שולט", שעסק באתרי האינטרנט בישראל ויחסי הגומלין עם עולם התקשורת הישראלי והעולמי. ראשית הפאנל עסק בהצלחת המחאה בזכות האינטרנט, מחרם הקוטג' ועד האביב הערבי ששיאו במצרים. "האינטרנט לא הוציא את המצרים לרחוב", אמר גלוברמן ביחס לדיעה הרווחת כאילו הפייסבוק היה בין הגורמים למהפכה במצרים. "הרעב והמרמור הוציא אותם מהבית".

"אם המחאות לא היו עולות בכלי התקשורת המסורתיים, הם לא היו תופסים באותה צורה", אמר עורך וואלה!, גדי להב. "הפייסבוק והטוויטר נכנסו לסייקל התקשורתי ויש מערכת יחסים הדדית בין התקשורת לבין הרשתות החברתיות. יש הד שמגיע לציבור דרך הרשתות החברתיות. בלי פייסבוק וטוויטר לא היינו יודעים שיש כזה מרמור". להב העיד כי סיפורים עיתונאיים בכמה תחומים נכנסים למעגל התקשורתי מדי יום. "פייסבוק לא יחליף את הביפר המשטרתי או את המקור", הוסיף להב. "אבל יש מקרים שאנחנו מקבלים דברים מהפייסבוק לפני גורמים אחרים".

בסקר מעניין שהוצג בכנס, נראה כי הציבור מעדיף לצרוך את האינטרנט בבוקר על פני הפרינט והרדיו. בצהריים האינטרנט גובר באחוזים גבוהים יותר על פני הרדיו והעיתונים ובערב הטלוויזיה חוזרת לשלוט בהרגלי הצריכה של האזרחים.

הפאנל נערך במסגרת היום הראשון של כנס אילת לעיתונות 201. הפאנל כלל את המשתתפים פרופ' נועם למלשטיך מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, דרור גלוברמן, מגיש "אנשים" בערוץ 2, ליאור ליברובסקי, עיתונאי אתר ONE, אבי משולם, עורך וואלה! ומעריב לשעבר, היועץ האסטרגי איתן לוין, מנהל הרדיו האינטרנטי נאס FM ברנרד טנוס וגדי להב, עורך וואלה! הנוכחי. את הפאנל הנחה העיתונאי רועי כ"ץ, לשעבר ראש מחלקת החדשות של וואלה!.

לאחר החלק שעסק במחאה, עבר הפאנל לעסוק בנראות של אתרי האינטרנט. המנחה רועי כ"ץ התווה את הקו מראש ושאל "למה אתרי החדשות נראים כל כך רע" .גלוברמן הסכים איתו וטען כי "וואלה! ו-וואינט הם בעצם עיתון".

"זה עניין של כסף ויכולות", אמר להב. "ההנחה שוואלה! ו-וואינט הם כמו עיתון זהה גם לניו יורק טיימס, הגרדיאן והאל-מונדו הספרדי הם כזה. הגרדיאן מפסיד 60 מיליון פאונד בשנה. דיגיטל עולה כסף, לא כל מה שאתה עושה בדיגיטל מצליח. בשנה האחרונה עשינו יותר שימוש בצילומי 360 מעלות ופלאש אינטראקטיבי. זה עולה כסף. להשוות אתרי תוכן ישראלים לאתרים כמו ניו יורק טיימס זה כמו להשוות את האוסקר לפרסי אופיר".

"מערכות כמו וואלה! ו-וואינט עדיין בונות את עצמן", הוסיף להב לאחר מכן. "באייפד למשל, עדיין אין כסף. כמה אנשים עובדים במחלקת הדיגיטל של ניו יורק טיימס? 50 איש. עשרה אחוז מזה זה מסובך בישראל".

"אנשים עדיין קוראים עיתון מנייר ועדיין פותחים ערוץ 2 בשעה שמונה", אמר גלוברמן, שטען כי השינוי נעשה לאט יחסית. "קשה לשנות הרגלים של בני אדם". להב לא הסכים עמו ואמר "השינוי קרה די מהר. אם היו מראים לך לפני 12 שנה אייפד, היית חושב שזה יגיע עוד 50 שנה".

הנושא הבא על הפרק היה עניין הטאלנטים באינטרנט והשאלה מדוע לא צמחו טאלנטים ברשת. "בוא נודה על האמת, איזה טאלנט צמח מגלי צה"ל בשנים האחרונות?", אמר משולם. "ככל שיעברו השנים וכתבים מדיניים יביאו את הסקופים ממטוסו של ראש הממשלה און ליין - זה יקרה. לא בטוח שלעיתונאים שיש בעיתונות המודפסת יהיה איפה לכתוב בעוד 10 שנים. גם הם ישתלבו ברשת".

"ברגע שהטלוויזיה תשתלב עם האינטרנט כפי שאנחנו יודעים שיקרה, זה מה שישנה בצורה מהותית את הכל", אמר פרופ' למלשטיך. "החיבור ביניהם שיהיה נגיש לציבור ישנה את כל כללי המשחק, גם ביחס לטאלנטים".

היועץ איתן לוין העלה את עניין הבלוגרים וטען כי הרייטינג שלהם גדול יותר משל אתרי הפרינט. "אני מעדיף לקחת בלוגר לתחום התיירות מאשר כלי תקשורת מסורתי. הבלוגרים מגיעים לרייטינג יותר גבוה מעיתון ממוצע. בעיות האתיקה קיימות, אבל הם טאלנטים. לא נחום ברנע, אבל טאלנטים".