כמה מרוויח עיתונאי? חצי ממה שאתם חושבים

בפתח הפאנל "איך גומרים את החודש לעזאזל – קריסת מערכות", שנערך היום (שני) בכנס אילת לעיתונות, הוצג שכרו הממוצע של העיתונאי - 7,000 שקלים. אל מול נתון זה, הוצג סקר ממנו עולה כי הציבור חושב ששכרו הממוצע של עיתונאי הוא כמעט כפול מזה, ועומד על 13,600 שקל. עוד עלה בסקר שמחצית מהנשאלים (56 אחוזים) חושבים ששכר העיתונאים הוגן ואילו כמעט כל הנשאלים (89 אחוזים) חושבים שהכתבים והמגישים הבכירים מרוויחים "יותר מידי".

נתון נוסף שעולה מהסקר מצביע על כך שלמעלה ממחצית מהנשאלים (63 אחוזים) חושבים שערוצי הטלוויזיה מרוויחים הרבה, ואילו רק 39 אחוזים חושבים שהעיתונים מרוויחים הרבה - נתון זהה בקרב אלו החושבים שהעיתונים מרוויחים מעט.

בפאנל, אותו הנחה העיתונאי שרון גל מערוץ 10, השתתפו חגי גולן עורך "גלובס", נחמיה שטרסלר מעיתון "הארץ", עו"ד אילן בומבך היועץ משפטי של אגודת העיתונאים בתל אביב, יאסר עוקבי עורך המקומון "שבע", אורי רוזן מ"מ מנכ"ל חדשות 10, מנשה סמירה מנכ"ל הרשות השנייה, יצחק לבני ופרופ' דן כספי מאוניברסיטת בן גוריון. "אני לא מרוצה מהשכר שמשלמים לעובדים. קשה לי להסתכל להם בעיניים" אמר רוזן בפתח הפאנל והוסיף כי "אני לא חושב שהניהול לא נכון, אלא השיטה מעוותת. מי שמתמצא יודע שהכסף אמור ללכת למנגנון הרשות השנייה. החובות בתחום היצירה ובתחום התמלוגים לאוצר - המיסים, הם מטורפים".

סמירה טען מנגד כי "תמיד נוח להאשים את השיטה. עד 2008 ערוץ 10 הפסיד בין 80 ל-100 מיליון שקל. הם לא עמדו פעם אחת בחובות הרגולציה, אותה בחרו לקבל מרצונם החופשי במכרז. הם התמודדו למכרז, הציעו הרבה מעבר, קיבלו משאב ציבורי, קיבלו בלעדיות. צר לי, אבל זה כישלון מוחלט בהיבט התוכני והכלכלי. ואז הגיע יוסי ורשבסקי, עמד במחויבויות, היה שיפור משמעותי בערוץ והוא עומד במחויבויות התוכן. אלמלא החודשים האחרונים הוא היה מגיע לאיזון. הוא צמצם את ההפסדים שלו, לעומת ההפסדים של עד 2008".

"אצלנו הטלנטים הורידו בעשרה אחוזים משכרם" אמר רוזן ואף ציין כי "יש טאלנטים שהורידו ב-50 אחוזים, ומרוויחים הרבה פחות ממה שהובטח להם". לנוכח הדברים האלה עלתה שאלה מהקהל מדוע לא מיוצגים בפאנל עיתונאים ששייכים לאותו מעמד כלכלי קורס, כאלו שעובדים במקומונים, או שעוברים בין מערכות התקשורת השונות, בעבור שכר פרילאנס נמוך. "רצינו עיתונאי רעב, לסקופים ותחקירים, אבל הוא הולך רעב הביתה". הגיב בומבך "זה קרה בגלל שפעם היו הסכמים קיבוציים והיום העיתונאים תלויים בבעלי ההון. עולם התחקירים הפך להיות מחוסל, ומקצצים בו, כשלמעשה התחקירים הם עוגן. חגי גולן אמר אתמול - לא רק שאתה לא כותב נגד המקום בו אתה עובד, אתה גם לא כותב נגד המפרסמים שלך".

בומבך נשאל איזה עיתונאים מגיעים אליו ליעוץ באגודה והוא ענה כי "באים זוטרים ובאים גם בכירים. אין צד שווה לכולם, גם בכלי תקשורת מובילים אנשים קיבלו הזמנה לשימוע, לפני פיטורים. זה קורה בעקבות עבודה לא מושלמת. עיתונאים מפוחדים, חוששים שמישהו יקדים אותם בפרסום, עושים עבודה לא מושלמת, כותבים לעיתים טעויות, וחוששים שהם עלולים להיות מפוטרים. אנחנו מביאים לשימוע ואומרים להם שאף אחד לא מושלם".

עוקבי סיפר על המתרחש בעולם המקומונים: "אני חש את המציאות ורואה אותה בסביבה הקרובה אלי. לפני עשר שנים היינו נלחמים בעיתונות המקומית על מנת להביא תחקירים, היום אנחנו מקבלים סיפורים בלעדיים מעיתונים אחרים מבאר שבע, שלא יכולים לפרסם אותם אצלם. העיתונות המקומית נמצאת במצב קשה כבר חמש שנים, ואני שומע את הסקרים שמדברים על 7,000 שקלים, והרוב אצלנו מקבלים שכר של פרילאנסרים". עוקבי סירב לנקוב בשכר שמקבל פרילנסר עבור ידיעה, אך מהקהל העירו שבעבור ידיעה חדשותית במקומון השכר הוא כ-150 שקלים בממוצע.

"הקהילה התקשורתית משקפת להפליא את החברה הישראלית החדשה - חברה של פערים גדולים,
של סולידאריות חברתית הולכת ונחלשת". הסביר כספי את מצבה הכלכלי של העיתונות. "יש טאלנטים המשתכרים פי 15 ויותר לעומת כלו שמשתכרים כמו פועלים תאילנדים. הקפיטליזים החזירי קיים ותלוי גם בתקשורת. התאילנדים מקיימים את הטאלנטים, בכלכלה כמו בתקשורת", אמר כספי. הוא הוסיף והסביר כי "התאילנדים נושאים גם בכישלונותיהם של הטאלנטים, בכלכלה כמו בתקשורת. והטאלנטים צוברים עוצמה ומושכים ביקורת על שימוש לרעה בעוצמתם. הטאלנטים בכלכלה ובתקשורת התאחדו".

סמירה הסביר את השכר הנמוך בביקוש והיצע, וטען שחוגי התקשורת מלאים בסטודנטים שמספרם אינו תואם את מקומות העבודה. בקהל ענו לו בתגובה כי "עולם עורכי הדין גם מוצף, והם לא מקבלים קרדיט כשכר". בומבך חיזק את הדברים ואמר כי "להעסיק מתמחים בלי שכר זו עבירה פלילית, אבל עיתונאים לא מודעים לזכויות שלהם ומפחדים".

בסיכום הפאנל אמר גולן כי "בעלי ההון לא רוצים להפסיד כסף, חלק גדול מהטייקונים לא יכולים להפסיד כסף. אנחנו כותבים עליהם בתקשורת הכלכלית, הם היו מתחלפים עם חלק מהיושבים בקהל. זה לא שהם לא רוצים להפסיד". וכספי סיכם "תקשורת הוא לא עסק כלכלי. הוא גם עסק תרבותי".