הישראלי הממוצע צפה השנה בטלוויזיה 232 דקות בממוצע ביום, שש דקות יותר מהממוצע בשנת 2010, כך עולה מדו"ח סיכום נתוני הצפייה לשנת 2011, שנערך על ידי הוועדה הישראלית למדרוג. לפי נתונים אלה אזרחי ישראל צופים בטלוויזיה יותר זמן ביום ממקביליהם בהולנד, אוסטרליה וצרפת, ונמוך מהממוצע הבריטי והאמריקאי. נתח הצפייה בערוצי הברודקאסט (ערוצים 1,2,9,10,23,24,33), גדל במהלך השנה ועמד על 60% מסך הצפייה של משקי הבית היהודים בשעות הפריים טיים, בהשוואה לנתח של 57% בשנת 2010.
עוד עולה מדו"ח הסיכום כי בשנת 2011 נשים בוגרות צפו בטלוויזיה הרבה יותר מאשר גברים בוגרים: 284 דקות בממוצע לעומת 221 דקות בהתאמה. מפילוח על פי גיל עולה כי בני ה-65 ומעלה צפו בשנה זו בטלוויזיה בשיעור הגבוה ביותר: 359 דקות יומיות בממוצע, כמעט פי שלושה מהצופים בגילאים 18-24, אשר צופים בממוצע ביום במשך 121 דקות.
ככלל, החל מגיל 25 וככל שעולה שכבת הגיל, עולה גם זמן הצפייה היומי. בחלוקה לפי אזורים גיאוגרפיים ניכרים גם כן הבדלים בשיעורי הצפייה. לפי הנתונים, תושבי תל אביב צפו בטלוויזיה בשנת 2011 בהיקפים הגדולים ביותר - 53 דקות מעל הממוצע הארצי. תושבי ירושלים, לעומתם, צפו בטלוויזיה בהיקפים הנמוכים ביותר - 28 דקות מתחת לממוצע הארצי.
החודש הנצפה ביותר במהלך 2011 היה חודש אוגוסט, עם 243 דקות בממוצע, ואחריו חודשים יולי וינואר עם 239 דקות. בחודש ספטמבר הייתה הצפייה הנמוכה ביותר עם 221 דקות בממוצע.
מנכ"ל הוועדה למדרוג, ד"ר יפעת בן חי-שגב, ציינה בהקשר הזה כי בשנת 2011 רשם חודש אוגוסט צפיית שיא, הן בשל העובדה שמדובר בחופש הגדול, במהלכו צפיית הילדים והנוער גדלה, והן בשל אירועי המחאה החברתית, שתרמו אף הם להעלאת הצפייה. ממוצע מקלטי הטלוויזיה למשפחה ממוצעת בישראל בשנת 2011 עומד על 2.16 .
ריאטלי, ריאליטי ועוד קצת ריאליטי
התכנית הנצפית ביותר במהלך השנה הייתה "האח הגדול" של קשת עם 35.9% בממוצע. אחריה "בית הספר למוסיקה" עם 33.9% בממוצע. שמונה מתוך עשר התוכניות הנצפות ביותר הן של הזכיינית "קשת". "המירוץ למיליון" של "רשת" במקום החמישי עם ממוצע של 30.2%, ומהדורת חדשות 2 בשבת סוגרת את העשירייה עם ממוצע של 24.9%.
הז'אנר הנצפה ביותר בישראל הוא עדיין הריאליטי, עם שש תוכניות בעשירייה, ואחריו תכניות בידור וסאטירה. את רשימת עשרת המשדרים/הפרקים הבודדים הנצפים ביותר מובילה התכנית "מאסטר שף" עם 46.1%.
תכניות החדשות נדחקות לאחור, אם כי חשוב לציין שבמהלך השנה נרשמו מספר אירועים חדשותיים מרכזיים, כגון שחרורו של גלעד שליט והפגנות המחאה החברתית בקיץ, אשר גרפו אחוזי צפייה נכבדים. לדברי ד"ר בן חי שגב :"אם מחברים את הצפייה במשדרי החדשות המיוחדים של ערוצים 1,2 ו-10, באירועים אלו, אשר שודרו במקביל, מתקבלים נתוני צפייה גבוהים מאד, חסרי תקדים ביחס לאירועי מדיה מן העבר. מאז חודש אוגוסט אנו עדים לעלייה בצפייה בחדשות בשיעורים חסרי תקדים במערב. הישראלים מחוברים בטבורם לחדשות ואקטואליה כחלק משגרת יומיום קיומית".
ד"ר יפעת בן חי-שגב מציינת כי הגידול בזמן הצפייה בטלוויזיה משקף את עוצמתו של המדיום הטלוויזיוני. "התחזקות הטלוויזיה מתאפשרת הודות לשלוש מגמות מקבילות: המדיום הטלוויזיוני סופג לתוכו את תקשורת האינטראקטיב ומרחיב את פעילותו ברשת, הטכנולוגיה החדשה, בכללה אמצעים לצפייה נדחית רק מגדילים את 'זמן המסך', והתוכן החזק והמוצלח השנה מגדיל את סך הצפייה", הסבירה.
באשר לנתח הברודקאסט ציינה בן חי-שגב, כי היקפו חסר תקדים ביחס לערוצי הברודקאסט במערב: "בארצות הברית למשל, עמד נתח הצפייה בערוצי הברודקאסט בשעות הפריים-טיים בשנת 2010 על כ-37% בלבד. דומיננטיות הברודקאסט בישראל משקפת את תפקודו כמדורת השבט בחברה הישראלית, הצעירה יחסית בהשוואה לדמוקרטיות מערביות אחרות. חרף העובדה שכ-80 אחוז מבתי האב בישראל מחוברים לטלוויזיה רב-ערוצית, מדי ערב בערבו בשעה שמונה הם בוחרים לצפות בתכנים ישראליים. הממד הציבורי בישראל כל כך חזק, עד כדי כך שגם כאשר אנחנו מצויים במרחב הפרטי של ביתנו אנו לא מסוגלים להתנתק ממדורת השבט. כלומר, גם הפרטי בישראל הוא ציבורי".