אורית שוחט נגד ארי שביט

אורית שוחט, לשעבר עורכת מוסף הארץ וכותבת מאמרי המערכת, תוקפת בחריפות את עיתונאי הארץ ארי שביט בעקבות מאמר אותו פרסם שביט ביום חמישי האחרון ב"הארץ".

במאמרו טען שביט כי טענות התקשורת כי ראש הממשלה מנסה להשתיק עיתונאים על ידי מינויים בשידור הציבורי ופרשת ערוץ 10, הן צביעות. השלטון, לטענת שביט, תמיד ניסה "לאלף" את כלי התקשורת. שביט מציג דוגמאות מימי רבין ועד בן גוריון, וביניהן גם דוגמאות שנגעו לו אישית.

בין היתר כתב שביט: "פעם כתבתי בעיתון ליברלי, שעורכו היה מקורב לראש הממשלה. באותה תקופה כל עורכי העיתונים בישראל היו מקורבים לראש הממשלה. הם דאגו לכך שלא תיכתב שום מלה רעה על ראש הממשלה. אני, כדרכי, לא הייתי ממושמע. חשבתי שראש הממשלה טועה, וכתבתי שראש הממשלה טועה. כעבור זמן קצר העורך הליברלי זימן אותי אליו והבהיר לי, שאין מקום בעיתוננו לעיתונאי כמוני. אלמלא השתנה כיוון הרוח, לא הייתי יכול לכתוב את המאמר הזה, ואתם לא הייתם יכולים לקרוא אותו".

שוחט, בטור שפרסמה באתר "העין השביעית", תוקפת את שביט הן על סגנון כתיבתו "הפומפוזיוני" והן על הדוגמאות השונות בהן הוא משתמש. היא חושפת כי ראש הממשלה אליו התכוון שביט הוא אהוד אולמרט, והעורך אליו כיוון הוא דיוויד לנדאו, עורך הארץ בשנים 2004-2008, שתחת שרביטו כתבה שוחט את מאמרי המערכת פעמים רבות.

"יש במאמר המצאות (איך מנעו ממך באיומי פיטורים לכתוב נגד אהוד אולמרט), פחדנות (אינך נוקב בשם העורך שעשה זאת לטענתך, רק שולח רמזים לברנז'ה שמדובר בדייוויד לנדאו, תוך פגיעה בשמו בלי לאפשר לו להתגונן או לתבוע). כרגיל אינך בוחל בהאדרה עצמית (אני כדרכי לא הייתי ממושמע, אתה מעיד על גבורתך), חנופה (אלמלא השתנה כיוון הרוח לא הייתי יכול לכתוב את המאמר הזה, אתה שוב מעיד על עצמך ומחניף כמובן למו"ל ולעורך החדש)", כותבת שוחט.

בהמשך היא מוסיפה: "בשנים שאולמרט היה ראש ממשלה ולנדאו היה עורך 'הארץ' אני כתבתי את רוב מאמרי המערכת. הטלת דופי ביושרתו המקצועית היא גם הטלת דופי ביושרתי. האם במשך ארבע שנים שימשתי חותמת גומי תחתיו? ...לא כל עיכוב בפרסום הוא סתימת פיות. גם לא כל מניעת פרסום. הלוואי ויותר טקסטים היו נזרקים לפח. למשל מאמרים כמו זה שכתבת על ציפי לבני (הכותרת הייתה "הערת אזהרה", לא פחות), שבו האשמת אותה בנורא מכל – היא נטולת אינטליגנציה רגשית, חלולה, ראו הוזהרתם!".

"עיתון ליברלי אינו זה שמתיר לפרסם כל דבר", עונה שוחט לשביט. "פרסום מאמרך האחרון אינו מעיד על ליברליות, אלא על הפקרות עיתונאית. בשם הליברליות איבדנו מן המקצועיות. מחשש שיגידו שמצנזרים מישהו, נוטים לפרסם כל דבר הבל שהוא כותב. בעיקר אם הוא סלב. לפעמים נחוץ יותר אומץ כדי לא לפרסם". לבסוף אומרת שוחט: "אם היית מבקר את דייוויד לנדאו בגלוי, תוך ציון שמו, היינו יכולים להיפגש בבית-המשפט. חבל. עוד יותר חבל שהעיתונות איבדה אותך, כותב מוכשר, בשל הערכה עצמית מוגזמת".

את תגובתו של דיוויד לנדאו לא ניתן היה להשיג. ארי שביט מסר בתגובה: "יש לי הערכה עמוקה לאורית שוחט ולכן צר לי על דבריה".