הקלות בהפצת מידע בעידן הדיגיטלי מציבה בפני סוכנויות הידיעות, ענקיות מדיה המתמחות בהעברת דיווחים ומדיה מרחבי העולם, בעיה קיומית של ממש. עם הזמן נחלש כוחם של לקוחותיהם, אמצעי המדיה המסורתיים, ולא פעם תופס את תפקידן הייחודי אדם פשוט עם סמארטפון הנמצא במוקד זירת ההתרחשות, ויכול להעביר ממנו בקלות מדיה מצולמת ודיווחים חדשותיים.
"החידה סביב סוכנויות הידיעות היא למעשה מדוע הן עוד כאן", אומר ברק רונן, סגן נשיא בכיר ב-CORBIS ולשעבר סגן נשיא סוכנות הידיעות רויטרס. רונן יהיה המרצה המרכזי ביומו השני של כנס עיתונות האונליין הראשון DIGIT 2012 הנערך בשיתוף וואלה! ברנז'ה וייפתח מחר (שני) במרכז הבינתחומי הרצליה.
"מיומנות היסוד שפיתחו הסוכנויות וסיטונאי התוכן במהלך 150 שנות קיומן לא זהה לזו של עיתונים היא קשורה ליכולת להביא חומר חדשותי וידיעות בצורה של טקסט ותמונות במהירות מהשטח אל המשתמש, דבר שפעם היה מסובך, אולם אחרי שהאינטרנט הגיע אלינו תוכן יכול לנוע מכל נקודה לכל נקודה במהירות הבזק וזה הרבה יותר פשוט", אומר רונן, המגורר בימים אלה בלונדון. הרצאתו בכנס תעסוק בעתיד סוכנויות הידיעות והצילום בעידן של פלטפורמות דיגיטליות ומודל רווח משתנה.
"יותר סביר שרויטרס תקבל את התמונה הזו מאשר שהאדם הפרטי יפיץ אותה"
"האיום על ספקי התוכן שנובע מהעידן הדיגיטלי הנוכחי הוא משמעותי, אבל הוא צופן בחובו גם הבטחה גדולה", אומר רונן. "העובדה שלכל אדם יש מצלמה שיכולה לשלוח תמונה לכל מקום לא בהכרח נוגעת למכלול האירועים החדשותיים. כשאתה צורך חדשות חלק מהתוכן באמת יכול היה להגיע אליך מאנשים רגילים שנמצאים בשטח עם מצלמה ביד, למשל, אירועי המהפכה במצרים. אבל לעומת זאת באירועים קואליציוניים או החלטות עסקיות בדרגים הגבוהים וכדומה, המצב הוא שונה. העובדה שלכל אחד יש אייפון לא ממש משנה את היכולת לסקר את האירועים האלה ולכן יש מקרים שהם עדיין צריכים את ארגוני החדשות המקצועיים כי היכולות המקצועיות שלהם והמיומנות שלהן בטיפול בחדשות היא רלוונטית עכשיו לא פחות מאי פעם".
לפי רונן, ההשפעה העיקרית על הסוכנויות היא באופן הטיפול שלהן בתוכן. "בסופו של דבר השאלה היא למי אתה, האדם עם התמונה, תיתן אותה", הוא אומר. "הסוכנויות וארגוני התוכן מגלים שיש חשיבות למסה קריטית של תוכן - יותר סביר שרויטרס תקבל את התמונה הזו מאשר שהאדם הפרטי יפיץ אותה בעצמו. הם הרבה יותר אגרגטור, בעוד פעם העיקר היה להפיק את התוכן, לעבד אותו ולשלוח ללקוח עכשיו הם עושים גם את זה וגם אגרגציה, או מאנשים פרטיים או מארגונים אחרים", הוא אומר.
ברק רונן (36) הוא אחד מאנשי התקשורת הישראליים המצליחים ביותר בחו"ל. הוא החל את דרכו ככתב מפלגות בגלי צה"ל, בהמשך היה רכז כתבים בעיתון "הארץ" והוא נמנה על צוות ההקמה של דסק החדשות של וואלה!. בהמשך יצא ללימודים בחו"ל, שם הוא מתגורר מזה שמונה שנים, ושימש בין היתר כאמור כסגן נשיא סוכנות הידיעות רויטרס. למרות השנים הארוכות מחוץ לישראל, הוא עדין מקפיד להתעדכן בפעילות כלי התקשורת הישראליים. "התוכן עצמו בישראל ומידת העניין של הקוראים בו הם מאוד אינטנסיביים, כולם מכורים בארץ לחדשות וזה לא תמיד המצב בחו"ל", הוא אומר. "זה קצת אומר שיש לתעשייה בישראל יתרון מסוים כי קשה לחיות כאן ולא להיות מכור לחדשות, אבל זה גם קצת חיסרון כי לפעמים זה קצת מפריע לחדשנות. כשהתוכן מטלטל אותך בין פיגוע טרור להסכם שלום אתה לא צריך לחפש ריגושים בתחום הפלטפורמה של צריכת החדשות".
"ידיעות או מעריב יכולים לכתוב סיפור מעולה בעברית אבל כמה אנשים כבר יקראו אותו"
"יש בתעשייה הישראלית דברים ייחודיים נוספים", אומר רונן. "המחסום הכי גדול לאפשרות לעשות כסף מתוכן הוא מחסום השפה. השוק בישראל הוא קטן, בשביל תוכן, וקשה להגיע רחוק. ידיעות או מעריב או הארץ יכולים לכתוב סיפור מעולה בעברית אבל כמה אנשים כבר יקראו אותו - ולכן כמה הכנסות אפשר להביא בזכותו?", הוא אומר. את הפתרון לכך הוא מזהה ביצירת רווחים מהפלטפורמה במקום הסיפור: "ארגונים כמו קשת מתמודדים עם זה יפה. במקום למכור את הסיפור הסופי הם מוכרים את השלד, וזה הפורמט, וזו דרך מעניינת להתעלות על מגבלת השפה. האפשרויות הכלכליות ופיתוח המודלים ליצירת רווח מהתוכן הם דברים עיקריים בהם נעסוק בכנס, ואני מתרגש ומחכה לכך בכיליון עיניים".
כנס DIGIT 2012 יתקיים בבית הספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה בימים שני-שלישי 30/04-01/05. הכנס יתמקד בעתיד העיתונות ויכלול סדנאות, כיתות אמן ופאנלים שיוקדשו לאתגרים התוכניים והטכנולוגיים שעומדים בפני העוסקים בעיתונות בפלטפורמות דיגיטליות.
להרשמה לכנס: digit@idc.ac.il