היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט להגיש כתב אישום נגד עיתונאי הארץ אורי בלאו, בגין עבירה של החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך. היום (רביעי) הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב על ההחלטה לפרקליטיו של בלאו.
בהודעה שנמסרה ממשרד המשפטים נכתב כי היועץ המשפטי לממשלה החליט לדחות את טענותיהם של פרקליטיו של בלאו, וזאת על דעת גורמים מקצועיים, ובהם הפרקליטות, השב"כ והמשטרה, בטענה כי מדובר במקרה קיצוני והתנהלותו של בלאו הייתה חמורה.
עוד הבהיר וינשטיין כי הוא מודע לצורך לנהוג בריסון בכל הקשור לפתיחת הליכים פליליים נגד עיתונאים, אולם כאן מדובר במקרה קיצוני. בלאו נחקר בחשד שהחזיק אלפי מסמכים צבאיים שהוגדרו כסודיים וכסודיים ביותר, אשר נגנבו מפיקוד המרכז של צה"ל על ידי ענת קם, בעת ששירתה שם כחיילת. הוא התחייב להחזיר לידי השב"כ את כל המסמכים, אולם לא עשה זאת, גם לאחר שקיבל הבטחה שלא ישמשו כדי לחשוף את המקור שלו.
"פוטנציאל הנזק בהחזקת המסמכים היה עצום"
לטענת הפרקליטות, "פוטנציאל הנזק בהחזקת מסמכים אלה היה עצום, וחשיפתם עלולה לסכן את ביטחון המדינה ואת חייהם של חיילי צה"ל, מכיוון שמדובר במסמכים הכוללים סיכומי דיונים, פרישת כוחות ועוד".
עוד טוענת הפרקליטות כי "המסמכים הוחזקו במחשבו של בלאו ובמיקומים נוספים, ולפי היועץ המשפטי המסמכים בהיקף שכזה לא נועדו לפרסום עיתונאי בתום לב. בלאו מסר לידי השב"כ רק 50 מסמכים מבין כ-1,800 מאלה שהחזיק בידיו. רק לאחר מעצרה של קם התברר מספר המסמכים והעובדה שהפר את ההסכם שנחתם עמו". זמן קצר לפני שנחשפה פרשת קם, בלאו עזב את הארץ וחזר רק לפני כמה חודשים, אז נחקר בפרשה. קם עצמה הורשעה בסוף השנה שעברה בהחזקה במסירה של מידע סודי ללא היתר והחלה לרצות עונש מאסר של ארבע שנים וחצי.
במשך חודשים ארוכים, התדיינו בפרקליטות אם להעמיד את בלאו לדין. כתב אישום צפוי להיות מוגש נגדו בזמן הקרוב לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
מ"הארץ" נמסר בתגובה: "זו החלטה מצערת ותקדימית בהשלכותיה על חופש העיתונות בישראל, ובעיקר על היכולת לסקר את מערכת הביטחון".
טרם התקבלה תגובתו של אורי בלאו.
רקע הפרשה: שורת כתבות שפרסם בלאו בעיתון "הארץ"
תחילתה של פרשת המסמכים בשורת כתבות שפרסם בלאו בעיתון "הארץ", מהן התברר לגורמי הביטחון כי בלאו מחזיק בידיו מסמכים מסווגים. בתחילה, לא היה ידוע לרשויות מה מקורם של המסמכים המסווגים אשר שימשו את בלאו בכתבותיו, אולם התגבש החשד כי בידיו מסמכים מסווגים נוספים אשר החזקתם בידי גורמים בלתי-מוסמכים פוגעת בביטחון המדינה. על-כן, נדרש בלאו על ידי השב"כ להחזיר לרשויות את כל המסמכים המסווגים שברשותו.
על פי הסכם שגובש עם בלאו באותה עת, הובטחה לו חסינות מלאה מפני נקיטת הליכים כלפיו לגבי המסמכים אותם ימסור, לרבות הבטחה כי לא ייחקר כחשוד ולא יישאל אודות מקורותיו. כמו כן סוכם כי המסמכים לא ישמשו ראיה בהליך פלילי נגד מי שהדליף אותם. זאת, מתוך מה שהוגדר אז על ידי השב"כ כ"רצון לגלות רגישות למלאכתו העיתונאית של בלאו, ולאזן את הדברים כנדרש אל מול הסיכון הטמון בהחזקת חומרים צבאיים סודיים שלא כדין, באופן לא מאובטח, בידי גורם אזרחי שלא הוסמך לכך". כמו כן סוכם כי מחשבו האישי של בלאו, בו נמצאו לדבריו המסמכים, יושמד, ותחת זאת תממן המדינה עבורו רכישת מחשב אישי חדש.
בעקבות חתימת ההסכם, מסר בלאו לחוקרי השב"כ 50 מסמכים, ויצר מצג שווא כלפי הרשויות כאילו החזיר את כל המסמכים המסווגים שבידיו. במקביל, ולאחר שמחשבו הושמד כמוסכם, מילאה המדינה את התחייבותה והעבירה לידי בלאו את הסכום שנדרש לרכישת מחשב חדש.
כמה חודשים מאוחר יותר, כאשר התגלתה זהות המדליפה, ענת קם אשר נשפטה מאוחר יותר והגיעה לעסקת טיעון על עבירות של החזקת ומסירת מידע סודי ללא היתר, ומאסר של 4.5 שנים, התברר גם היקף גניבת המסמכים, ונודע שקם העבירה לבלאו כ-1,800 מסמכים צבאיים. בזמן שבלאו שהה בחו"ל, באי כוחו החזירו חלק מהמסמכים, אך לא את כולם.
בעקבות כך, נמשכו המגעים בין רשויות המדינה לבלאו באמצעות באי כוחו. לבסוף, נחתם עם בלאו הסכם נוסף, שבו שוב התחייב להשיב את יתרת המסמכים, בהתאם לתנאי ההסכם. הפעם, המדינה לא התחייבה שלא להעמיד את בלאו לדין.
רק לאחר החתימה על הסכם נוסף זה, שב בלאו לישראל באוקטובר 2010, ובעקבות כך גם השיב לרשויות המוסמכות במדינה את המסמכים המסווגים שהיו ברשותו במשך כשנתיים.