עיתונאים בכירים: "יום שחור לעיתונות בישראל"

עיתונאים בכירים מבקרים היום (רביעי) את החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את עיתונאי הארץ אורי בלאו בגין החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך.

עיתונאי ידיעות אחרונות יגאל סרנה אומר כי החלטת היועמ"ש היא חלק מתהליך של השתקת העיתונות החוקרת בישראל. "הבעיה היא לא בידיעות הסודיות, שהרי כל הכתבים הצבאיים ובעיקר אלה שעובדים צמוד לצה"ל, מלאים סודות צבאיים", הוא אומר. "לדעתי היו אצל בלאו פחות סודות ממה שלכל כתב צבאי ממוצע, הבעיה היא שהוא לא היה חתום על האמנה החנפנית והמסרסת שיש בין שותפי הסוד לבעל הסוד, מערכת הביטחון".

"אני מופתע שהיועץ המשפטי, שמעכב כל כך הרבה את ההחלטה בעניין ליברמן למשל הזדרז ויצא בהחלטה היוצאת דופן הזו נגד עיתונאי. היום חושפי עוולות ושחיותות חשופים לתביעות יותר מחשודים בעוולות ושחיתויות", הוא מוסיף.

"אנחנו כבר מזמן בתהליך שבו עיתונאים חוקרים מושתקים. כל נושא התחקיר בישראל הוא בנסיגה וזה רק עוד צעד בהליך ההשתקה של תחום התחקירים. זה לא צץ משום מקום – חלק מתהליך ארוך של קריסת העיתונות החופשית. היועץ המשפטי הניח עוד אבן על קבר העיתונות החוקרת", אומר סרנה.

"הסיפור הזה גורם נזק אדיר לעיתונות החוקרת בישראל, ואני רוצה לקוות שבית המשפט יזרוק את הפרקליטות מכל המדרגות", אומר עיתונאי הארץ עקיבא אלדר. "אולי אז השופטים ילמדו לקח את היועמ"ש ויאותתו שחופש העיתונות הוא ערך עליון. אני מקווה שעדיין לא מאוחר ושבית המשפט יחליט במהירות לזכות את אורי בלאו גם משפטית וגם מקצועית, והייתי אומר את זה גם אם הוא היה עובד בישראל היום".

"עמדתי במצבים דומים לא פעם, נדמה לי שאפילו היום יש לי בבית מסמכים סודיים ביותר", מוסיף אלדר. "אורי לא עבר עבירת צנזורה – אלא עשה חובה אזרחית חשובה כשחשף פרוטוקול שגילה שאלוף פיקוד מרכז הנחה את אנשיו לעבור על צו בג"ץ, ועל זה הדין לא ניתן. הוא עשה מה שכל עיתונאי היה עושה כשהוא מקבל חומר ממקור, העביר לצנזורה וקיים את החלטתה. היועמ"ש צריך לתת לציבור דין וחשבון על האפליה שהוא נוקט במקרה הידוע של תלונה נגד ראש המוסד על חשיפת זהותו של המרגל המצרי אשראף מרואן שאחר כך נהרג. מדוע זה מונח על שלוחנו כבר שבע שנים?".

מנגד, הפרשן הצבאי של ערוץ 2, רוני דניאל, חושב שהבעיה אינה דווקא בהחזקת המסמכים – אלא בהתנהלותו של בלאו אל מול הרשויות במקרה שלאחר החשיפה. "אני מאוד לא אוהב מצב שבו עיתונאי מועמד לדין על עבודתו", הוא מדגיש אך מוסיף: "אני מבין שאורי בלאו במהלך העבודה עשה כמה שגיאות שעל פי היועץ המשפטי מצדיקות את העמדתו לדין. הבעיה פה לא הייתה החזקת החומרים, אלא זה שאומרים לו תחזיר והוא מחזיר רק חלק ולא מגלה מה יש לו. הלקח הוא שצריך להיות מדויקים ולעבוד בצורה מדויקת. אמת דיברתי בסופו של דבר מנצח את הכל".

"אחרי ההחלטה התקדימית הזאת הרבה פחות בטוח להיות עיתונאי שעוסק ומכסה תחומים של ביטחון, מודיעין ומזרח תיכון", אומר עיתונאי ידיעות אחרונות רונן ברגמן. "ברבות השנים אנחנו נביט על ההחלטה הזו כמו על פרשיות אחרות – בתימהון, ונגיד שלא יכול להיות שזה קרה. זו כמו ההתענות לעיתון חדשות בפרשת קו 300, כמו הפרשיות בהן ניסו להצר את הכיסוי שהענקנו בידיעות כמו פרשת מנבר ויצ"ה, חבל שהפרקליטות נהגה בדרך הזו".

"החוק במדינת ישראל הוא כזה שאם מקפידים עליו – עיתונאי לא יכול לסקר את מערכות הביטחון והמודיעין", מדגיש ברגמן את האבסורד שבאכיפת החוק היבש על עיתונאי: "הסיטואציה היא כה אבסדורית שאם אני לוקח חתיכת נייר ורושם עליה 'לישראל יש נשק גרעיני' ולא מוסיף על פי פרסומים זרים, מקפל ושם בכיס – אני עובר עבירה של ריגול חמור, כך על פי החוק היבש".

"יש לי תקווה קטנה מאוד מבית משפט בנושאי ביטחון, ואני מאוד פסימי", הוא אומר. "קרה פה שעיתונאי שקיים את החוק, עשה את עבודתו, קיבל חומר ממקור, העביר לצנזורה ופעל על פי הוראותיה- ועכשיו הוא עומד לדין. על מה? על זה שהוא לא קיים את ההסכם איתו. אם אכן זה נכון, תעמידו אותו לדין על זה שהוא לא קיים הסכם. אבל במקום זה הם מעמידים אותו לדין על עבירה שאפשר להעמיד עליה הרבה עיתונאים והרבה אנשי ביטחון לדין. עצם ההחלטה להעמיד אותו לדין היא יום שחור לעיתונות ויום שחור לדמוקרטיה הישראלית".

גם מגישת "עובדה" בערוץ 2, העיתונאית אילנה דיין התייחסה היום להחלטת היועץ. לוואלה! ברנז'ה היא אמרה: "מי שלא מבין את הבעייתיות בכתב אישום כזה, ולא מבין את הסכנה בשימוש בכלי הפלילי כנגד עיתונאי שהחזיק חומרים לצורך עבודתו העיתונאית, מי שלא מבין את הקשר בין העבודה שלנו לבין חשיפה של מסמכים שהממלכה לא רוצה לחשוף, מי שלא מבין את כל זה – או שהוא מנותק מהערכים הכי בסיסיים בדמוקרטיה או שגרוע מזה, הוא בז להם".

"למרות שהפרשה הזו מורכבת ולמרות שאני יכולה להבין גם ביקורת על חלקים מסוימים בהתנהלות של אורי בלאו אני בשום אופן לא יכולה להבין את השימוש בכלי הקיצוני הזה של כתב אישום פלילי", הוסיפה. "אני מודה שהמקרה הזה הוא לא קל, והיו דברים שקרו לאורך הדרך שמותר למתוח עליהם ביקורת. אבל אם התביעה הכללית לא מבינה כמה זה בוטה וקיצוני להגיש את כתב האישום על החזקת המסמכים – זה באמת מעציב".

"ימים מהסוג הזה הם ימים שבהם אני נזכרת בכל הבכירים והקודקודים ובעלי התפקידים המסווגים שתופסים אותי בדלת מחוץ לפגישה ואומרים לי שהם רוצים להראות לי משהו, לתת לי להציץ באיזה מסמך - הארכיונים של אורכי בלאו אפילו לא מתקרב לכמות המסמכים שהאנשים אלה מחזיקים אצלם", הוסיפה דיין.

עוד בנושא:
פרשנים צבאיים: "תקדים משפטי שעלול להפוך כל עיתונאי לעבריין בפוטנציה"
"ההחלטה מחזירה את ישראל שנות דור לאחור"
ויינשטיין הכריע: כתב אישום נגד אורי בלאו