"אם דו"ח הנאמנים לא ייתן תשובות - נמליץ על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית"

(עדכון אחרון: 12.48)

"אם משהו בעניין מעריב נעשה בזדון – יש להעמיד אותו לדין", כך אמר הבוקר יו"ר ועדת הכלכלה חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, בדיון מיוחד שכינס בנושא המשבר שפוקד את מעריב. "העובדה שעיתון או כל כלי תקשורת אחר נמצא בסכנה, מעמיד את השאלה איך הממשלה יכולה לעזור בתחום הזה בלי ליצור יחסי תלות. יכול להיות שיש מנגנונים שנוסו בעולם. אם בערוץ 10 הלכו על עזרה – אין שום סיבה שזה לא יקרה במעריב".

בדיון משתתפים גם יו"ר מעריב דני יעקבי, מנכ"ל מעריב טל רז יו"ר ועד עובדי מעריב חגי מטר, כונס הנכסים של העיתון עו"ד שלמה נס ועוד. לדיון הגיעו הח"כים עמיר פרץ (עבודה), דב חנין (חד"ש), ניצן הורביץ (מרצ), נינו אבסזדה נחמן שי ורחל אדטו (קדימה).

העיתונאי אריק בנדר העובד במעריב כ-27 שנים, ואשר נכח אף הוא בדיון, ביקש כי הוועדה תקדם הצעת חוק לסיוע לעיתון. "אנחנו סימפטום של מחלה שפוקדת את כל כלי התקשורת בישראל. היום זה אנחנו ומחר העיתונים האחרים. הציפייה שלנו היא כי תצאו בקריאה לממשלה להציל את הענף מקריסה טוטאלית. לא ייתכן שהמדינה תישאר עם עיתון אחד - חינמון שתומך בממשלה". בנדר הזכיר כי מחלקת המחקר של הכנסת פרסמה תוצאות מחקר על מודלים שונים לסיוע לעיתונים בעולם, כמו סבסוד למנוי. "יוזמה כזו בארץ יכולה לסייע לתקשורת לצלוח את המשבר הזה, היינו רוצים שתובילו מהלך חקיקה כזה".

בנדר התייחס גם לעניין כספי הפיצויים של עובדי העיתון. "שמענו מגורמים רשמיים שיש מחסור בקופה. אנחנו לא מבקשים טובות, אלא את מה שמגיע לנו על פי דין. מי שאחראי על כך צריך לתת את הדין".

עו"ד נס נשאל מי אחראי לחוסר. "בית המשפט הטיל עלי לייצג את העיתון והגענו להבנה עם נציגי העובדים שהם ממשיכים לעבוד. בנוסף, עסקת בן צבי הוקפאה על ידי השופטת ואנחנו נבדוק חלופות שונות בתקופה הקרובה. ברור שצריך בעלים חדש למעריב ואני מניח שבימים הקרובים נבקש גם הצעות אחרות. הליך החקירה אחורנית נעשה על ידי משרדי ואנחנו בודקים את הדברים".

טל רז: "אני נמצא בעיתון שמונה חודשים, גם לי יש מה לבדוק לגבי העבר. בוודאות רבה אני יוכל לומר שמתקופת כניסת איי. די.בי. לעיתון כל ההפרשות והניכויים נעשו כדין ובצורה מוחלטת. מה שכן חסר כאן, זה נציג של מי שניהל את העיתון הזה 18 שנה לפנינו. אני סבור שגם בתקופות קודמות הדברים נעשו בסדר, הבעיה היא לא בכסף שלא נוכה לעובדים – אלא נושא השלמות שכר אחורנית".

"על פי הספרים – כל ההפרשות נעשו כדין", אמר המנכ"ל רז. "הבעיה היא בקופות. במעריב רק אם עובד מפוטר הוא זכאי לקבל את מה שמגיע לו, ובמעריב לא ניהלו את העסק תחת הנחה שהוא הולך להיסגר".

יפה סולימני, ראש מנהל אכיפה והסדרה של חוקי עבודה במשרד התמ"ת, אמרה כי משרדה פתח בחקירה בנושא מעריב ובסיומה ימוצו כל זכויות העובדים. "אנחנו עכשיו בשלב של איסוף נתונים ובדיקה, ואני לא יכולה לפרט מעבר לכך".

דני יעקובי, יו"ר מעריב אמר: "נכון להיום אין כספי פנסיה שחסרים, חד משמעית. באופן שוטף התקיימו הפרשות והפקדות. זה נבדק ובקרנות הפנסיה לא חסר כסף. הכסף שחסר אלה ההשלמות, ואין ספק שזו חובת המעסיק. הקפאת ההליכים הוגשה כאשר יש בדרך עוד שתי עסקות - מכירת העיתון לשלמה בן צבי ומכירת הנדל"ן של בית הדפוס. עסקאות אלה יבטיחו את תשלום חובות העיתון ומרבית זכויות העובדים. נוחי דנקנר אמר כי אם יישאר הפרש, החברה בראשותו תשלם את חלקם".

נציגת "הכשרת היישוב" אמרה כי במהלך 18 השנים בהן הכשרת היישוב הייתה בעלת השליטה בחברה, הושלמו כל כספי הפיטורים. "תמיד נוצר חוסר, והמעסיק משלם את זה. לעיתים יש מחלוקות משפטיות עם עובדים", התייחסה להערות בדבר הליכים שמתקיימים מול החברה.

חבר הכנסת שאמה-הכהן הקריא מכתב ממאי 2011 שנשלח לאחד העובדים, ובו פירטה חברת הביטוח הפקדות שמעריב לא ביצע עבוד העובד, חלקם מתקופת שליטת "הכשרת היישוב". סמנכ"ל הרגולציה של "הכשרת היישוב" סירבה להתייחס לדברים. "איי. די בי. עשו בדיקה פרטנית, וידעו שיש חובות לעובדים".

יו"ר ועד העובדים חגי מטר: "אנחנו כל הזמן בשיחות עם נציגים של איי. די. בי והכשרת היישוב. אותנו לא מעניין של מי החוב, שעומד על 95 מיליון שקלים – הוזכרו פה העסקאות ונאמר שאולי ישלמו את חלקו היחסי של הפער. דנקנר לא התחייב שהוא ישלם את הפער אלא אמר שהוא ימליץ לדירקטוריון".

"בשנה האחרונה רק 10% ממה שהיה צריך לעבור אלי הועבר", אמר אחד מעובדי ההפצה. "פניתי למייל לטל רז ולדני יעקובי לא קיבלתי שום תשובה". טל רז הגיב ואמר "היו רק חמישה-שישה עובדים בהם הכספים שהועברו מאיתנו לא מצאו את דרגם לכספי הפנסיה, וזה יטופל בימים הבאים".

בשם ארגון העיתונאים דיבר דרור פויר: "אנשים דיברו כאן על היבטים מוסריים, יושבים איי. די. בי והכשרת היישוב מחליפים האשמות. עד לפני כמה זמן בכלל סרבו להכיר בוועד העובדים, הוזמנו מאבטחים בזמן פגישה הוועד – לכם אין זכות לדבר על מוסר. אנחנו מדברים על אנשים שהולכים הביתה אבל צריך לדבר על האנשים שנשארים. עיתונות חזקה הוא אינטרס ברור של חברה כמו חינוך, משפט או בריאות. מדינות אחרות בעולם מוצאות פתרונות ויש כל מידי מודלים – אנחנו בארגון חושבים שעיתונות, לפני מנכ"לים, זה עיתונאים".

"אנחנו בעד מעבר לדיגיטל, אנחנו לא מקדשים נייר או פורמט", הוסיף פויר. "אבל עיתונות חזקה זה עיתונאים חזקים, והמשבר הזה הוא הזדמנות לחזק את מעמדו של העיתונאי שנמצא בהידרדרות הרסנית כבר שלושה עשורים מאז שהעבודה המאורגנת בשוק התקשורת רוסקה".

יואב ריבק, ראש אגף החדשות של העיתון אמר: "אנחנו יודעים כעובדה שיש כספים שנוכו ממשכורות ולא הגיעו לקרנות הפנסיה, ומתנהלת בנושא הן חקירת משטרה והן דיונים משפטיים. זה סודר למי שביקש את הדוחות הרבעוניים שלו ועבר אליהם. אני באופן אישי עברתי על זה עם סוכן ביטוח, וזה הוסדר. אני משוכנע שיש עובדים שלא בדקו את ההפרשות שלהם".

חבר הכנסת יואל חסון מקדימה הצביע על אחריותו, לדבריו, של החינמון ישראל היום למצב שוק העיתונות: "ישראל היום הוא לא העיתון הראשון שיש לו אג'נדה, אבל הוא הראשון שפועל ללא מודל עסקי והוא הקדים את משבר העיתונות בעשר שנים", אמר. "כשבא עיתון ומוריד למחירי רצפה את עלות המודעות שהוא מציע – הוא מדרדר את שאר העיתונים. ברגע שהמודל העסקי הזה קרס, מנותק צינור החמצן לשאר העיתונים החופשיים. אין לי בעיה שישראל היום יאדיר ויהלל את נתניהו מיום עד לילה – כל עוד הוא עובד במודל עסקי. הכנסת צריכה לקדם הצעת חוק להסדרת שוק העיתונות".

"לפני כמה שנים היה מאבק עובדים בידיעות אחרונות, שם הופיעו בכלי התקשורת משכורות עתק ודברים דומים אני שומע גם על מעריב, וזה לדעתי תורם לאדישות הציבורית לסגירת העיתון", אמר יו"ר ועד עובדי הדפוס. "רק המשכורות שלנו הם באזור המינימום. אני רוצה להיות מסוגל בסוכות לצאת לחופשה עם הילדים שלי, והיום אני לא יכול לעשות את זה. הדבר העיקרי שבגללו באנו לפה זה המשכורות הנוכחיות. לגבי מודלים – תהיו יזמים, תיזמו מודל ישראלי לעיתונות כדי שנהיה דוגמה לאחרים".

"אין ספק שאין דמוקרטיה חזקה בלי תקשורת חזקה ולכן המקרה של מעריב הוא המטריד מכל העיתונים", סיכם יו"ר הוועדה כרמל שאמה הכהן את הדיון. "החובה לשלם לעובדים עד האגורה האחרונה היא לא רק מוסרית, היא מוחלטת, והסתתרות אחרי מסך ההתאגדות היא התממות מקוממת".

"הוועדה תמתין לדו"ח הנאמנים, ואם לא תהיה ממנו תשובה חד משמעית ועדת הכלכלה תמליץ לכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. הוועדה מבקשת ממנכ"ל הביטוח הלאומי לבדוק אפשרות חוקית למתן מימון לתקופת ביניים שיאפשר לייצב את העיתון. נתכנס שוב אחרי החגים לישיבת מעקב. בנוגע להתדרדות הפיננסית במדיה אחרות נבקש ממחלקת המחקר להעביר לנו נתונים ולפי זה נקיים דיון שימצה את הסוגיה הזו", סיכם שאמה-הכהן.