הפוליטיקה הגיעה גם לכנס העיתונות באילת, ומוקדם מן הצפוי: פאנל המליאה המרכזי עמד הערב (ראשון) בסימן 17 שנים לרצח רבין, וניסה לבדוק כיצד השפיע הרצח על התקשורת בשנים שעברו מאז, ומה יחסה של התקשורת לאלימות ומקומם בתקשורת של השמאל והימין בהקשר הזה. את הפאנל הנחה עודד בן עמי, והשתתפו בו חיים יבין, שלום קיטל, דני דיין, ראש עיריית חיפה יונה יהב, ח"כ אחמד טיבי ופרופ' עקיבא כהן.
"אני זוכר ויכוחים שהיו בנינו, ראשי מערכות התקשורת, עם היועץ המשפטי לממשלה שאמר אז שאנחנו נתנו במה ופתחון פה לאנשים שעשו, למשל, פולסא דנורא", נזכר שלום קיטל. "התקשורת תפקידה לחשוף, גם אם האמת היא לא נעימה ומי שחושב שהפצת הדברים האלה היא מסוכנת אני טוען שהעלמתם היא מסוכנת יותר".
"רציחות פוליטיות הם דברים שגם עמים דמוקרטיים חוו אותם", העיר חגי סגל. "גם השמאל, אחרי תקופת האבל הראשונית, היה צריך להבין שהוא לא יכול להמשיך ולהושיט אצבע מאשימה לציבור שלם. מי שארגן את טקס הפולסא דנורא התקשר למערכת ערוץ 7 שם עבדתי וביקש שנגיע לסקר אני לא אישרתי לסקר את זה אז ואני גאה בזה. בעוד 17 שנים יכול להיות שרוב משתתפי העצרת ביום הזיכרון ליצחק רבין יהיו מבני עקיבא".
"הרצח המתועב הזה באמת שבר משהו בעמוד השדרה של מדינת ישראל, אבל אני מציע שנדבר על העתיד ולא על העבר", אמר חיים יבין. "ניקח בחשבון שהיריות הקטלניות טסו מימן לשמאל, ולא בכיוון ההפוך. אני עשיתי ראיון לסדרה על צה"ל עם נוער הגבעות ושמעתי אותם אומרים 'צה"ל? הוא לא מייצג אותנו' זה פרי הבאושים שיש לנו לא מימין או משמאל, אלא ממקום של אי כיבוד החוק ואי כיבוד הדמוקרטיה, ועל זה צריך לדבר".
"טרוריסט שפוצץ ראשי ערים וחבר ארגון טרו שישב בכלא"
"כמה התכרסמה הדמוקרטיה הישראלית מאז?", נשאל ח"כ אחמד טיבי. "לא היה חשוב לדעת אם יהודי או ערבי רצחו את רבין, כי אם ערבי היה עושה את זה אתם יודעים מה היה קורה לכל הערבים. העונש היה קולקטיבי ואף אחד לא יכול היה להתנקות מההאשמות. הרוצח ואלה שהוא גדל במיליה שלהם, הימין, הרוויחו ועצרו תהליך היסטורי שהיה בכיוון ברור. מה השתנה מאז? בתקופת ממשלת רבין היו סיעות ערביות שהיו גוש חוסם והשפיעו. השמאל, מאז, צריך להתגונן כשהוא מדבר או עורך טקסי אזכרה. עוד מעט גם יבקשו מהשמאל גם להתנצל על מה שעשה רבין ועל הנסיבות שהביאו לרציחתו".
"בושה שחגי סגל יושב על הבמה הזו ובערוץ הכנסת, טרוריסט שפוצץ ראשי ערים וחבר ארגון טרור שישב בכלא", צעק ח"כ טיבי לעבר סגל. מהקהל צעקו לו "אתה עוכר ישראל", חגי סגל חייך ולא הגיב לדברים, ובמקום התעוררה המולה, וכמה מהנוכחים עזבו את האולם במחאה.
"התקשורת היא אולי חלק בטיפוח אותו מזג אויר כפי שראינו על הבמה", פנה בעקבות הדברים עודד בן עמי לשלום קיטל. "איך זה שהתקשורת, בכל פעם שמביאים את יגאל עמיר לדיון בבית המשפט, נותנת לו במה. האם נכון לתת לו להשמיע את קולו? האם על ידי כך שהתקשורת הישראלית אוהבת לעסוק באלימות היא לא מטפחת את הדבר הזה?".
"תפקידה של התקשורת להביא לאור השמש את הכל, ואני חושב שהציבור חכם יותר ממה שאנחנו נוהגים לייחס לו", ענה קיטל. "מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה ורצח יצחק רבין - אלה שלושה קווי פרשת מים שבסופם אנחנו מגיעים למסקנה כי עם כל הקושי לראות את התמונות הקשות - להתחמק מהן זה הדבר הנורא ביותר. נושאים כמו תג מחיר וחילול כנסיות ומסגדים - התקשורת עושה טוב שהיא מראה את התמונות".
"הרבה אייטמים בחדשות הם על מה שיהיה, ולא על מה שהיה"
בין יונה יהב לדני דיין פרץ ויכוח סוער סביב דיון על נוער הגבעות והוונדליזם במסגדים, שהביא לעצירת הדיון ולקריאות ביניים רבות. המשתתפים התבקשו להתייחס למידת התרומה שיש לתקשורת להסלמה בשיח בין הימין לשמאל. "הרבה אייטמים בחדשות הם על מה שיהיה, ולא על מה שהיה", אמר פרופ' כהן, שהזכיר אייטם בחדשות ערוץ 10 שהציג יוזמה של גורמים בימין להנצחת הרב כהנא לילדים. "אני חושב שאייטמים כאלה לא צריכים להיות משודרים".
קיטל התייחס לדברים. "התפקיד שלנו להזהיר את הציבור מפני תועבה", אמר. חיים יבין התייחס גם הוא לנושא טיפוח האלימות על ידי התקשורת. "התקשורת נהייתה יותר חזקה, אבל הרבה יותר חלשה. כשאנחנו שואלים מה השתנה בתקשורת - היא נהייתה יותר מלאה בשטויות ופחות עם שיניים ודברים שמחייבים אותנו לחשוב. יותר רייטינג, יותר דברי הבל, ופחות מדי אותה אמונה שהביא חלק מאיתנו לתקשורת לפיה לפעמים היא חשובה יותר לפעמים מהשלטון".