"בניגוד למה שהזהירו אותי שום אסון לא קרה, ובניגוד למה שהבטיחו לי - חיי לא השתנו", אמר גדעון לוי מעיתון "הארץ" בהתייחס להשתתפותו בעונה השנייה של "מחוברים", בפאנל "עיתונאים בריאליטי" בכנס העיתונאים באילת. "לא הייתי צריך את זה, זה נכון, אבל בהחלט רציתי. התלבטתי לפני וגם התלבטתי אחרי בשאלה מה זה יכול לעשות לחיי. השורה התחתונה היא שאני לא מתחרט. היה כיף. אני אוהב הרפתקאות. וגם צריך להודות שאם אתה לא שם אתה לא קיים. זו היתה דרך עבורי להגיע לקהלים שאני לא מגיע אליהם בדרך כלל. אולי זה היה גם כדי להיות קצת יותר אהוב כדי שאולי יקשיבו לדברים הנוראיים שיש לי להגיד". עוד הוסיף כי: "התוצאה היתה לא בדיוק כמו שרציתי, כי המדיום הזה מאוד שטחי, אבל אני לא יכול לבוא בטענות לאף אחד. אבל עכשיו הכל נשכח כלא היה ושוב אף אחד לא מזהה אותי בשוק הכרמל".
במושב, שדן באינפלציה הגוברת של השתתפות עיתונאים בתוכנית הריאליטי, אותו הנחתה מירב בטיטו מ"ידיעות אחרונות", נכחו שי גולדן, סגן עורך "מעריב", גדעון לוי מ"הארץ", חנוך דאום מ"ידיעות אחרונות", הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ', מנשה סמירה, לשעבר מנכ"ל הרשות השנייה וד"ר יובל קרניאל מ"המרכז הבינתחומי הרצליה".
"דב אלפון אמר שזו החלטה שגויה"
בהתייחס לחשיפה האישית שלו ב"מחוברים", אמר גולדן: "אני פורץ הדרך. הסיבה שגדעון לוי יכול לעשות את זה והעובדה שחנוך דאום עשה את 'מחוברים' היא בגלל ששי גולדן עשה את זה קודם. ולקחתי סיכון גדול מאוד. אמרתי לעורך 'הארץ' דאז דב אלפון שאני הולך להשתתף בתוכנית והוא אמר לי שזו החלטה שגויה. אבל לזכותו יאמר שלא עמד בדרכי. כשהייתי עורך מוסף 'הארץ' הייתי בתפקיד הכי מורם מעם. אמרו לי אז שזו התאבדות ללכת לריאליטי. שאני לעולם לא אעבוד יותר בתחום העיתונות ולכן החלטתי לעשות דווקא".
עוד הוסיף כי "להסתובב עם מערכת 'הארץ' עם מצלמה היתה דבר מאוד מוזר. הסתכלו עלי כאילו אני רוצח. אמרו עלי שאני עובד בלהיות שי גולדן וזה נכון. גם גדעון לוי עובד בלהיות גדעון לוי. כולם עובדים בלהיות עצמם וכולם היו רוצים להתפרסם. אני פשוט לא מתבייש בזה. אני חושב שנרקיסיזם זו תכונה אנושית שמותר לה להתקיים".
"הברנז'ה שנאה את דאום ועכשיו הוא הפך להיות יקיר התקשורת"
דאום, שהשתתף ב'מחוברים' גם הוא הצטרף לנוכחים והוסיף כי "כעיתונאים יש עלינו קללה. אם יטילו עלינו לעבוד במשרד רואי חשבון - אנחנו מתאבדים. כל אחד מאיתנו חי בחרדה מלהיות אף אחד. אנחנו לא מסוגלים לחיות בלי פרסום".
ד"ר אילן רבינוביץ', שהתפרסם לא מעט בעקבות פרשת הכדורים הפסיכיאטריים בבית "האח הגדול" חשף כי מנחת הפאנל, מירב בטיטו, עברה משבר נפשי כשהשתתפותה ב'מחוברים' בוטלה: "מירב היתה אמורה להשתתף בתוכנית וברגע שביטלו את ההשתתפות שלה היא בכתה ולא יצאה מהמיטה במשך שבוע". בטיטו לא הכחישה ואמרה בהומור: "לא נכון, זה נמשך רק יומיים". בתגובה לכך התפרץ חנוך דאום והעיר לרבינוביץ': "אתה לא אמור לספר לכולם את מה שבטיטו עברה". כתוצאה מכך נשמעו קריאות מהקהל לעברו של רבינוביץ' והוטחו כלפיו טענות על כך שחשף את מצבו הנפשי של דודו טופז בימי הכלא, טענות אותן הדף רבינוביץ'.
לשאלה האם נכון עבור עיתונאים להשתתף בתוכניות מסוג זה, ענה לוי: "אני שייך לדור של עיתונות שבו המילה 'אני' לא הייתה קיימת. אני מאוד בעד לבטא רגשות גם בעיתונות חשובה וגבוהת מצח. הכל שאלה של מינונים. אין כאן דיכוטומיה של או עיתונאי רציני או משתתף בריאליטי. אם היו לי התלבטויות ופחדים אלה היו בנושא הבן שלי אורי. הוא מאוד רוצה שאני אלך. בדיעבד זה עשה לו רק טוב . זה העלה לו את הביטחון העצמי. המצלמה עוררה כמה שיחות נפש שלי איתו שאולי בלעדיה הן לא היו מתקיימות".
לשאלה האם המצלמה הפכה להיות כלי ריפוי למצוקות נפש של המשתתפים אמר לוי: "זה אכן היה כך. היו גם מצבים שאמרתי לו 'בוא נביא מצלמה כי אנחנו חייבים לדבר קצת'. אבל צריך לזכור שהגעתי ל'מחוברים' ממקום מסוים. אתה יודע מתי להדליק מצלמה ומתי לכבות. אתה מספיק מבוגר כדי לדעת שהסדרה מספרת אמת אבל לא את כולה. דאום הגיב גם הוא לנושא: "כל המאמרים של גדעון לוי, שכותב מצוין והרבה יותר טוב ממני, לא הצליחו לגעת באנשים יותר מאשר סצנה אחת ב'מחוברים' שבו הוא צופה ביום ההולדת של בנו בן השנה שנפטר לאחר מכן ממחלה. ואני מודה שאני עצמי, כשאני מספר שם על הטיפולים שלי ועל הדילמות הדתיות שלי - הצלחתי לעשות את זה טוב יותר מול המצלמה הזאת מאשר בטורים הפובליציסטיים".
ד"ר רבינוביץ' הוסיף: "בואו לא ניתמם. התקשורת והברנז'ה שנאה את דאום ועכשיו הוא הפך להיות יקיר התקשורת וזה קרה בזכות 'מחוברים'. הוא הצליח לקחת את הפלטפורמה הזו ולגרום לכם לחבב אותו. כי גיליתם בן אדם מתחת לכיפה".