"אין לי עניין לתמוך בנוני מוזס או בשלדון אדלסון – אלא במקצוע העיתונות"

"העיתונות הפכה להיות עולם וירטואלי שאין לו שום קשר למציאות הישראלית. אנחנו משדרים לעצמנו, הכלים העיתונאים לא מספיקים יותר, והיכולת להשפיע באמצעות התקשורת היא לכאורה עצומה אך יחד עם זאת בלתי אפשרית", כך אמר הערב (ראשון) עיתונאי ערוץ 10 וידיעות אחרונות לשעבר, מיקי רוזנטל, בפאנל בנושא מעבר של עיתונאים לפוליטיקה שנערך במסגרת ארגון העיתונאים. את הדיון הנחה עיתונאי גלי צה"ל אסף ליברמן. בתשובה לשאלתו של ליברמן על ההשפעה שהייתה למצב ערוץ 10 על החלטתו ענה רוזנטל – "חשתי שערוץ 10 במשבר, אבל הרגשתי אקס-טריטוריאלי. אף אחד אף פעם לא התערב לי בעבודה".

"העיתונות לא מעניקה לי 'פור', אני לא חושב שזה שעסקתי בעיתונות נותן לי יתרונות מסוימים. אני נהניתי ממעמד חזק בעיתונות הישראלית, ככל שהיא התדרדרה יותר מצבי דווקא השתפר", אמר.

"ההחלטה הזו לא הייתה ההחלטה הפוליטית הראשונה שלי, היו הצעות קודמות", אמר עיתונאי מעריב וערוץ 10 לשעבר עפר שלח, חבר מפלגת "יש עתיד". "אולי ברמה מסוימת לעיתונאים אמיתיים הדבר שמאחד אותם זה מזג שקורא תיגר על מוסדות ואנשים – לא בטוח שהוא הכי טוב לפוליטיקה". על ההבדל בין מעבר של עיתונאים לפוליטיקה לעומת מעבר של אנשי צבא, למשל, אמר שלח: "הדיסציפלינה הצבאית מרוחקת מאוד מהמערכת הפוליטית ובה קבלת החלטות היא הדבר האחרון. בפוליטיקה מדובר בדבר הראשון. לגנרלים יש הרבה יותר מה לשכוח מאשר לנו".

חבר הכנסת אורי אורבך, עיתונאי גל"צ לשעבר, אמר כי העיתונות היא שליחות ציבורית מובהקת והפוליטיקה היא שליחות ציבורית מובהקת, ו"לכן מדובר במעבר טבעי". אורבך הוסיף כי "היום בוחרים טאלנטים. אנשים כמו סתיו שפיר ואיציק שמולי, בגלל גילם הצעיר, הספיקו לעשות דבר אחד בלבד, חשוב ככל שיהיה. מספיק להיות שבועיים אינטנסיביים בטלוויזיה כדי שהדרך תהיה סלולה".

המשתתפים התבקשו להתייחס לעניין מצבה של התקשורת, וכיצד או האם ייזמו טיפול בו מתוך הכנסת. "ברור שאנשים שמגיעים מהמקום הזה הסנטימנט קיים לא רק ברמה של להכיר את האנשים אלא להכיר גם בחשיבות של התקשורת", אמר שלח. "השלטון מנצל את המשבר האובייקטיבי של התקשורת על מנת שהיא תהיה על ברכיה לפניו, וכמובן שיש מקום לפעול בנושא". ד"ר באסל גטאס מו"ל העיתון הכלכלי "מאלקום", חבר מפלגת בל"ד, אמר כי "הכנסת לא הייתה יכולה להציל את מעריב".

לשאלה האם בכוונתם לקדם שדולה בנושא בכנסת, השיבו המשתתפים שלא ידוע להם על כוונה כזו. רוזנטל אמר כי יש לו "מחויבות מוחלטת למצבה של התקשורת" והוסיף כי החוקים שהוצעו אינם החוקים הנכונים. "בתקופת המעבר שבה התקשורת מחפשת מודל עסקי צריך לתמוך בה. יש כל מיני הצעות, המחויבות קיימת אבל צריך להיזהר. אין לי עניין לתמוך בנוני מוזס או בשלדון אדלסון – אלא לתמוך במקצוע העיתונות". אורבך הוסיף כי "יש התנכלות שיטתית בגלל האובססיה של חלק מחברי הכנסת והממשלה להציק לתקשורת השמאלנית", עם זאת, ביקר אורבך גם את התקשורת ואמר כי "אסור שתהיה לתקשורת אג'נדה שנובעת מאינטרס מסחרי".

ד"ר עוזי אלידע מהחוג לתקשורת באוניברסיטה חיפה דיבר על הזווית ההיסטורית של מעבר עיתונאים לפוליטיקה. "למרות שעיתונאים חושבים שהם מכירים היטב את המערכת הפוליטית מבחוץ, הם צריכים תקופת צינון כדי ללמוד את רזי הפוליטיקה מבפנים", אמר בתום סקירה היסטורית. "כל עוד סטטוס העיתונאי הוא חזק יש מעבר לא גבוה של עיתונאים משדה לשדה. ד"ר אלידע הוסיף כי על פי הניסיון ההיסטורי, מעבר כזה נגרם בגלל "משבר פוליטי חברתי או כלכלי שמוביל את העיתונאים לנסות לא רק לעצב דעה אלא מדיניות, או תהליך הפוך של ירידה ביוקרה ובסטטוס של מקצוע העיתונות".