"בהישרדות יש את הכיבוד הכי מפנק; הייתי שמח לפחות פירוטכניקה ויותר קאווה"

היכל נוקיה 19.15, מוצ"ש.

ההיכל שוקק חיים כבר שלושה ימים ברצף לקראת הקמת במת גמר העונה השנייה של The Voice, והצוות הטכני כולו התייצב באולם כבר מוקדם בבוקר יום שבת וכדי לסיים את כל ההכנות לשידור בזמן. שעתיים לפני השידור החלו להגיע העיתונאים וצוותי התקשורת שיסקרו את האירוע, ונציגות מחלקת יחסי הציבור של רשת עושות רכבת רגלית של הכנסתם לאולם ומלוות כל אחד מהם באופן אישי מהכניסה ודרך המתחמים השונים. "אי אפשר להסתובב פה בחופשיות, לכל מתחם שאתם רוצים להגיע תתקשרו אלי ואני אבוא ללוות אתכם", מתדרכת הנציגה, ומקבלת עדכון על כתב נוסף שהגיע ומתנצלת שהיא צריכה לרוץ. הלחץ בחדרי ההפקה עולה ככל ששעת השידור מתקרבת וככל ששרית חדד, ששומרת שבת עוד לא הגיעה למקום. רשמים מאחורי הקלעים של גמר The Voice.

בכניסה לאחד היציעים שוקק מתחם "השטיח האדום" בו מצולמים ראיונות עם מתמודדים לתכנית המשודרת לפני המהדורה המרכזית ונועדה לקדם את הגמר. בצד עומד בסבלנות צוות של חדשות הבידור של HOT, שממתין שהמתמודדים יסיימו להתראיין בשידור חי לערוץ 2 ויתפנו אליהם. כתב התכנית מאור בן הרוש כבר מכיר אותם באופן אישי, וצוחק כשהוא נשאל אם הוא כבר מרגיש חלק מהפקה. "אנחנו פה כל יום שבת, ליווינו את העונה באופן צמוד", הוא מסכים. "אבל נכון, לא ייצא מכאן הערב איזה סקופ חזק. אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים להוציא, וזה בעיקר את התחושות של המתמודדים ואת האווירה".

לצד בן הרוש עומדות זוג כתבות של רשת BBC שהגיעו בשביל להכין כתבה על המתמודדת הערבייה לינה מחול לאתר האינטרנט של הרשת הבריטית, ומקוות לראיון בלעדי. "בטח שזה מעניין את הקוראים בחו"ל, זה סיפור מצוין", אחת מהן מתפלאת על השאלה. אני עושה ניסיון לברר את היקף העניין של התקשורת הזרה באירוע. "יש פה שלושה צוותים של תקשורת זרה", אומרת לי אחת מאנשי ההפקה ומונה אותם באצבעות: "צוות של ה-BBC, צוות של הטלוויזיה הסינית CCTV, וצוות של מאקו".

בירכתי הבמה ובמרכז האולם נמצא המתחם, בו לצד מעריצות שרופות של אביב גפן שרכשו כרטיס מיוחד מסתובבים גם בכירי הזכיינית רשת. מתחת לטלפרומטר הענק אני מזהה את בני כרמלי, הבמאי הראשי של האירוע, בדרכו לקונטרול. "הלב הפועם של האירוע הוא הקונטרול, זו בעצם ניידת שידור לא קטנה אבל מאוד צפופה שנמצאת מחוץ לאולם שממנה מועבר השידור", הוא אומר ומיד מנמיך ציפיות: "לא, אתה לא יכול להיכנס לשם - אף אחד לא יכול. זה המקום הכי צפוף והכי עמוס במתחם". אני שואל אותו מה השלב הכי מלחיץ בעבודת הבמאי. "בין קטע לקטע יש מעברונים מאוד קצרים שבהם צריך להחליף את כל התפאורה, זה מעט זמן, והרבה עובדי במה שצריכים להזדרז כדי להספיק שלא להיראות על המסך", הוא אומר. חדי עין יכולים היו להבחין לפחות בפעם אחת שבה אחד מהם היה זריז פחות.

על ההכנות האחרונות לשידור צופים מהמתחם המפיקה הראשית של רשת דנה מנדלינגר, סמנכ"ל התכניות ארז בן הרוש והמשנה למנכ"ל אילן טוביהו. גם מנכ"ל הזכיינית אבי צבי נמצא שם, ולצידו שני אנשים שאני לא מזהה. "אלא ההורים שלו", אומרת לי אחת מעוזרות ההפקה ומוסיפה: "ככה זה ברשת - צפייה משפחתית". דמות חדשה במשפחת רשת היא העורך הראשי דן ויצמן, שהצטרף העונה. הוא כבר ערך משדרי גמר של תכניות ריאליטי בעבר, אבל זה יהיה עבורו הראשון בשידור חי. "הלחץ יורד רק כשהרולר עולה", הוא אומר ומסתכל על הבמה. בינתיים על הבמה מיכאל אלוני עובר בפעם האחרונה על הטקסטים שילוו את ההכרזה על המתמודדת הזוכה ומאחוריו על המסך נבדקים הגרפים של אחוזי ההצבעה. אין שמות, אז אלוני והצוות מכריזים בהומור על תחרות בינו לבין מנהלת הבמה הוותיקה רותי רון ("רותי והמעטפה"). הגרף נוסק לטובתה של רון, ואלוני מכריז עליה כמנצחת של הגמר הגדול ומקריא את הטקסט שמזמין את הזוכה לשיר את שיר הגמר שוב. בכירי הזכיינית משועשעים. "היא באמת מנצחת", אומר אחד מהם. "היא האישה שמנצחת על כל מה שקורה על הבמה כדי שהכל יעמוד בזמנים. אין גמר ריאליטי שהיא לא עשתה, הבמה בידיים טובות".

מתחת לרצפת היכל נוקיה ממוקמים חדרי ההפקה, האיפור וההלבשה, חדרי המנוחה ועוד כל מיני חדרים שצריך תג מיוחד בשביל להיכנס אליהם. באחד הפרוזדורים נשען על קיר פיטר רוט, המנהל האומנותי של הערב. רוט היה אחראי במשך כל העונה על העבודה עם המתמודדים לצד המנטורים. "אין שום דבר אחרון שעוד צריך לעשות לפני עלייה לשידור, עבדנו על הכל ולמעשה הכל מוכן", הוא אומר ברוגע שבולט במיוחד על רקע ההמולה וההתרוצצויות של עוזרות הפקה מסביבו. "כל מה שנשאר כרגע זה להחזיק אצבעות לערב מוצלח".

מחוץ למדרגות אני פוגש במפיק הראשי של The Voice טובי נוישטד, שנראה רגוע באופן חשוד, בהתחשב במספר אנשי ההפקה שעליהם הוא מנצח. "יש לנו 500 אנשי הפקה שעובדים על האירוע כבר שלושה ימים, מתוכם 180 שומרים רק הערב לצרכי אבטחה", הוא אומר ומצביע סביב. "מה שחשוב לי כרגע זה שהגמר יהיה מוצלח לא רק על המסך אלא גם ל-7,000 האנשים שקנו כרטיסים ומילאו את האולם - שתהיה להם חוויה חיובית". נוישטד מספר כי מספר האנשים שיראו את האירוע בשידור חי הוא שיא עולמי עבור הפורמט "ואפילו הגיעו לכאן צוותי הפקה של התכנית ממדינות אחרות כדי לצפות בו".

גמר The Voice עולה לאוויר, ואני עולה ליציע העיתונות לבדוק מי מכתבי התרבות בחר שלא לראות את האירוע בפורמט שמאפשר הרצה קדימה של הפרסומות. על תקן כתבי השטח: עינב שיף מידיעות אחרונות, ערן סויסה מישראל היום, נועה הרשקוביץ מוואלה!, קרן נתנזון מ-ynet, רינת אקשטיין מ-nrg, אור סיט מ"ערב טוב עם גיא פינס" וצלמים מכלי תקשורת אחרים. שיחות הברזייה הן הסטטוס המצונזר של ליאור שליין, ויותר חשוב - הכיבוד. במחלקת יחסי הציבור של רשת דאגו לכתבים לסנדביצ'ים, פירות, עוגיות וממתקים מלוחים, אבל הכתבים המנוסים של משדרי גמרי הריאליטי ציפו ליותר. "בהישרדות יש את הכיבוד הכי מפנק", עונה אחד מהם כשאני מבקש סקירה השוואתית, והשאר מסכימים. "הייתי שמח לפחות פירוטכניקה ויותר קאווה", אומר מישהו והיתר צוחקים. אני שואל אותם מה דעתם על מחיר הכניסה לגמר - 135 שקלים. "מחיר של הופעה של ביונסה, תכתוב את זה", מתקבלת התשובה.

אני מנסה לגרור את הדיון לנושא שלשמו התכנסנו, ושואל את הכתבים למה בכלל להגיע עד נוקיה בשבת בערב אם האירוע משודר בשידור חי. "אם זה היה תלוי רק בי, הייתי רואה את הגמר בבית עם חברים", אומר סויסה. "אבל בסופו של דבר אתה מגיע גם כדי לחוות את האירוע וגם כדי לכבד את התכנית וההפקה שאתה מסקר באופן שוטף". קרן נתנזון הגיעה כדי לצלם כתבת וידאו. "אני שמחה שהגמר בנוקיה ולא בבריכת הסולטן, למשל", היא אומרת. "מפה אני נוסעת הישר למערכת ynet לשבת כל הלילה ולערוך". נתנזון יודעת שהעניין האמיתי מתרחש בשעה זו מאחורי הקלעים, לשם אסורה כניסת העיתונאים. "באירועים הללו אין יותר מדי הפתעות - יש ארבע מתמודדות, זוכה אחת, ואנחנו צריכים לדווח ולהביא את הסיפורים שמאחוריהם. אבל החלקים הלא-מכובסים מתרחשים עכשיו בחדרים למטה. אם אפשר היה לדחוף למתמודדים מיקרופון בזמן שהם בהתמוטטות עצבים זה היה הכי טוב, אבל אי אפשר. אני יכולה להבין את זה".

רינת אקשטיין הגיעה לכאן עם עניין מיוחד במתמודדת אחת עבור הכתבה שלה ל-nrg הערב, אבל היא כבר מנסה לתפור כתבה נוספת לאחד מוספי "מקור ראשון". "אופיר בן שטרית הכי מעניינית אותי, גם בגלל הרקע הדתי שאני בעצמי מגיעה ממנו אבל בעיקר כי הסיפור של אישה דתייה ששרה הוא הכי חזק", היא אומרת. "מעניין אותי איך התחרות תשפיע על הזהות הדתית שלה, ואיך ההצלחה תשפיע עליה כאישה דתייה. אני באמת צריכה להגיד ליח"צ שיתאמו לי איתה ראיון מיוחד".

לקראת ההכרזה על הזוכים שמים העיתונאים והצלמים פעמיהם לירכתי הבמה, וצוות יחסי הציבור נאבק כדי לתת להם להתקרב כמה יותר, בעוד אנשי הבמה נאבקים להרחיק אותם על מנת שלא להפריע לצילומים. העיתונאים יודעים שאחרי ההכרזה יינתנו להם ראיונות עם כל צוות התכנית והם בהיכון של ממש, והצלמים רוצים את התמונה הטובה ביותר שתלווה את הכתבות ומועכים אחד את השני בדרך לפריים המוצלח.

על הבמה מיכאל אלוני מושך זמן עם שתי הפיינליסטיות לינה מחול ואופיר בן שטרית. אני מקבל הודעת טקסט ממקור יודע דבר. "לינה מנצחת, הפער גדול מדי אין לאופיר סיכוי" אומר הטקסט ואני לוחש את הדברים לכתבת התרבות של וואלה! שכבר מוכנה לזנק לבמה. הכרזה דרמטית, פיצוצים של קונפטי, איחולי חג שמח לצופים וירידה משידור. צוותי הצילום מסתערים על המתמודדים והמנטורים ובכירי הזכיינית שועטים לחיבוקים על הבמה, ביניהם גם העורך הראשי דן ויצמן. אני מזכיר לו שהרולר סיים לרוץ ושואל אותו אם אפשר לנשום לרווחה. הוא מסרב להראות סימני רגיעה: "מחר", הוא קובע. "כשיגיעו תוצאות הרייטינג".