לא מגיבים על תוכניות בפיתוח

יועץ התקשורת וחבר מליאת מועצת העיתונות רוני רימון מבקש ממועצת העיתונות להדרש למה שהוא מכנה "עוול שעושים כלי התקשורת למושאי הסיקור שלהם" באופן שבו הם מתנהלים בסוגיית בקשת ופרסום תגובות לידיעות. רימון דרש אתמול (שלישי) מהמועצה להקים וועדת משנה שתבחן את הסוגיה, והמועצה החליטה להקים וועדה כזו – והוא יהיה אחד החברים בה לצד כתבת המשפט של קול ישראל לשעבר ד"ר ענת פלג, חוקר התקשורת חיליק לימור וכתב הבריאות של ישראל היום רן רזניק.

במסמך שהעביר רימון לחברי מליאת מועצת העיתונות טען כי "בקשות לתגובה מתקבלות פעמים רבות ברגע האחרון ובאופן המוכיח כי אין כוונה אמיתית לרדת לעומק האמת, אלא רק לצאת ידי חובה, התגובות מופיעות לרוב בשולי הידיעה ולא בפתיח בסמוך לטענה". רימון הוסיף כי "פעמים רבות התגובות אינן זוכות לכותרות משנה או להדגשה שווה או אפילו דומה לטענה ופעמים רבות התגובות עוברות צנזורה – עריכה השומטת בכוונה את 'העוקץ' מהתגובה ולא בגלל חוסר מקום".

רימון הוסיף כי כאשר תגובה לידיעה כוללת ביקורת נגד כלי התקשורת, היא מושמטת מהתגובה. עוד הוא הוסיף כי בערוצי הטלוויזיה והרדיו נהוג "להכתיב" האם התגובה שתובא בשידור תהיה מפי נציג הגורם המבוקר בכתבה או בקריינות, וכי פעמים רבות כלי התקשורת מכתיבים מי יהיה אותו נציג שאת תגובתו הם מוכנים לשדר. רימון, מבקש לשים לפרקטיקות הללו סוף או לכל הפחות לעגן בתקנון מועצת העיתונות התייחסות נרחבת יותר לסוגיה מזו הקיימת כיום.

תקנון האתיקה של מועצת העיתונות מתייחס כיום לעניין התגובות בשניים מסעיפיו. בראשון נכתב כי במקרה של טעויות, השמטות או אי דיוקים שהם מהותיים בפרסום עובדות תינתן לאדם שנפגע אפשרות הוגנת להגיב "במהירות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי". בסעיף אחר נקבע כי אין לפרסם ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב והעלול לפגוע בו, וכי פרסום כזה מצריך בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו.
"ברור שאני נאלץ לעשות הכללות בבואי לתאר את דרך הפעולה העיתונאית, אבל מניסיוני מדובר בנורמות פעולה שכיחות", טוען רימון. ועדת המשנה בנושא תציג את המלצותיה בכינוס הבא של המועצה.