עבודי קריאייטיב: מה באמת מסתתר מאחורי ההבטחות?

שורה של עיתונאים, אנשי יחסי ציבור ותקשורת מנהלים בימים אלה הליכים משפטיים נגד בית הספר "עבודי קריאייטיב" והעומד בראשו נאור הרמן, זאת לאחר ששימשו כמרצים במסלולים השונים של מוסד הלימודים - אולם לא קיבלו את שכרם. בשיחות עם וואלה! ברנז'ה מתארים אנשי התקשורת מקרים רבים של הלנות שכר מכוונות ומוסר תשלומים ירוד, זאת לצד הטעייה של תלמידי בית הספר באשר לתכניות הלימודים והמרצים. התלמידים שוקלים, כך נודע לוואלה! ברנז'ה, להגיש נגד בית הספר תביעה ייצוגית.

הטענות הראשונות על התנהלות קלוקלת ב"עבודי קריאייטיב" עלו כבר לפני שנתיים, עת פרש מתפקידו יובל אברמוביץ' אשר שימש במשך 4 שנים כמנהל מגמת התקשורת. יחד איתו פרשו כשבעה מרצים שגייס למגמה ואשר לא קיבלו משכורת או קיבלו משכורת חלקית בלבד עבור עבודתם. באותה העת התנהל סכסוך משפטי בין הבעלים נאור הרמון לבין שותפיו ממשרד הפרסום GPS יוסי ארועטי, מודי פרי ודודי ברמן. האחרונים הפסידו בסכסוך המשפטי אשר תואר כעילה למצוקתו הכלכלית של בית הספר אולם למרות זאת - הלנות השכר למרצים, אשר כולם עובדים במקום כפרילאנסרים כך מתברר, נמשכות עד היום.

כך לדוגמא, איש יחסי ציבור ששימש כמרצה בבית הספר במשך כמה מחזורים, סיפר לוואלה! ברנז'ה כי לאחר שלא שולמה לו משכורתו במשך חודשים - הוצע לו "להתפשר" על מחצית מהסכום. "על חודשי העבודה הראשונים קיבלתי תשלום כפי שסוכם אבל על החודש האחרון לא קיבלתי כלום. כל הניסיונות שלי להשיג את נאור הרמן לא צלחו, אפילו כשהגעתי לשם באופן פיזי הוא פשוט נמלט", הוא מספר. כאשר הצליח לשוחח עמו, הציע לו הרמן הצעה מקוממת: "הוא אמר לי שאם אני רוצה אני יכול לתבוע אותו ולהיכנס לסכסוך ארוך או לקבל הצעה שלו להתפשר על חצי מהכסף. סירבתי והתעקשתי שאקבל את שמגיע לי. רק אחרי התערבות של עורך דין קיבלתי את צ'קים, והם היו על מחצית התשלום ודחויים לתקופה של חצי שנה".

והוא כאמור, לא לבד. איש תקשורת מתחום הטלוויזיה שהרצה במסלול לעיתונאות סיפר לוואלה! ברנז'ה כי גם לאחר הליכים משפטיים לא הצליח לגבות את מלוא הסכום שהובטח לו, אלא רק את מרביתו. "הרציתי ב'עבודי' במשך שנתיים. בשנה הראשונה הכל היה תקין, אבל בשנייה לא קיבלתי משכורת. כל הניסיונות לברר למה פשוט לא עבדו ועם הזמן הבנתי שמשהו לא בסדר - התחמקויות, לא חוזרים לטלפונים, אין עם מי לדבר וזה היה ממש מתסכל. כשהצלחתי להשיג את נאור הוא הסביר לי שהוא לא האיש הרע אלא השותפים שברחו לו והוא רק ממזער נזקים - אבל אתה רואה שתוך כדי זה בית הספר פעיל, מחזור אחרי מחזור. רציתי לומר לתלמידים שעובדים עליהם, שזה בית ספר שמנוהל על ידי שרלטן".

הסאגה סביב מוסר התשלומים של "עבודי" הגיעה לשיא חדש בתחילת השבוע שעבר, עת התפטרה במחאה מנהלת מגמת התקשורת של בית הספר, חגית גינזבורג. "הגעתי לעבודי קריאייטיב בנובמבר 2012", מספרת היום גינזבורג. "הייתי מודעת כמובן לבעיות התשלומים הקודמות של המקום, אך הובטח לי על ידי מנהל ביה?ס שהבעיות הכספיות הסתיימו. בחודשיים הראשונים הכל עבד כשורה, אך כשהגיע הזמן לשלם למרצים, הגלגלים החלו לחרוק. מאז פברואר חל גם עיכוב משמעותי בשכרי שלי ולמרות ההזדמנויות החוזרות והנשנות שנתתי לנאור הרמן, פניותיי נתקלו בעיקר בחוסר מענה ובתירוצים שונים".

לדבריה, "לאור אי התשלומים, ב-10 לאפריל 2013 הודעתי על עזיבתי. במקביל, כל המרצים שהבאתי לביה"ס סבלו ועדיין סובלים מאותה התופעה ורובם החליטו שלא להמשיך. נכון להיום, ניתקתי את קשריי עם ביה?ס, שגם החל להכפיש את שמי מול התלמידים (לשמחתי, הם יודעים את האמת) והנושא עבר לטיפול עורך הדין שלי".

מרצה נוספת לשעבר, גם היא מתחום יחסי הציבור, מספרת כי למרות שהמרצים עזבו בזה אחר זה - בבית הספר אמרו לתלמידים כי הלימודים נמשכים כרגיל. "אנשים באים להרצות שם ואז תוך זמן קצר פורשים כי לא משלמים להם, ובינתיים לא נבדקות עבודות ולא ניתנים ציונים והתלמידים מתוסכלים", היא מספרת. "במקרה שלי הובטח תשלום של שוטף פלוס שלושים, אבל המשכורת הראשונה עוכבה, והשנייה כבר פוצלה לי לשניים כאשר החלק השני הגיע אחרי שבועות וגם אז הוא היה דחוי".

עיתונאי פעיל שלימד בבית הספר בתקופה האחרונה והובטח לו כי שכרו ישולם בקרוב מספר כי לתחושתו - המקום עומד בפני סגירה. "תמיד הייתה תחושה שהמקום לא מתנהל כשורה, אבל לאורך כל השנים הם הקפידו שלא לפגוע בתלמידים. בסיבוב הנוכחי יש בהם פגיעה של ממש, כי מישהו יצטרך ללמד במחזורים הבאים וכרגע אפשר להגיד שפשוט אין להם אף אחד. פעם עוד היה איפה ואיפה בין המורים - היו כאלה שקיבלו כסף וכאלה שלא - הפעם אף אחד לא קיבל, ואלה שכן קיבלו ניתנו להם צ'קים לשנת 2014 שאין סיכוי שהם יצליחו לפדות".

המרצים לשעבר ששוחחו עם וואלה! ברנז'ה הסבירו כי אין באפשרותם להיחשף בשמותיהם בשל ההליכים המשפטיים אותם הם מנהלים. אחרים שהגיעו להסכמים עם הרמן התחייבו במסגרתם שלא להתבטא בנושא, על אחרים נאסר להביא טענות נוספות - זאת במסגרת פסקי דין שנפסקו לטובתם. אולם, כמה מרצים לשעבר מצאו פורקן לתחושותיהם ברשתות החברתיות. בקבוצת הפייסבוק PRguru המשמשת את קהילת אנשי הציבור חלקו כמה מהם את ניסיונם.

דוברת מרכז השלטון המקומי לשעבר לינדה ששון כתבה כי "במשך חודשים רדפתי אחרי נאור שלא ענה לי לטלפונים, סינן וכשכבר ענה, כעס שאני מטרידה אותו. אחרי עשרות רבות של שיחות, תחנונים, בכיות, מיילים, עלה בידי לקבל שני צ'קים. הסכום היה לא מלא וכך, נאלצתי לרדוף אחריהם שוב ושוב, עד שקיבלתי את היתרה".

בדיקה של ההבטחות שניתנות לתלמידים מעלה כי יש להם סיבה טובה נוספת לתבוע את בית הספר. באתר "עבודי קריאייטיב" מובטחים מרצים, בכירים בעולם התקשורת - אך הם מכחישים כי בכוונתם ללמד בו או כי יש להם כל קשר עם המוסד. כך למשל במגמת העיתונות מובטחות הרצאות של עורך מעריב לשעבר דורון גלעזר שאמר לוואלה! ברנז'ה: "הרצתי שם פעם אחת לפני שלוש שנים, ואין לי כוונה להרצות שם שוב. מקומם אותי שמשתמשים בשמי על מנת לקדם את המקום".

רוגל אלפר, גם הוא מופיע כמרצה אמר: "אני לא מרצה שם, אין לי כוונה להרצות שם, ואין לי כל קשר". העיתונאית דנה ספקטור מופיעה באתר גם היא אולם גם היא הכחישה את הדברים ולשאלת וואלה! ברנז'ה ענתה כי הרצתה במקום פעם אחת בלבד לפני ארבע שנים. עיתונאים ואנשי תקשורת נוספים המוצגים לראווה באתר כמרצים - רון גרנות, רזי ברקאי, זאב ינאי ואף חבר הכנסת העיתונאי לשעבר ניצן הורביץ, לא יתנו גם הם הרצאות במקום למרות ההבטחות.

עו"ד עמית בן- ארויה, עיתונאי "הארץ" לשעבר, מייצג חלק מהתובעים. "עבדתי בעבר כפרילאנסר ואני מכיר את מוסר התשלומים הירוד כלפיהם", הוא אומר בשיחה עם וואלה! ברנז'ה. "במקרה הזה מרגע שטיפלתי בתובע אחד הגיע אחד נוסף ועוד אחד, ומה שמצער בנושא הזה הוא שכשאתה חייב הרבה כסף להרבה אנשים 'קטנים', אתה יכול בקלות יתרה להתעמר בהם. לרוב פניות לסיוע משפטי בנושא הזה לא משתלמות כי מדובר בסכומים קטנים יחסית של כמה אלפי שקלים ושכר הטרחה יכול להיות גבוה מהחוב - וזה מביא לכך שבעלי עסקים, במקרה הזה 'עבודי קריאייטיב', יוצאים נשכרים תוך ניצול חולשתם של הפרילאנסרים. במקרה זה, רוב לקוחותי קיבלו את כל סכום החוב ואחרים את רובו".

תגובתו של מנכ"ל "עבודי קריאייטיב" נאור הרמן לא התקבלה עד פרסום הכתבה.