שבוע לא קל עבר על הנהלת רשות השידור, בו הוטחו בה ביקורת קשות והבעות אי אמון משני גורמים מהדומיננטיים ביותר בפעילותה. ביום שלישי הפתיע את ההנהלה שר התקשורת גלעד ארדן הממונה על הרשות שהודיע כי בראייתו כספי משלם המיסים יורד לטמיון, וכיוון שהרפורמה ברשות מתעכבת הוא מתכוון לבחון אותה מחדש. הביקורת של ארדן מכוונת ישירות להנהלת הרשות הנוכחית שמונתה כדי לקדם את הרפורמה, אבל לא רק השר הטיל ספק ביכולותיה יומיים לאחר התבטאותו הפומבית של ארדן יצאה קריאה חריפה אף יותר מכיוונם של חברי מליאת רשות השידור, נציגי ציבור המפקחים על פעילותה. אלה אמרו במילים מפורשות כי איבדו אמון בהנהלה הנוכחית וקראו לסגור את הארגון ולהקימו מחדש.
"לכאורה הכי קל יהיה לסגור את הרשות, אבל עדיף יהיה לתת סיכוי לרפורמה", אומר היום יו"ר הרשות אמיר גילת בשיחה עם וואלה! ברנז'ה בהתייחסו לאותה קריאה. היום בערב צפויים ועדי העובדים של הרשות לחתום על ההסכמים האחרונים אל מול האוצר ובכך לסיים את הליך החתימה על הרפורמה שמועד השקתה נקבע מחדש ל-1 ביוני, וקשה לזכור מה פעמים הוא כבר נדחה בעבר. "עד שזה לא קורה - זה לא קורה, אבל אם היינו רוצים להתייאש היינו עושים את זה עד עכשיו", אומר גילת. "אני חושב שהרפורמה היא כרגע הכלי היחיד שנותן לרשות את היכולת להמשיך ולהתקיים, ולכולם ברור שהמתוכנת הנוכחית לא תצלח".
במליאה כבר הגיעו להחלטה, מבחינתם אין סיכוי שהרפורמה באמת תצא לפועל.
"אין בזה מחלוקת כל מי שחושב שבמתכונת הנוכחית רשות השידור צריכה להיסגר אני מסכים איתו. אני מנסה לשנות את המתכונת הנוכחית. בעבר המשלתי את הרשות לחולה שנמצא במוות קליני, אנחנו יכולים לנתק אותו ואנחנו יכולים לנסות ולהחיות אותו. לכן אני חושב שהרפורמה היא התרופה הטובה ביותר שיכולה להפוך את הרשות לגוף של שידור ציבורי איכותי ורלוונטי".
"שיש פיקוח צמוד של המוסדות על הרפורמה"
בכל הקשור לביקורת חסרת התקדים שספגה הרשות בניהול בשבוע שעבר, גילת מעדיף לשמור על שתיקה רועמת.
הרפורמה לא תסדיר הרבה מהתחומים שחברי המליאה טוענים לבעייתיים והם מפנים את האשמה גם אליך. טענות לחוסר שקיפות והסתרה של מידע ציבורי למשל, תרצה להגיב לטענותיהם?
"אני לא מתכוון להתייחס למכתב ואין לי עניין לנהל את ענייני הרשות מעל גבי התקשורת".
גם בלי להתייחס לתוכן הטענות, אתה חייב להודות שהמכתב הזה הוא צעד קיצוני וחריג גם במחוזותיכם.
"למכתב עצמו אני לא מתייחס".
ומה בדבר החשש שאין כל פיקוח על הרפורמה ועל אופן שבו היא מתנהלת או לא מתנהלת?
"בניגוד לכל מיני טענות שעולות, אציין שיש פיקוח צמוד של המוסדות על הרפורמה. הן שלי אישית, הן של הוועד המנהל והן של וועדת הכספים בראשות דוד חיון שהמליאה העבירה לה את הסמכות לפקח מטעמה על הרפורמה והוועדה הזו מפקחת באופן שוטף על התהליכים ועל ההתקדמות".
"תיאורטית, תמיד יש סיכוי שזה (הליך הרפורמה, ד.א) לא יצליח. אבל אנחנו כל כך הרבה שנים עוסקים בזה, שאנחנו משוכנעים שזה יצליח. צריך לזכור שכל התשתית של הסכמי הרפורמה יצאה לדרך לפני כינונה של המליאה הנוכחית וההנהלה הנוכחית ולא שינינו פסיק בהסכמים של הליכי הפרישה והפיטורים".
"אם הרפורמה לא תיושם דינה של הרשות להיסגר"
מספר העובדים ברשות השידור של אחרי הרפורמה יעמוד על כ-1,270 עובדים. מרביתם יהיו עיתונאים, כ-880 במספר. 180 עיתונאים יפוטרו, או למעשה ייצאו לפרישה מוקדמת, ונוסף עליהם יפרשו 520 עובדים נוספים כולם תוך קבלת פיצויים מוגדלים של חצי מיליון עד מיליון שקלים.
הושמעה כלפיכם ביקורת רבה באשר לאי עמידה בהסכמי הפרישה והשכר.
"כל התשתית הזו סגורה כבר כמה שנים והטענות כאילו הכנסנו דברים חדשים הם לא נכונים", אומר גילת. "התכנית העסקית (למימון פיצויי הפרישה של העובדים, ד.א.) שהוגשה לפני כניסתי לפקיד קרסה כי היא הייתה מבוססת על העלאת האגרה והאגרה הורדה. למעט זה הסכמי הפרישה זהים ועקביים לחלוטין".
קראת לבטל בכלל את גביית האגרה. איזו חלופה אתה מציע?
"אמרתי שצריך לחשוב על חלופות, ויש כמה אפשרויות על הפרק וצריך לבדוק מה הכי יעיל. ברור שהשיטה הקיימת הייתה אולי נכונה בזמנו, אבל ברור שהיום כל השינויים שחלו מאז חוקק החוק מצריכים למצוא פתרון אחר. יש פה מציאות שמצד אחד רוצים שהרשות תהפוך לגוף שידור אטרקטיבי שצופים יהנו משידוריו ומצד שני דורשים ממנו להיות גובה של מקור ההכנסות שלו".
זה משהו שהעלית בפני שר התקשורת?
"הוא השר הממונה, ואנחנו מדברים באופן שוטף".
ההצהרה שלו השבוע תפסה גם אותך מופתע?
"אני לא יכול להתייחס לזה".
ובכל זאת? דיברתם אחרי שהוא פרסם את דבריו, או שעכשיו יש נתק?
"את השיחות של עם השר ארדן, שאני מעריך, אני שומר ביני לבינו והן מתקיימות בארבע עיניים. אני מעריך את המעורבות שלו ואנחנו שותפים לעמדה שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך ושלציבור משלמי האגרה מגיעה תמורה טובה יותר".
ארדן אמר שנתוני הצפייה של הרשות הם "אבסורדיים". מה התייחסותך לנתוני הרייטינג של הרשות?
"ברצועה של 'מבט' הכפלנו את הרייטינג. 'מבט' היה עושה 1.7 ו-2.5 אחוזים, היום הוא עושה 4-5% אחוזים. אני חושב שהמצב הנוכחי הוא טוב. נכון שיש הרבה בעיות ודברים מורכבים שצריך לעשות ואנחנו מנסים לשנות את הכיוון. ברור שזה לוקח זמן, אבל יש דברים שכבר נראים לעין".
כמו מה?
"הגידול בהפקות מקור למשל. (בשנת 2013 הרשות תשקיע בהפקות מקור 14.5 מיליון ש"ח נוספים מעבר לנדרש בחוק אחרי שנים של חוסר עמידה במחויבויות, ד.א.) מי שמבין בהפקה יודע שהפקת תכניות לוקחת זמן, ואם לא היינו מתחילים עכשיו לזרוע את הזרעים הם לא היו נובטים. בשנתיים האחרונות גם אישרנו תקציב מה שלא היה קודם ואימצנו את דו"ח מבקר המדינה".
אבל יש דברים חמורים יותר שלא חל בהם שינוי, כמו למשל חריגות השכר. גם בשנה הבאה יהיו חריגות?
"זה מטופל גם כן, והרפורמה צריכה לפתור את זה. הסכמי השכר החדשים אמורים לטפל גם בחריגות השכר. הרפורמה לא מושלמת, יש בה יתרונות ויש בה חסרונות אבל היא הדרך היחידה להבריא את הרשות . אם היא לא תיושם דינה של הרשות להיסגר".