בעיתונות שטח אמיתית - אין תחליף להתחזות

(צילום וידאו: ישי כהן, אתר "כיכר השבת")

יש כאלה ששכחו מה זה להיות עיתונאי. הם אוהבים לדבר על זה, הם אוהבים לבקר, אבל שכחו עבור מי הם עובדים. פנים רבות לחשיפה עיתונאית. לפעמים הפנים האלה הם של עובד בבית מטבחיים שמראה כיצד מתעללים בבעלי חיים, לעיתים הפנים האלה שייכות לצעיר שמראה כיצד מנצלים בני נוער בעבודות קיץ, הפנים האלה יכולות להיות כמו במקרה שלי, פנים של עיתונאי שחודר לבסיס צבאי שמור במדי ב? שכל אחד יכול להשיג כדי לחשוף מחדל בטחוני.

ומנגד: חדשות 10 ב"מאה שערים" - אקט שמוציא שם רע לעיתונות החוקרת

מדוע גורש דורון הרמן מ"מאה שערים"?

כשאתה יורד לשטח, ומציג עצמך כעיתונאי כולם ינסו ללקק לך, להצדיק את מעשיהם ולהסביר איך למרות הכל שהם טהורים וזכים. אבל כשאתה מגיע בתור אזרח, ולא יודעים מי אתה, אתה מקבל תמונה אמיתית של המציאות. אין יותר אמיתי מזה.

מכירים את ההרגשה שלא סופרים אתכם במוקדי השירות ובמשרדי ממשלה כאלה ואחרים? הדבר היחיד שיכול לשנות את היחס, זה מצלמה נסתרת של כתב שמגיע כאזרח לקבל שירות. כתב הומו, כתב חרדי, כתב ערבי. רביב דרוקר, אחד העיתונאים החשובים בישראל עשה את זה, וגם דורון הרמן, עיתונאי צעיר ורעב עשה את זה. וגם אני עשיתי את זה כשחשפתי מחדלים ביטחוניים חמורים בבסיס חיל אוויר. בעקבות כך הליקויים תוקנו. למען האמת, עיתונאי שלא עשה את זה, לא יכול לקרוא לעצמו עיתונאי. אתה לא יוצר מציאות, אתה מציג את המציאות כמו שהיא.

לעיתונאים יש תפקיד. עיתונות היא שליחות. עיתונות במדינה דמוקרטית חייבת לחקור, לבדוק, לגלות את האמת, לחשוף כל עוול ופגם. עיתונאי שלא הופך כל אבן במטרה להגשים יעד זה - חוטא למטרה. לפעמים האמצעים קצת נראים מוזרים, עיתונאים מתחפשים, נוברים באשפה, חודרים למקומות שמורים, זה נשמע אולי מוזר, אבל אלה הדרכים שעומדות לרשותנו, רק ככה חודרים ללב הסיפור, חושפים את האמת שלא מעטים רוצים להסתיר.

נכון, חייבות להיות לעיתונאים אמות מידה של יושרה, כנות ומוסר, וכל עוד אלה מתקיימים, הדרך ליעד פתוחה ואף מתבקשת.

* חנן גרינברג, לשעבר כתב צבאי ב- ynet ופרשן צבאי במעריב. כיום משמש כיועץ תקשורת, שותף במשרד "סויסה גרינברג" העוסק בעיקר בליווי קמפיינים פוליטיים ועיסקיים.