החל מהיום: הוועדה למדרוג תפרסם את מספרי הצופים בתכניות

הועדה הישראלית למדרוג תחל מהיום (שני) לצרף לדו"ח מדידת הרייטינג היומי גם נתון של מספר צופים, כפי שמקובל בעולם, לצד אחוז הצפייה בקרב משקי בית יהודיים. נתוני הוועדה למדרוג מתפרסמים לציבור מדי יום בשעה 13:00 בצהריים, והנתונים המתפרסמים בתקשורת מדי בוקר מבוססים על הנתונים שמעבירות זכייניות הטלוויזיה לעובדיהם.

במרבית המקרים מעבירות זכייניות הטלוויזיה רק את נתון אחוזי הצפייה בקרב משקי בית יהודיים - נתון זה הוא גבוה יותר מחיתוכים אחרים, למשל, מנתון הצפייה בקרב משקי הבית בכלל האוכלוסייה. נתון זה כולל משקי בית ערבים אשר צופים פחות בטלוויזיה הישראלית מאשר יהודיים, ולכן ניתוח רייטינג הכולל את משקי הבית הערבים מציג נתונים נמוכים יותר לכל תכנית ותכנית.

מדוע, אם כך, השתרשה בישראל פרקטיקה של הצגת אחוזי צפייה משקי בית, ולא לפי מספר צופים? "הרציונל הוא הפנייה למפרסמים", מסביר גורם בתעשיית הטלוויזיה. "המפרסמים בערוצים המסחריים פונים לרוב לקהל צרכנים יהודי, כי הוא רוב הצופים בערוצים הישראלים. את המפרסמים מעניין לדעת מה אחוז הצפייה בתכנית מסוימת בקרב משקי הבית של האוכלוסייה שהם פונים אליה, היהודית, ולכן זה הנתון שמציגים להם".

אולם יצוין כי ההבדל בין נתוני משקי בית יהודים לבין נתוני מספר צופים יוצר הבדלים גם בין הזכייניות עצמן. כך למשל דו"ח שהכינה הרשות השנייה לבקשת שר התקשורת גלעד ארדן נבחן שבוע שידורים, בין התאריכים 28 ביולי ל-3 באוגוסט. התכנית הנצפית ביותר בקרב משקי בית יהודיים הייתה "האח הגדול" של קשת, אולם התכנית שצפו בה הכי הרבה אנשים הייתה "המירוץ למיליון" של רשת. ההבדל עלול לעוות גם את הרושם של החשיפה לפי מדיום, שכן באתרי האינטרנט מודדים חשיפה לפי פרטים ולא לפי אחוזי גלישה בקרב אוכלוסייה יהודית.

עמדת הרשות השנייה היא שפרסום אחוזי צפייה ולא מספר צופים יוצר מצג שווא בקרב הציבור הרחב, שאינו מבין את ההבדלים, לפיו מספר הצופים גבוה יותר מאשר הוא בפועל. לתופעה זו עלול להיות מה שמכונה באקדמיה "אפקט עגלת המנצח" - נטייה של אנשים להצטרף למה שהם חושבים שמייצג את הרוב ובכל לתרום להגדלתו.