תא העיתונאיות מגיב ליועז: "מאמר רצוף שקרים של ממש"

מאמרו של יובל יועז שפורסם הבוקר והמתייחס לתא העיתונאיות רצוף שקרים. לא חצאי אמיתות, לא עיוותים, אלא שקרים של ממש. להלן הדוגמאות:

"תא הטרור הקרוי "תא העיתונאיות" היכה שוב. הפעם על הכוונת השר סילבן שלום. בידי תא העיתונאיות עדויות של כמה נשים הטוענות שהותקפו ו/או הוטרדומינית לפני שנים רבות, עניינים שבגינם ברור שחלה התיישנות. ה"מתלוננות" שמסרו את סיפוריהן לאותן עיתונאיות אינן מתלוננות של ממש: מתלוננת אחת, לאחר שהתייצבה בפני "תא העיתונאיות", הגישה גם תלונה רשמית ליועץ המשפטי לממשלה ולאגף החקירות והמודיעין במשטרה"

תא העתונאיות לא עסק כלל בעניינו של סילבן שלום, בין על ידי איסוף מידע, בין על ידי שימוש במידע או העברת המידע לכל גורם שהוא לרבות משטרת ישראל, בין על ידי הצהרה פומבית או בכל דרך שהיא. הנושא מעולם לא נידון בתא העיתונאיות כנושא לפעולה מן הטעם הפשוט שהנושא אינו מצוי כלל במנדט של תא העיתונאיות, וענין זה ניתן היה לברר בקלות בעיון באתר או בדף הפייסבוק של תא העיתונאיות או בשיחה עם מי מחברות התא או בבקשת תגובה מן התא, וכל המהלכים הללו שהם אבני היסוד של כתיבה מקצועית לא נעשו כלל בטרם עלה הטור לאוויר.

והנה העובדות: חברת התא, העיתונאית הדס שטייף, היא הכתבת לענייני משטרה של גלי צה"ל והעדויות שהגיעו לידיה נאספו במסגרת תפקידה ככתבת משטרה.למעשה, הידיעה הראשונה שפורסמה בנושא הייתה של כתבת רשת ב' ב"קול ישראל", עדי מאירי, שלא רק שאיננה חברה בתא אלא אף התבטאה נגדו פעמים רבות.הראשון לפרסם את שמו של סילבן שלום היה יואב יצחק מ"מחלקה ראשונה". גם הוא אינו חבר בתא העתונאיות.

"זו אינה הפעם הראשונה שהגוף המכונה "תא העיתונאיות" מסמן מטרה גברית כלשהי, מכוונן את כל כלי הירייה וצועק "אש". אחרי שהעיתונאים (לשעבר) עמנואלרוזן ושרון גל סוכלו בידי אותו גוף, הגיע תורם של הזמר אייל גולן והקומיקאי ירון ברלד. בכל המקרים הללו הולידה הסערה התקשורתית חקירת משטרה; בכל המקריםהללו לא נמצאו ראיות המספיקות להעמדה לדין"

תא העתונאיות למד על פרשות שרון גל, ירון ברלד ואייל גולן מהתקשורת. הן לא נחשפו ולא טופלו ע"י התא. פרשת שרון גל נחשפה לראשונה בוואלה ברנז'ה, פרשת גולן נחשפה לראשונה בערוץ 2 ע"י גיא פלג ופרשת ברלד יצאה כהודעה כללית לכלל אמצעי התקשורת ע"י דוברות המשטרה. חלק מחברות התא, במסגרת עבודתן העתונאית, כתבו מאמרי דעה או סיקרו פרשות אלו, אך הדבר נעשה מתוקף תפקידן באותם כלי תקשורת ולא כחלקמעבודת התא או בשמו.

לכל מי ששאל הבהירו אותן עתונאיות שהן אינן כותבות או מדברות בשם התא אלא בשמן הפרטי. גם שרון גל עצמו אמר במסגרת התכנית "תיק תקשורת" שלתא העתונאיות אין ולא היה שום חלק בפרשה. להערכתנו, כל טרוניותיו של אייל גולן כלפי סיקור הפרשה בה הוא קשור לא הופנו מעולם לתא העיתונאיות וודאי שלא ידוע לנו על כל טרוניה שלו כלפינו.

הפרשה היחידה בה פעל התא היא סיפור עמנואל רוזן, משום שהתא הוגדר ככזה המטפל בנשים העובדות בתקשורת ובסיקורן של נשים בתקשורת. המנדט של התא הוא להבטיח לעובדות ולעובדים בתקשורת סביבת עבודה הוגנת, מכבדת וחפה מהטרדות מיניות ולשם כך התא פועל בדרכים מגוונות, הן בלוביזם ובשכנוע, הן בעבודה מול גופי הרגולציה השונים והן בהעלאת מודעות ציבורית, פרלמנטרית וממלכתית לנושא. ההבהרה הזו פורסמה שוב ושוב, היא נאמרה גם ליובל יועז עצמו לא אחת. כל זאתלא הפריע לו לכרוך חבילת סיפורים שאין בינן לבין תא העתונאיות כגוף דבר וחצי דבר.

"דפוס הפעולה של "תא העיתונאיות" מזכיר יחידת חיסול מקצועית – הפעם מדובר על חיסול פוליטי" :

בהינתן העובדה שלתא העיתונאיות לא היה כל חלק שהוא בחשיפת הפרשה או במהלך כזה או אחר הקשור בה, מילותיו של יובל יועז הן בבחינת לשון הרע במובנה החמור ביותר האפשרי. לא זו בלבד שדבריו אינם אמת, לא זו לבד שמעולם לא בדק את טענותיו כדי לאמת עובדה כזו או אחרת – הוא מייחס לקבוצה של עיתונאיות מקצועיות, ותיקות ואמינות העובדות בכלי תקשורת שונים, קנוניה פוליטית מתועבת ובלתי חוקית בעליל. אטריבוטציה כזו, כפי שאתה יודע היטב, לא נועדה אלא לפגוע במוניטין האישי של כל אחת מחברת תא העיתונאיות, שמזוהות בשמותיהן כל אימת שהן מדברות בשם התא בתקשורת. מידת השפעתו של התא על השיח הציבורי ידועה לך יפה, ומשום כך עצם הפרסום ללא כל בדיקה שהיא חמור עוד יותר: מתי לאחרונה אפשרת בעיתונך להטיל דופי בעשרות רבות של נשים, כולן בעלות מקצוע מצוינות, באבחת-עט אחת של כתב? האם אלה הסטנדרטים העיתונאיים המקצועיים שאתה מבקש לקדם, ואם כן – מדוע?

"קשה לראות כיצד עיתונאיות מכלי תקשורת מתחרים מספקות זו לזו מידע ופועלות בשיתוף פעולה הנוגד כללים בסיסיים של תחרות ומאבק על בלעדיות"

ולאור זאת יש לבטל את תא הכתבים הצבאיים, תא כתבי המשפט, תא כתבי הכנסת, תא הכתבים המדיניים ואף את ארגון העתונאים, אגודת העתונאים ולמעשהכל גוף שעלול לכלול עתונאים/ות מכלי תקשורת שונים שעלולים להחליף ביניהם מידע. דבר וחצי דבר מן המידע שחברות תא העיתונאיות מחליפות ביניהן לא פגע מעולם בעבודתן המקצועית או בכלי התקשורת בהן הועסקו, בניגוד גמור לטענתו של יובל יועז. גם טענה זו, כמו כל האחרות, לא נבדקה ולא אומתה.

”מן הראוי שהעורכים בכלי התקשורת השונים יחדלו להעניק במה לפיגולים עיתונאיים שכאלה"

מאחר שלא תא העתונאיות חשף את הסיפורים האלה הרי שיובל יועז מבקש לפטר את כלל כתבי המשטרה, המשפט והמגישים שעסקו בפרשות.

לאור כל האמור לעיל, אנו דורשות הורדה מיידית של הטור מן האתר של "גלובס" ופרסום התנצלות מקיפה והגונה על הנסיון לפגוע בשמו של התא ובשמותיהן הטובים של חברותיו. כקולגות, כמי שחרדות לגורל המקצוע ולפגיעה בו על ידי כתיבה כמו זאת של יובל יועז, נסתפק בזה הפעם, למרות שידוע לך יפה כי קמו לנו כמה וכמה עילות תביעה על פי חוק לשון הרע.