חששות ב"בית היהודי": רכישת אדלסון את "מקור ראשון" - "איום אסטרטגי של ממש"

הודעת הבהרה חריגה שיצאה השבוע מלשכתו של אשר בהרב, מו"ל ישראל היום" המנהל בישראל את עסקיו של שלדון אדלסון, רמזה על המתיחות הקשה שהתגבשה בימים האחרונים בין עובדי "מקור ראשון" לבין בעלי השליטה בחינמון רחב התפוצה. בהרב נמנע, באופן עקרוני ועקבי, מקשר עם עיתונאים ואינו נוהג להגיב לפרסומים בתקשורת. אולם הפרסום בוואלה! ברנז'ה על כך ש"ישראל היום" מסתמן כבעלים החדש של "מקור ראשון" ואתר NRG דחק אותו להצהיר כי אם אמנם "מקור ראשון" יועבר לבעלות "ישראל היום", יש כוונה לשמור על עצמאות מערכתית נפרדת של גופי התקשורת.

נאמן קבוצת מעריב: "מקור ראשון" יימכר לאדלסון

ההצהרה הזו כוונה לאוזניהם של העובדים, אולם משיחות עמם עולה כי היא רחוקה מלהעניק להם מרגוע כלשהו – והרגשות במערכת בירושלים לקראת העסקה מעורבים.

"ברגע ששמענו ששלדון אדלסון הגיש הצעה התחלנו לשבור את הראש מה באמת עומד מאחוריה, מה האינטרס האמיתי", אומר לוואלה! ברנז'ה עורך בכיר ב"מקור ראשון". ימים ספורים לפני פגישה שנקבעה להם עם בהרב, מיפו העובדים את האפשרויות. "הדבר הראשון שעלה לנו בראש זה שמדובר בנקמה, ושהעיתון בדרך לפח". בין אדלסון ובן צבי התקיים סכסוך ארוך, בן שש שנים, שתחילתו שותפות בין השניים להקמת החינמון הכושל "ישראלי" וסופו בפשרה חסויה וביטול תביעות הדדיות בנות עשרות מיליוני שקלים. "דבר ראשון שחשבנו זה שזו הדרך של אדלסון לנקום בבן צבי, לקחת ממנו את 'הבייבי' שלו ולסגור לו אותו מול העיניים, רק כי הוא יכול".

התיאוריה החלה להשליט פחד במערכת, שניכר לקראת הצבעת העובדים. "החל דיבור בין העובדים שאולי לא כדאי להתנגד להצעה של אדלסון, זה בנאדם עם כיסים ללא תחתית והיה ברור שאם הוא רוצה את העיתון אז הוא יקבל אותו. אז עובדים אמרו לעצמם שעדיף שלא להצביע נגדו כדי הוא לא יתנקם בו אחר כך ויפטר את כולם", מספר העורך. הפגישה של נציגי העובדים עם בהרב לא שיפרה את ההרגשה בהרבה. "בהרב חזר והדגיש שהעצמאות תישמר, הוא חזר על זה שוב ושוב ושוב", מספר אחד מעובדי העיתון.

מה עוד בהרב אמר?

"הוא אמר שהם רוצים את 'מקור ראשון' בדיוק כמו שהוא, לא רוצים לשנות אותו, את הציביון שלו, שאין להם כוונה להכניס כותבים שלהם".

ולמה זה לא מרגיע אתכם?

"כי אלה הבטחות שאין להן תוקף משפטי. הן מבוססות רק על אמון, והאמון הזה קיים בצורה מאוד מצומצמת כרגע". כפי שמסתמן כעת, העובדים צפויים שלא להתנגד להצעתו של אדלסון, אולם העניין טעון הצבעה שהם ייערכו במהלך סוף השבוע במייל, ובה יתבקשו לבחור בין תמיכה באיל ההון האמריקאי לבין איש העסקים המקומי, מו"ל הג'רוזלם פוסט אלי עזור.

כשהם נשאלים על החששות הכבדים ביותר שלהם, לפני פיטורים או חוסר יציבות תעסוקתי חוזרים עיתונאים ב"מקור ראשון" על שני ביטויים: "רוח המפקד" ו"צנזורה עצמית". אחד העורכים מסביר: "גם אם הם לא ינחיתו על 'מקור ראשון' עורך ראשי מטעמם, עדיין כתבים ועורכים ישמרו על גבולות גזרה כשזה מגיע לסיקור של התחום הפוליטי", הוא אומר.

בימים האחרונים ומתחת לפני השטח החלה שימת גדש על התארגנות עובדים זריזה בעיתון. "זה משהו שלא היה קיים אף פעם ב'מקור ראשון'", הוא אומר, "ויש לזה שתי מטרות - גם היערכות למשא ומתן לקראת שינויים במערכת ובתנאי העבודה, אבל יותר מזה, אנחנו רוצים ועד שיפעל ליום שאחרי ושיגן על עיתונאים, על תחקירים, ועל שמירה על העצמאות המערכתית".

החששות לקראת העסקה מגיעים עד למשכן הכנסת. עובדים ב"מקור ראשון" מעלים נקודה נוספת, שהייתה עיקרית בשיח סביב עסקת הרכישה המסתמנת: פוליטיקה. "לעיתון אין הרבה חשיפה בציבור הרחב, אין על זה חולק, אבל בציבור הדתי-לאומי ההשפעה שלו עצומה", אומר כתב של העיתון. את זה יודע גם ראש מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט, אשר באופן לא רשמי "מקור ראשון" הוא הבית שלו. בית, שנמצא כעת בסכנת עקירה. מקורות יודעי דבר מספרים כי התחושות במפלגת "הבית היהודי" השבוע היו כי אדלסון מתכנן לבנט "סיכול מימין", וכי החששות במפלגה כי המגרש הביתי שלהם יופקע מהם בקרוב - כבדים. "בנט מכוון ל-Long Run, ומדובר כאן באיום אסטרטגי של ממש", מתאר עיתונאי את התחושות במפלגה. "אחרי ש'מקור ראשון' יהיה תקופה ארוכה אצל אדלסון, זה יורגש".

על פי גורם המעורה בפרטים, לא מן הנמנע שבנט אף הביא לפתח דלתו הוא את המוקש עליו דרך: אותו בנט תמך רק ימים ספורים קודם לכן באמצעות חברת מפלגתו איילת שקד בחוק לחיסול החינמון "ישראל היום" (תחת ההגדרה המכובסת של "החוק להצלת העיתונות הכתובה"), ועל פי אותו מקור - הופתע לגלות את אדלסון בסיבוב. זאת ועוד, עיון ברשימת מגישי ההצעות לרכישת "מקור ראשון" מעלה הצעה מטעם חברה בשם "אשדיר פרסום והפצה בע"מ" - המפיצה עלונים בבתי כנסת, אשר הציעה לרכוש את "מקור ראשון" תמורת חמישה מיליון שקלים. מבירור עולה כי מאחורי ההצעה עומד אחד מהאנשים הקרובים ביותר לבנט, איש העסקים אלי עציון, וההערכות הן כי כשליש ממימונה אמור היה להגיע רכוב על רוחות שנישבו מכיוון רחוב מוזס בתל אביב. על פי הגורם, אותן רוחות הן עלו שעוררו את אדלסון לעשות מעשה ולהציע סכום הגבוה פי שלושה. מול הרוחות מלאס וגאס, כאמור, כבר לאיש לא היה סיכוי.

ובקרב הרכישה בין אדלסון, עזור, ויתר המציעים, נראה כי נשכחה דמותו של אדם אחד – הרפתקן בעל חזון בשם שלמה בן צבי שצופה מהצד, ולא בפעם הראשונה, כיצד גוף תקשורת בבעלותו מתרסק. כאשר הודיע בשמחה על רכישת עיתון "מעריב" זזו אנשי "מקור ראשון" באי נוחות בכיסאותיהם, חוששים שאם הוא ייפול הם ייפלו יחד איתו, ובתחילת החודש קיבלו חותמת לחששותיהם. אחד מעובדיו אומר כי השבוע הוא הסתובב במערכת בירושלים כאשר פניו נפולות, אבל לא רק בגלל ההפסד העסקי, אלא בעיקר בגלל המוניטין.

"אתה יכול לכתוב ששלמה בן צבי הביע אכזבה בפני עורכים בכירים על כך ששכחו מזה שהוא שפך על העיתון עשרות מיליונים, ושלא הייתה לו שום כוונת זדון", אומר אחד מהעובדים במערכת העיתון בירושלים בתשובה לשאלה מה שלומו של המו"ל היוצא בימים אלה. "נכון, הוא נכשל. אבל היה לו חזון, היו לו שאיפות, הוא באמת השתדל".

איזה תחושה שידרה שפת הגוף שלו?

"תחושה של בדידות, וגם תחושה של 'אתם קצת כפויי טובה'. בכל זאת, הוא השתדל".