עיתון "לטיפשה"? "אף אחד לא חושב לבוז לספורט"

"אני כבר שלושים שנה עורכת, והיחסים עם היחצ"נים מאוד ברורים. זה נכון שתחומי הלייף סטייל מזמינים את זה, אין בכלל מה לדבר, אבל לו הייתי פתוחה לדברים האלה הייתי יכולה לסדר לעצמי כבר לא רק מלתחה אלא אולי גם כבר דירה ויותר מזה", אומרת עורכת מגזין "לאשה" אורנה ננר, בראיון לתכנית "תעודת עיתונאי" עם רועי כ"ץ ברדיו תל אביב שתשודר מחר (שישי) בשעה 07:00 בבוקר.

ננר סיפרה בתכנית על תחילת הקריירה ב"העיר", המעבר לעיתון "חדשות" ומשם ל"ידיעות אחרונות" (ערכה את "24 שעות" והייתה כתבת העיתון בלונדון) ועד המינוי לפני 15 שנה לעורכת מגזין הנשים הגדול בישראל, והתייחסה גם לתדמיתו כספינת יחסי הציבור הגדולה בישראל.

מתקשר אלייך יחצ"ן ואומר לך 'אורנה, גם את בעיתון "לאשה" המשגשג, גם את מתמודדת עם קשיים כלכליים (שכל העיתונות המודפסת מתמודדת איתה). אני אשלח לך כתבה טיפ-טופ, מנוסחת, כתובה, כל התמונות, לא עולה שקל, רק תפרסמי'.

"זה לעולם לא ייכנס. אין דבר כזה אצלנו. לפחות עד כמה שידוע לי, ואני חושבת שידוע לי. חוץ מזה תאר לעצמך, אני כבר שלושים שנה עורכת, כבר היחסים עם היחצ"נים מאוד ברורים".

ננר נשאלה גם על האירוע המפורסם בו פיטרה עורך שביקש טיסה במחלקה ראשונה מיחצ"נות. לדבריה, "היה דבר כזה. אז כעסתי נורא, היום צר לי בכלל שזה קרה, אני חושבת שהוא היה עורך מאוד מוכשר אבל כן, הייתי גם היום אומרת לו שלום כי אין דבר כזה שמישהו יגיע ויבקש לטוס במחלקה ראשונה או יבקש טוקסידו או משהו כזה. לא, אין דברים כאלה".

אורנה ננר התייחסה בראיון גם להתעוררות בשנים האחרונות של העיתונאיות שמדברות בקול רם על האווירה הסקסיסטית, האלימה והמטרידה לפעמים שיש בגופי תקשורת בישראל. "אני לא נתקלתי בזה בעיתונות באופן אישי", היא אומרת. "יכול להיות אגב שזה שהייתי אמא לילדים מראש כבר לא הייתי נחשבת לאיזה יצור שלא צריך לחשוב עליו כעל יצור מיני, למרות שאני לא חושבת שהייתי מאוד מאוד מכוערת אבל הייתי כבר בגילאי השלושים שלי".

הכינוי הזה שמצמידים לעיתון, "עיתון לטיפשה", זה מעצבן אותך?

"אני חושבת שכבר לא מצמידים את הכינוי הזה. אני חושבת שאף אחד לא אומר את זה...אבל אם מצמידים הוא לא כינוי הוגן. העיתון הוא בסדר גמור. אתה יודע, קודם לכן ערכתי בידיעות את זמנים מודרניים. לאשה הוא בוודאי לא פחות טוב ממה שעשיתי בזמנים מודרניים. אני חושבת שאם יש בעיה בישראל של איזושהי התנשאות מעל עיתון נשים, אני חושבת שזה משום שזו ארץ מאוד שוביניסטית. אף אחד לא חושב נניח לבוז לספורט. אף אחד לא אומר 'עמודי הספורט המבוזים הללו'. אני גם לא חושבת לבוז לספורט אני רק חושבת שבוודאי נושאים כמו חינוך, גידול, בית ובריאות, הרבה בריאות אגב יש אצלנו, או אופנה או כל דבר אחר שקשור לחיי היומיום הוא לא נחות".