אם אני צריך לבחור עניין אחד מרכזי שיצרנו ועסקנו בו השנה בדסק החוץ אבחר בלי ספק ב"הדשא של השכן" - סדרת הכתבות שהגשנו בחודש האחרון ועסקה באופן שבו משברים "בלתי פתירים" בעבורנו בישראל ריכוזיות הבנקים, היעדר רכבת תחתית ומצוקת הדיור נפתרים בחו"ל. יותר מכל דבר שעשיתי השנה, הסדרה הזאת עוררה תגובות עזות, מפתיעות בעוצמתן.
מיוחד: כתבי חדשות 10 בוחרים לוואלה! ברנז'ה את הסיפורים שעשו את השנה
קשה מאוד שלא להרגיש מצוקה ומבוכה כשרואים שבבריטניה ממש לא חושבים להציע לזוגות צעירים לרכוש דירה "אחרי שהבועה תתפוגג" אלא עוזרים להם עכשיו ואף אחד לא חושב שזה סביר לומר לצעירים שאין מה לעשות, ש"יילכו לגור בפריפריה אם במרכז יקר להם". וקשה לא פחות להבין מדוע בעבור צעיר גרמני, האפשרות שישלם 1.35 ש"ח על כל משיכה מכספומט מעוררת גיחוך. אצלנו אנשים חושבים שככה זה. בכל מקום. הדרך היחידה להעמיד את מקבלי ההחלטות שלנו למבחן היא לספר להם שיש עולם שם בחוץ ונעשים בו דברים. שווה ללמוד על כמה מהם.
האתגר הטלוויזיוני כאן היה להמחיש את האבסורד בכמה מחדלים קבועים של המשק הישראלי. במקרה של הבנקים שלנו הריכוזיים כל כך, עשינו את זה באמצעות "פתיחת בנק" ישראלי במינכן גרמניה. פנינו אל אנשים ברחוב והצענו להם להצטרף לבנק (קראנו לו בנק "עמלות", סתם בשביל הכיף). סיפרנו להם מהי העסקה הבסיסית ללקוח בנק בישראל כולל העמלות כמובן. התגובות ההמומות שלהם (זוג אחד שאל אם עמלות זה לצדקה) המחישו עד כמה התרגלנו כאן בארץ לשלם 1.35 ¤ על כל משיכה מכספומט (לא, בחו"ל לא מקובל לגבות כסף על משיכה מחשבונך שלך בבנק שלך).
בפרק שעסק בבעיית הדיור ליווינו שני זוגות צעירים, אחד בבריטניה ואחד בישראל. הזוג הבריטי רכש דירה; הוא קיבל משכנתא בגיבוי ממשלתי שבה הוא מגייס רק 5% מהפיקדון (!) הוא קנה את הדירה בפרויקט של דיור בר-השגה, בבעלות משותפת. הזוג הישראלי נותר בלי דירה: האפשרויות שציינתי פשוט לא קיימות כאן. דיברנו בפרק הזה על אחת העוולות הכי מקוממות: איך בשדה דב, קרקע של המדינה, אדמה של כולנו, עומדים להקים עיר קטנה לעשירים בלבד, בלי דיור בר-השגה או ציבורי. זהו עוול כל כך מקומם שהחלטנו לעקוב אחריו. זה השתלם. שבועיים לאחר שידור הכתבה נמסר לי מעיריית תל אביב שהם יקדמו דיור בר-השגה במתחם שדה דב. זה לא לגמרי בסמכותם והדרך ארוכה אבל זה הוכיח שלפעמים, בצעדים קטנים, אפשר לשנות פה משהו.
ובפינת הפרגון: ערד ניר
אני מבקש להחמיא לעמיתי המצוין מחדשות ערוץ 2 ערד ניר שהשנה סיפק שוב סיקור מעולה ומעמיק של טורקיה. ערד הוא כנראה העיתונאי הישראלי שמבין יותר מכולנו את הפוליטיקה ואת החברה הטורקיות. הסיקור שלו לקראת הבחירות בטורקיה כמו גם הפוליטיקה הפנימית של ארדואן, היה מרתק כתמיד ואני אומר את כל זה לא רק כדי שיציג לי עוד מסעדות נדירות באיסטנבול.