לפני כמה שנים כשהזכרתי בשידור את המילה הלא ממש מוכרת אז "דאע"ש" הורמו לא מעט גבות, בייחוד במערכת התכנית שבה אנשי דסק הערבים משדרים בקביעות - "לונדון את קירשנבאום", שם עקצו: "שוב באתם עם ארגון טרור שאף אחד לא מכיר?"
מיוחד: כתבי חדשות 10 בוחרים לוואלה! ברנז'ה את הסיפורים שעשו את השנה
אנחנו ובעצם קומץ של מזרחנים נהגנו לכנות את ארגון הטרור שנלחם אז בעיקר בסוריה "דאע"ש" מה שעוד לא היה מקובל כל כך במסגרת הסיקור השוטף של מלחמת האזרחים המתמשכת שם. חשבנו לעצמנו, מה החידוש בארגון הלא מוכר הזה? עם הזמן למדנו בדסק הערבים שמדובר במעין "פיתוח" קיצוני של ארגון אלקאעדה. לפני כשנתיים, כשסיירתי באירופה, שוחחתי עם צעירי ג'יהאד (סלפים) שתומכים ברעיון הבסיסי-מפלצתי של דאע"ש, שסיפרו לי כיצד הם העתיקו את הלוגו של המדינה האסלאמית לקפוצ'ונים שלהם ולכובעי הקסקט. אז גם התחלתי להבין שמתפשט כאן רעיון של חלום - להחזיר את האסלאם לתקופה שבה פרח ושגשג, ל"תור הזהב" שלו ולימיו של הנביא מוחמד ובכך למעשה לעקוף את כל הבעיות הפוליטיות, הגיאוגרפיות, התרבותיות והטכנולוגיות שעמם מתמודדים הפעילים. הפתרון, אם תרצו, ל"אסלאם המדורדר" במדינות האסלאם הלא מפותחות ולמהגרים שהסתגרו בגטאות במדינות אירופה.
הרעיון של דאע"ש נמצא גם בנצרת וגם באום אלפחם
לא תיארתי לעצמי שכמעט שנתיים לאחר סיורי באירופה וצילום הסדרה "אללה אסלאם", אמצא את עצמי מתחקה אחר עקבותיהם של אותם צעירים שראיינתי בבלגיה ומגלה כי כמה מהם נהרגו ב"מלחמות הג'יהאד" שאותן בחרו לנהל לצד "אחיהם המוסלמים המדוכאים" ואחד מהם אפילו חי במעוז דאע"ש שבסוריה ומתאר כיצד חלומו התגשם והשריעה מיושמת ומבחינתו ש"הכופרים כולם ימותו". המפגש הראשוני עם אותם צעירים בלגים היה מפחיד. תחת זהות בדויה רכשתי את אמונם, התחברתי לקבוצה ולמעשה הצלחתי לחלץ מהם הצהרות שלבסוף גם הפכו למעשים בשטח ולג'יהאד בסוריה תחת דגל דאע"ש. החשיפה הזאת של הלך הרוח אצל אותם צעירים מוסלמים במדינות אירופה התגלתה כמשקפת מציאות שכבר משנה שם את השיח בהקשר להגירה המוסלמית ולהשלכותיה.
לאט לאט התחלנו להבין שהוצאות להורג ותנועת מוג'אהדין מאירופה הן בדיוק מה שמאפיין את הארגון נוסף על תמיכה פנימית ושקטה מצד שורה של מוקדים עד כדי כך שזה נמצא ממש קרוב לבית שלנו הרעיון של דאע"ש נמצא גם בנצרת וגם באום אלפחם, בינתיים כרעיון וכחלום. במהלך צילומי הסדרה על דאע"ש בישראל, נפגשתי עם מי שהגדיר את עצמו "פעיל תומך התנועה", בחור צעיר ומרואיין מרתק שמבהיר בצורה עדינה ולא מתלהמת דברים לא קלים לשמיעה לאוזן ישראלית בקשר לאותו חלום. לא כולם כמובן חושבים שהחלום הזה צריך להיות אלים אבל מדובר בהחלט ברעיון שדוגר והוא אתגר עצום למערב. פרקי הסדרה הם לדעתי האצבע המורה המפנה אל "הדבר הבא", אל "החשש הבא" כשם שלפני שנתיים הפנינו את האצבע לכיוון אירופה, הנה בימים האחרונים אנו רואים לא רק התרעות על פיגועים שם אלא גם פיגועים של ממש שבוצעו בשנה האחרונה על ידי יוצאי סוריה - כמו הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל שבוצע על ידי מהדי נמוש.