לפקסל או לוותר

ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ אורי מקלב ומשה גפני (יהדות התורה) האוסרת פרסום תמונתו של אדם שנהרג או שנפצע, ללא אישור ממנו או מבן משפחתו מקרבה ראשונה.

בדיון טענה עו"ד ליאת ברגמן-רביד, המייצגת את העיתונים "ידיעות אחרונות" ו-"הארץ" כי הצעת החוק תכבול את ידיהם של כלי התקשורת ובעיקר של ערוצי הטלוויזיה המשדרים בשידור חי ממקום אירוע. לדבריה, "מה שאתם מבקשים כאן היום זה בעצם להחשיך את המסך, לא ניתן בזמן שידור שכזה לא להראות אף פצוע או שום פרט של מי שהיה באירוע, גם לא בטעות משום שכל צילום שכזה יגרור תביעה נגד כלי התקשורת".

ח"כ רותם אמר כי לקראת הכנתה של ההצעה לקריאה שנייה ושלישית הוא ישקול להוסיף לה גם איסור על פרסום תמונות של חפצים אישיים של אדם שנהרג באופן שבו מי שהכירו אותו בחייו יוכלו לזהות אותו, והוסיף "אם על מנת למכור עיתונים יש להראות גופות, זוועות ועוד חומרים צהובים, עדיף להחשיך את המסך".

ח"כ רותם הוסיף כי גם צילום של בן משפחה מקבל את בשורת האויב על מות יקירו הוא פסול, ממש כפי שהיה במקרה הידוע של רונה רמון וכפי שהיה השבוע עם אלמנתו של הכבאי דני חייט. "מדוע היה צורך לעשות 'קלוז-אפ' על פניה של אלמנתו של הכבאי דני חייט בעת שהיא מקבלת את הבשורה שהוא נפטר מפצעיו אם לא כדי למכור עוד עיתונים".

עו"ד ברגמן-רביד ומזכ"ל מועצת העיתונות, אריק בכר, טענו כי העובדה כי ישנם מקרים בודדים בלבד, כגון צילום התיקים ב-"אסון המסוקים" וההודעה על מות בנה שהגיעה לרונה רמון מעיתונאית, מצביעה על כך כי אין צורך בחקיקה, וכי האחריות שמגלים אמצעי התקשורת כמו גם תקנון האתיקה של מועצת העיתונות מספיקים. ראש ענף נפגעים באכ"א, סא"ל ניר נאמן טען כי הנתונים הללו אינם מדויקים, וכי היו מקרים נוספים.

אחד מיוזמי החוק, ח"כ אורי מקלב אמר בתגובה כי "אם כולם מסכימים שזה לא נעשה, אזי מדוע אתם חוששים מהחוק? כל כוונתי היא למנוע את מעט המקרים שקורים. הכוונה איננה להחשיך את המסך".

יש לציין כי לפני כחצי שנה הוסיפה מועצת העיתונות שלושה סעיפים לתקנון האתיקה וקבעה כי על עיתונאי לוודא כי משפחת הקורבן קיבלה את ההודעה על מותו מהגורמים המוסמכים. כן אישרה המועצה את הסעיף לפיו לא יצולמו קרובי משפחתו של הקורבן, 24 שעות לאחר האסון, אלא באישורם.