דו"ח מבקר המדינה על רשות השידור, פורסם היום במסגרת הדו"ח השנתי. הדו"ח, עוסק בשני נושאים מרכזיים: איוש המוסדות המנהלים ברשות השידור והליכי המינוי של החברים בהם וכן ניהול נושא כוח האדם ברשות לרבות הליכי מינוי של מנהלי המדיה והתקשרות עם עיתונאים בכירים. בדו"ח מועלה חשש בגין הזיקה בין הדרג הממשלתי ורשות השידור. כן מעלה הדו"ח שורת ליקויים בניהול כוח האדם ברשות וקובע כי ישנה ברשות השידור התעלמות מהוראות הדין והנוהל, פעמים רבות בהנהגת המנכ"ל, מוטי שקלאר: "בהתנהלות זו", נכתב בדו"ח, "היה כדי להטמיע ברשות תרבות ניהולית קלוקלת. אין להשלים עם הליקויים שהועלו בתחום זה, המצביעים על כשל ארגוני וניהולי".
המבקר מותח ביקורת על עיכוב במינוי מוסדות הרשות, דבר שגורם לנזק בתפקודה. בהתייחס להליכי מינוי מליאת הרשות מעלה המבקר חשש לפיו: "השיקולים אינם נקיים מהשפעות פוליטיות. לינדנשטראוס מציין כי בתקופתו של יולי אדלשטיין, כשר הממונה כעל הרשות, הציע השר רשימת מועמדים למליאה אשר רבים ממנה היו בעלי זיקה פוליטית או אישית. זאת בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה.. המבקר כותב כי לא נמצאו מסמכים שמהם אפשר ללמוד על הליך התייעצות שהתקיים לקראת מינוי המליאה, ולא ברור איך נקבעה ואושרה בכל פעם הרשימה המומלצת,. המבקר מטיל את האחריות לאי כינונו של ועד מנהל על השרים הממונים, אשר לא פעלו לאיוש התפקידים, זאת מכיוון שהדבר מנע הדבר מנע את קיומם של פעולות ומהלכים ניהוליים בסיסיים ופיקוח נאות על הנעשה ברשות.
הרשות לא תפקדה כגוף המקדם יצירה ישראלית
המבקר מתייחס לנושא תקציב רשות השידור בשנים 2004 עד 2010. לינדנשטראוס כותב כי הרשות ניהלה את תקציבה ללא שאושר כחוק על ידי הממשלה ואף לא קיבל, במרבית הזמן, את אישור וועדת הכספים והוועד המנהל. בשנים 2008-2010 נוהל התקציב בהנחה שהרפורמה ברשות תמומש (ובכלל זאת יחתמו הסכמים עם העובדים ויועבר מימון ממשרד האוצר) אך הנחות אלו לא התממשו. ככלל גורס המבקר כי למרות שהנהלת הרשות צפתה שבמקרה ולא תמומש הרפורמה יגרם גרעון תקציבי כבד לא נעשה כל הכנה מראש על מנת להקטין את ההוצאות, זאת למרות דרישות משרד האוצר ומוסדות הרשות.
המבקר מציין כי בשנים 2007, 2009 ו-2010 הוציאה הרשות פחות מ-3% מהכנסותיה לרכישת הפקות מקור מקומיות, למרות מחוייבותה על פי חוק להוציא על כך לא פחות מ-36%. יצויין כי הדבר נעשה באישור השרים הממונים, בכך טוען המבקר ביטלו השרים הממונים והרשות את אחד מתפקידה העיקריים כגוף המקדם את היצירה הישראלית והעברית.
"כשל יסודי ועמוק בניהול מערך כוח האדם ברשות"
בנושא ניהול כוח האדם מציין המבקר כי נכון לאוגוסט 2010 הועסקו ברשות כ-50 עובדים כמינויים בפועל. המבקר קובע כי הדבר מעיד לדעת המבקר על "כשל יסודי ועמוק בניהול מערך כוח האדם ברשות" עוד כותב המבקר " הגורמים בהנהלת הרשות ובמוסדותיה אשר לא הפסיקו פעילות לקויה זו ולא החזירו את הרשות למסלול העבודה התקין הם הנושאים באחריות לכשל האמור. אופן תפקודם של הנהלת הרשות ומוסדותיה במשך שנים הביא להיווצרות תרבות ארגונית פסולה שסטתה באופן ברור מדרך המלך של המינהל התקין."
בין אלו מונה המבקר את תפקיד מנהל הטלוויזיה, אותו ממלא מושון מצליח, כמנהל זמני, במשך שלוש שנים ואת תפקיד מנהל הטלוויזיה בערבית,הפועלת בניהולו של מנכ"ל הרשות מאז 2008, אף שאין לו הכישורים המתאימים לכך; למשל, אין הוא שולט בשפה הערבית. בנוגע לתפקיד מנהל הרדיו בערבית מציין המבקר כי, מר אדמונד סחייק מכהן בתפקידו מאז 1983 במשך כ-28 שנים וכי מאז 2004 נמנעה הרשות מלפרסם מכרזים לתפקיד, זאת למרות חוות דעתה של היועצת המשפטית ברשות. המבקר קבע כי העסקת מנהל הרדיו בערבית במשך עשרות שנים אינה עולה בקנה אחד עם נוהלי הרשות, שקצבו את משך השהייה בתפקיד זה, ועם החלטות הוועד המנהל בנוגע אליו וכן ציין כי העסקה זו אף אינה מתאימה לעידן של שוק תקשורת דינמי ותחרותי.
כן ציין המבקר כי במספר מקרים בחרה הרשות שלא לפרסם מכרז בשל אי עמידת המועמדים הרצויים בתנאי הסף.
מרז ועד גאון- מינוי עיתונאים בכירים: כיבוי שריפות
נושא מהותי הקיים בדוח הוא סוגיית גיוס אנשי תקשורת בכירים לעבודה ברשות השידור, המועסקים בחוזים אישיים באישור הממונה על השכר באוצר. בנושא זה נמצא שהרשות התקשרה עם חלק מאנשי התקשורת הבכירים בצורה שלא תאמה את תקופת העסקתם ואת מהות עבודתם, וחתמה עמם על חוזים בניגוד להנחיות הלשכה המשפטית שלה ובניגוד לדעתו של הממונה על השכר. במקרים מסוימים הועסקו אנשי תקשורת בכירים ברשות למרות שחוזיהם לא היו בתוקף, כך במקרה של העיתונאי מנשה רז (ראו קישורים). המבקר מציין עיתונאים בכירים נוספים שהועסקו למרות שחוזה העסקתם פג: "הנהלת הרשות פעלה ללא תכנון ועסקה ב'כיבוי שרפות' שהבעירה בעצמה". כן קובע המבקר שמנכ"ל הרשות נהג בניגוד לנהלים כאשר אישר למספר עיתונאים לעסוק בעבודות פרטיות.
המבקר התייחס להעסקת העיתונאי אבי רצון,עמו סיכם שקלאר על הפקת עונה נוספת של תכניתו, "בטריבונה", זאת ללא אישור נדרש של וועדת ההתקשרויות. המבקר קובע כי גם במקרה העסקתו של יהורם גאון, כמגיש ברדיו, נפל פגם זאת מכיוון שנחתם עמו חוזה בדיעבד, לאחר שבתחילה ביקש גאון חוזה קבלני ולאחר שהדבר נמנע התבקש לחתום על חוזה של עובד רשות, זאת כאמור שבעה חודשים לאחר שהחל בעבודתו.
בשני מקרים אלו קובע המבקר כי "המנכ"ל קבע עובדות מוגמרות לגבי העסקת השניים, ורק לאחר שהרשות החלה להעסיקם הוא החל להסדיר את ההתקשרות. כך יצר בעצם המנכ"ל מחויבות לגורמים המקצועיים ברשות להכשיר את הסיכומים שהגיע אליהם, בניגוד לכללי מינהל תקין ולשמש חותמת גומי להתנהלותו". לינדנשטראוס קובע עוד כי העסקת יועץ חיצוני כפרוייקטור טכנולוגיות היתה בניגוד לנהלים.
אל תפספס
שקלאר בתגובה: הביקורת עוסקת בתקופה קשה מאד לרשות"
מרשות השידור נמסר: "הוועד המנהל של רשות השידור קיבל את המלצת ועדת הביקורת, לאמץ באופן מלא את דו"ח מבקר המדינה ולפעול לתיקון כל הליקויים. הוועד המנהל בישיבתו הראשונה החל בתהליך ביטול כל המינויים בפועל והחל בישום מלא של מסקנות דו"ח מבקר המדינה. הוועד המנהל רואה בחומרה יתרה את מסקנות המבקר המצביעות על כשלים ניהוליים בכל הדרגים לרבות בדרג המנכ"ל".
מנכ"ל הרשות מוטי שקלאר מסר: "אני מברך על דו"ח הביקורת ומודה על הערותיו. ליקויים רבים עליהם מצביע הדוח תוקנו כבר טרם פרסום הדו"ח". שקלאר הדגיש כי הליקויים עליהם מצביע המבקר אין בהם משום הטלת דופי או ניקיון כפיים והוסיף: "הביקורת עוסקת בתקופה קשה מאד לרשות השידור, שבה לא כיהן ועד מנהל, ובה תקציב הרשות קוצץ ביותר מ-40% , תקופה קשה שחייבה פעולות שיבטיחו את המשך השידורים ושמירה על איכותם. בכלל זה, גם התקשרויות שהיו חיוניות להמשך השידורים. מנכ"ל הרשות, הדגיש כי בתקופת כהונתו התחזק מעמדה של הרשות כגוף שידור ממלכתי-ציבורי, עצמאי ואיכותי, הנותן ביטוי לתרבות הישראלית ומשקף את מגוון הדעות בחברה. בתקופה זו נחתמו הסכמי הרפורמה וההסכמים האחרים שיובילו את הרשות לדרך חדשה".
יאיר אלוני, ששימש כמנכ"ל הזמני של הרשות ממאי 2005 ועד יולי 2006 התייחס בגוף הדו"ח לתפקיד הכפול של מנכ"ל הרשות הן כאדמיניסטרטור והן כעורך ראשי באמרו: "מנכ"ל הרשות 'חי בכל החלטה מהחלטותיו בין פטיש המנכ"ל כמינהלן לבין סדן המנכ"ל כעורך ראשי'. הוא ציין כי ראוי ורצוי תמיד למצוא את הפשרה הנאותה בין שניהם, אולם במקרה של סתירה יש לנהוג על פי הכלל שגיבש לעצמו: 'השידור הוא אלוהי. קיומו - דתי. המקיים אותו - עמית. המחבל בו - טורף"'.
יועץ התקשורת של השר אדלשטיין, שהיה השר הממונה על רשות השידור במשך עשרה חודשים מאז אפריל 2009 מסר: "מיומו הראשון השר עמד על כך כי המליאה שתורכב על ידו, תגובש בהתאם לפרמטרים וההליכים הקבועים בחוק. בתקופת כהונתו ביצע השר שלושה סבבי היוועצות עם 139 הגופים המייעצים, שהעבירו את המלצותיהם והערותיהם לשר. בסמוך לכך מסר השר את התפטרותו לראש הממשלה, ובנסיבות אלה נקטע הליך ההיוועצות (והמינוי כולו) כפי שבוצע על ידו עד אותה עת".