"הארץ לא היה מוסמך לצנזר את המודעה נגד בניהו"

"עיתון הארץ שימש בגדר במה ציבורית לגיטימית, כמקובל במדינה דמוקרטית לשם העברת מסר בעניין הפולמוס הציבורי בפרשת גלנט", כך נכתב בכתב ההגנה שהגיש העיתון לתביעת הדיבה על סך שניים וחצי מיליון שקלים שהגיש דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, נגד העיתון ונגד ידיעות אחרונות ומשרד הפרסום מקאן אריקסון. בניהו תובע את העיתונים ואת משרד הפרסום בגין מודעה בה נטען כי הוא יחד עם קבוצה נוספת של קצינים בכירים פעלו שלא כדין לסיכול מינויו של האלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל.

בניהו טועם בתביעתו כי המודעה, אשר חותמיה כינו עצמם: "אזרחים שאינם מכירים את גלנט אישית ומודאגים מהפוטש בקריה", נועדה להשפילו , לפגוע בו ולגרום לו נזק. עוד ביקש בניהו מבית המשפט לחייב את הנתבעות בחשיפת זהות מזמין ומממן ההודעה.

עוד נטען בכתב ההגנה שהוגש באמצעות עו"ד פז מוזר: "עקרון העל של חופש הביטוי מחייב לאפשר למשרד הפרסום לפרסם את המודעה והעיתון לא היה מוסמך להגביל או לשים עצמו כצנזור ולמנוע את פרסום המודעה. עיתון במשטר דמוקרטי מצווה ליתן במה לשוק רעיונות חופשי בנושאים שיש בהם עניין ציבורי כדי שהציבור יוכל לגבש את עמדתו".

ביחס לסוגיית החתומים האנונימיים, טוען עיתון הארץ כי במקרה כזה הוטלה חובה על העיתון ללוות את המודעה בכתב שיפוי מתאים וכיהעיתון אינו יכול ואינו רשאי לבדוק ולצנזר את המודעה המתפרסמת אצלו בהזמנת גוף אמין הנוטל אחריות לפרסום: "בעיתון מתפרסמות מידי יום עשרות ומאות מודעות פרסומת, לרבות מודעתו פוליטיות והבעות דעה בעניינים ציבוריים. אינטרס ציבורי הוא לשמור על חופש הביטוי והדעה. העיתונות צריכה להיות חופשית ופתוחה לדעות שונות". בהארץ דורשים לדחות או למחוק את התביעה כנגד העיתון.