חברי כנסת חוששים להתנגד לחוק אדלסון

עופר נמרודי, מו"ל "מעריב", התריע בפני חברי הכנסת שהמשך קיומו של "ישראל היום" עלול להוביל לסגירת "מעריב" במהלך שנת 2010.

נמרודי נפגש בשבועיים האחרונים עם שורה של חברי כנסת ובהם יואל חסון (קדימה), דוד רותם (ישראל ביתנו), מירי רגב (ליכוד), ודניאל בן סימון (עבודה) ודחק בהם לתמוך בהצעת חוק שגיבש האוסרת על אזרח זר שאינו מתגורר בישראל להיות בעל שליטה בעיתון ישראלי. ארבעת הח"כים חתמו (יחד עם 15 ח"כים נוספים) על הצעת חוק שנועדה למנוע משלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", מלהחזיק בבעלות על העיתון, מאחר שאינו מתגורר בישראל.

לעומתם, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) שנפגש אף הוא עם נמרודי, הודיע לו על התנגדותו להצעת החוק. אקוניס הינו מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנחשב מקורב לשלדון אדלסון ולרעייתו מירי.

הצעת החוק הזו, נולדה בעקבות יוזמתו של נמרודי, ונוסחה על ידי עו"ד רם כספי. נמרודי שכר את הלוביסטית קרן ברק על מנת שתסייע לו בקידומה של הצעת החוק. ברק ממוקמת במקום ה-32 ברשימת הליכוד לכנסת. בשבוע שעבר הציגה ברק את הצעת החוק בפני חברי כנסת. ח"כים נוספים כמו חסון, טיבי, ורותם שיכנעו חברי כנסת לחתום על הצעת החוק.

כמה מהח"כים שחתמו על הצעת החוק הודיעו אתמול על תמיכתם בהצעת אבל לא חשבו ששמם יצורף כמי שיזמו את הצעת החוק. מדובר בהצעת חוק פרטית של כמה ח"כים ולא בהצעת חוק של ועדת בכנסת שעליה חתומים 19 ח"כים, אמרו. ח"כים אחרים הודיעו שהם מבקשים להכניס בה שינויים כך שלא יחולו על אדלסון אלא רק על מי שבעתיד ירצה להקים עיתון. מספר ח"כים טענו כי חתמו עליה בעת דיון במליאה בעקבות בקשתו של ח"כ חסון בלי שנתנו את מלוא תשומת הלב להשלכותיה.

ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה) אמרה היום ל-TheMarker כי "אדלסון תרם רבות לישראל ואין להחיל עליו את הצעת החוק". ואילו ח"כ נסים זאב (ש"ס) אמר כי "חתמתי על הצעת החוק אבל צריך להכניס בה שינויים ולקבוע שלא תחול רטרואקטיבית. אם נחיל אותה רטרואקטיבית היא תחול על "ישראל היום" וזה לא פייר. חתמתי על הצעת החוק שהגיש לי חסון אבל לא נכנסתי לדקויות. ניתן להכניס שינויים בהמשך שלבי החקיקה".

חסון אמר בתגובה כי "המבחן של הצעת החוק הוא לא מי חתם עליה אלא מה יהיה במליאה לאחר שחברי הכנסת יגבשו את עמדתם. הצעת החוק כפי שהוגשה תוצג בקריאה טרומית. לאחר מכן יש סיכוי שיחולו בה שינויים. אני חושב שחברי הכנסת יצטרכו במנותק מהצהרה הציבורית לגבש את עמדתן העניינית כשתובא למליאה". חסון דוחה את הטענות לפיהן ניתן להתיר בעלות על עיתון בידי תושב זר בדומה לבעלות של תושב זר על שורת עסקים בישראל כמו בנקים, חברות תקשורת, חברות מזון ועוד. "תנובה שבבעלות גורם זר או קופת גמל או חברת סלולר הם עסקים כלכליים שאינם משפיעים על דעת הקהל הישראלית".

חסון הוסיף כי "אין הבדל אם מחר אזרח ישראלי יאכל יוגורט של תנובה,טרה או מולר. לעומת זאת, אסור להציף את השוק בעיתונות חינמית שהציבור לא יודע מה האינטרס שלה ושמשנה את מפת העיתונות בישראל. המדינה שמכרה בעבר חברות כמו כימיקלים לישראל (-1.23% , 5134.0) השאירה בידה מניית זהב. כך השליטה על עיתונים צריכה להיות בידי ישראלים". חסון הדגיש ש"איני מבין את המהומה ב'ישראל היום'. דווקא שלדון אדלסון יכול לעלות ולהתגורר בישראל ולהוציא את העוקץ של הצעת החוק.

לעומת זאת, ח"כ בן סימון הסביר כי "הגשתי את הצעת החוק כדי להגן על העיתונות הישראלית מפני הרכבת הדוהרת שנקראת 'ישראל היום'. אני חושש שבעוד 3-4 חודשים ידרוס העיתון את 'מעריב' וכעבור שנה עלול לדרוס את 'הארץ'".

בצד התגייסותם של ח"כים בעד הצעת החוק שתסייע הן "למעריב" והן ל"ידיעות אחרונות", הח"כים, במיוחד בקרב הליכוד, לא התבטאו נגד הצעת החוק. זאת, למרות שבקרב ח"כים בליכוד ישנה התנגדות להצעת החוק הן בגלל שהעיתון זוכה לאהדה בקרב בוחרי המפלגה, והן בשל קירבתו של אדלסון לנתניהו. בכנסת טענו כי ישנם ח"כים החוששים להתבטא נגד הצעת החוק על מנת שלא להסתכסך עם "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". בעידן הפריימריס לח"כים חשוב להיות מסוקרים בעיתונים היומיים.

מו"ל "מעריב", עופר נמרודי, אמר בתגובה כי "לשלדון אדלסון יש תוכנית סדורה להשמיד את "מעריב" בשלב ראשון ואת ידיעות אחרונות בשלב שני, ולהיות מונופול בתחום תעשיית העיתונות המודפסת. לשם כך הוא הודיע על השקעה של 200 מיליון דולר במשך 3 שנים. הוא הולך על צעדים שאין להם אח ורע באף מקום בעולם כמו חלוקה של עיתוני חינם לבתים של מאות אלפי אנשים. הדבר הזה צריך להטריד כל אזרח ובטווח הקרוב זו תהיה מדינה עם עיתון אחד שיקרא "ישראל היום".

נמרודי הוסיף שאם יצליח אדלסון בתוכניתו, "מעריב" עלול ליהסגר במהלך 2010. "זה עניין של שנתיים עד שלוש - וגם 'ידיעות אחרונות' עלול להפגע אנושות".

בעניין הביקורת שהשמיעה נגד הצעת החוק נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, אמר נמרודי כי "אני מכבד אותה, ואני בטוח שהביעה את דעתה בלי לדעת את העובדות לאשורן, והם: הפעולה ההרסנית של אדלסון תביא להרס הדמוקרטיה מפני שתביא לסגירת עיתונים, להבדיל מפלורליזם תקשורתי כפי שהיא מצדדת. אני מניח שאם היתה מכירה את התוכנית של אדלסון, יישומה ותוצאותיה - היא היתה מתבטאת ביתר בזהירות".