המטרה: למרוח עמודים שלמים על כמה ישראל מקסימה

כ-50 כתבים זרים הגיעו באמצעות משרד התיירות, משרד החוץ וגם כמה שהגיעו באופן עצמאי -מתארחים בישראל כדי לסקר את אירועי הגאווה. משרד התיירות השקיע 3.75 מיליון שקל בשיווק המצעד בחו"ל. הכתבים שהגיעו במסגרת האירוח (יש כתבים נוספים שהגיעו באופן עצמאי כדי לסקר את המצעד ולא לוקחים חלק בפעילות) מגיעים מארה"ב, צרפת, ברזיל, איטליה, ספרד, סרביה, גרמניה, הולנד ושבדיה.

ביומיים שלפני המצעד הכתבים הזרים השתתפו במגוון פעילויות בעיר: סיורי אופנה והיסטוריה בתל אביב, מפגש עם יזם סטארט-אפ של אירועים של הקהילה על חיי הלילה הגאים בעיר, אירוע אירוויזיון עם כוכבי דראג וכוכבי עבר ועוד.

אתמול בערב (חמישי) נערכה להם מסיבת עיתונאים בעיריית תל אביב עם ראש העיר רון חולדאי ועם נציגי הקהילה. בזמן שכולם היו עסוקים בלעשות סלפי עם אלן קאמינג מ"האשה הטובה" וליה דאלריה מ"שחור זה הכתום החדש", בדקתי מה העלות-תועלת של "פינגר-פוד" וקאווה לסיקור של ישראל בעולם.

הבלוגר הברזילאי מארסיו קאפריקה, בעל הבלוג LADO-BI, אמר כי "זה מדהים הכמות של העיתונאים הזרים שהביאו לפה. אני חושב שזה היה רעיון מצוין להביא את כולם כדי שיכירו את תל אביב. אבל האם זה מסיח את הדעת מהקונפליקט במזה"ת? לא. העובדה שאנחנו נסקר בחדשות את מצעד הגאווה פה – לא תפחית מהסיקור שלנו בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני".

בנוסף לכך, קאפריקה מסביר כי "מדובר ברגע אחד מתוך שנה שלמה, כלומר גם אם במשך יום-יומיים לא נדבר על הסכסוך בגלל המצעד, בשאר השנה נתייחס לסכסוך ונסקר אותו כל הזמן. אם זאת הייתה הכוונה שלהם בלהביא אותנו לפה – אז זה לא יעבוד להם".

מנגד, הוא הוסיף כי "זה כן יעזור להם לשפר את התדמית של ישראל ושל תל אביב בעיני שאר העולם, כי אנחנו רואים שהנה, זה מקום שלא צריך לפחד לבקר בו, ושישראל מדינה ליברלית. אני למשל מגיע מסאן-פאולו, יש לנו את מצעד הגאווה הגדול ביותר בעולם – מיליונים מגיעים למצעד, ועדיין ראש העיר לא ילך למצעד וישתתף בו, הוא לא רוצה להיות קשור לקהילה הגאה והעירייה לא מעוניינת להיות קשורה לאירוע - זאת המדיניות שם".

העיתונאי אד סאלבטו מארה"ב, אשר עובד ב-ManAboutWorld - אפליקצייה בתשלום של מגזין דיגיטלי לסמארטפונים וטאבלטים המיועד לתיירות לקהילה הגאה - אמר כי "אנחנו במגזין מאוד ממוקדים ודעתניים, ואומרים לקהל שלנו מה לעשות ולאן ללכת וגם מה לא לעשות. נסקר את המצעד בתל אביב בגיליון הקרוב באופן שיגיד לקוראים שלנו באיזה בתי מלון כדאי לשהות, ולאיזה חופים ללכת ומה האירועים הקשורים למצעד. בנוסף, בעוד כחצי שנה נדבר במגזין שוב על מצעד הגאווה בישראל, כך שהתיירים שיקראו זאת יוכלו לתכנן את הטיול שלהם למצעד הגאווה 2017 בתל אביב".

הוא הוסיף כי "אני חושב שהשנה זה האירוע הכי גדול, מבחינת העיתונאים הזרים שהביאו לכאן. גם המצעד פה גדל עם השנים. מבחינת הקהילה העולמית זה בהחלט אחד האירועים הגדולים פה בתל אביב ואנחנו מאוד מחשיבים את האירוע הזה של המצעד. הוא גם שווה הרבה כסף והרבה תיירות לישראל בגלל הגודל שלו ואיך שהוא התפתח במימדים עם השנים".

סאלבטו גם הסביר כי "אמריקאים כשהם חושבים ישראל הם ישר חושבים על הקונפליקט. אבל לא אמריקאים בקהילה - אולי בגלל שהם רגילים לחיות תחת הצקות ואלימות, בעיות תיאורטיות לא ירתיעו אותם מלבוא למדינה עם סכנה, כביכול, כמו פה. הם יודעים דבר אחד חשוב מאוד – שגברים ישראלים הם מאוד סקסיים ונאים. וזה בהחלט מפחית מהפחד שלהם להגיע לכאן בגלל סכנת הטרור. זה באמת פונקציה שמשפיעה על המוח של הגבר ההומו – הוא לא מפחד. למה לפחד מטרור, כשאתה יכול לשטוף את העיניים וליהנות?".

מכיוון שסאלבטו לא הפסיק לדבר על כמה שהגברים הישראלים מושכים, החלטתי לבדוק מה דעתו על העיתונאים הישראלים. על צבי יחזקאלי הוא אמר – "מאוד נחמד, לא רע בכלל, אני עכשיו קצת אובססיבי עליו". על עמרי מניב, סאלבטו כבר ממש רייר: "אנחנו ממש אוהבים אותו, אוי הוא נפלא, כן".

מתילדה קארטו, שכותבת באתר הצרפתי les inrockuptibles, לא הבינה עד הסוף את פשר האירוע וההשקעה העצומה הזאת: "זה מוזר ומסקרן במקביל. אני מנסה להבין למה ממשלה כל כך שמרנית תקצה סכום מהתקציב שלה כדי שהתקשורת הזרה תבוא לסקר כזה אירוע. כנראה כי זה אירוע שמאוד תורם לכלכלה, כי אני לא חושבת שהם כל כך ליברלים פה, אבל אולי כאשר זה נוגע לקהילה כן".

היא אומרת כי "זה בהחלט מאוד מועיל לתדמית של ישראל בעולם. כי אנחנו לא רואים את הרשות הפלסטינית, את הקונפליקט – אנחנו רק מתמקדים באירוע כיפי. אז כן, מדובר בהסחת דעת טובה מבחינה פוליטית, לחגוג פה בישראל, וכולם יודעים שזה אחד הדברים הכי טובים לעשות - לחגוג בישראל.

קארטו ממשיכה לדבר איתי בזמן שבמקביל חולדאי נואם במסיבה: "מבחינת הלו"ז שלנו פה, אנחנו בעצם בחופשה – קופצים ממסיבה למסיבה. הם חשבו בהתחלה לעשות מסיבת עיתונאים עם פוליטיקאים, אבל בסוף החליטו לרדת מזה ולשמור על הטיול 'נקי' – ושיהיה לנו רק כיף". כנראה שקארטו עדיין לא מודעת לשאיפות של חולדאי, אבל אולי זה ישתנה עד סוף הטיול.

ענת שיחור-אהרונסון, דוברת משרד התיירות, אמרה כי "רואים את התוצרים של הסיקור שלהם והם מורחים עמודים שלמים על כמה ישראל מקסימה. גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד הראשון, אנחנו שעל שעל בונים את התדמית של ישראל בעולם. המטרה היא להראות כמובן את הצדדים האחרים של ישראל ולא רק את הקונפליקט". היא הוסיפה כי "הערך השיווקי של מה שהם עושים ברשתות השיווקיות הוא עצום: יש להם מיליוני עוקבים, הם מעלים תמונה לאינסטגרם מכל מקום וסטטוסים לפייסבוק או ציוצים לטוויטר - ויש להם מיליוני עוקבים. גם כשהם מרואיינים אחר כך לטלוויזיה, אין לי ספק שהם יזכירו את החוויה שהייתה להם פה וימשיכו לדבר עליה במעגלים החברותיים והמקצועיים".

בנוגע לבחירת הכתבים וכלי התקשורת, שיחור-אהרונסון הסבירה כי "אנחנו מארחים כל שנה גם כתבים מהניו יורק טיימס ומעיתונים מאוד גדולים. הם בדרך כלל לא באים בקבוצה אלא לבד. הכתבים כאן נבחרים בפינצטה על ידי השליחים שלנו בחו"ל וחברות יח"צ שאנחנו עובדים איתן. לפעמים אנחנו רוצים לשווק לפי פילוח לשוק מסויים - נגיד לקהילה הגאה פחות נעדיף לקחת כתב כללי בעיתון גדול אלא ניקח כתב של הקהילה הגאה שכבר מגיע עם קהל היעד – זה הרבה יותר אפקטיבי מבחינה שיווקית".

מירה מרקוס, מנהלת תקשורת בינלאומית, עיריית תל אביב-יפו וחברה בקהילת ROI של קרן שוסטרמן, אמרה כי "כל שנה מחדש זה מדהים לראות את העיר דרך העיניים של העיתונאים הזרים שבאים לסקר את מצעד הגאווה. הם מתפעמים לראות שבישראל, שבדרך כלל שומעים עליה רק בהקשר של מלחמות, רקטות או חרדים, יש ליברליות אדירה. אנחנו מכינים לעיתונאים לו"ז חוויתי שכולל את מיטב הפעילויות שיש לעיר להציע בחגיגות הגאווה, ודרכם אנחנו מגיעים למיליוני קוראים שרואים את ישראל באור אחרת".