וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אופנוסחבק לשירותכם

רועי שושן

23.3.2014 / 14:40

הופעתו של רוני ליבוביץ' מנסה למכור לכם אופנועים בפרסומת היא ליהוק נבזי של פרסומאים נטולי אחריות חברתית. הדבקות בחוק היבש ממשיכה לאפשר גם למי שסרח לשוב למרכז הבימה

פרסומאים, יסלחו לי ההגונים שבהם, הם טורפי נבלות. אוזניהם מחודדות, חוש ריחם מפותח ומטרתם אחת: למכור. ההבחנה בין עיקר לטפל, כלומר בין כסף לכל היתר – חדה וברורה. ובדיוק בגלל דיכוטומיה זו, הגבול בין מותר וראוי לציני ובזוי הולך ומטשטש יותר ויותר בעידן השפע הדיגיטלי. מי שהעלתה הילוך ומובילה במרוץ ראלי ציניות היא אלבר-מוטו, יבואנית קטנועים, שליהקה לקמפיין החדש שלה את "האופנובנק".

הציניות לא נגמרה בליהוק עצמו. כדי שחלילה לא נפספס את היריקה בפרצוף, הפרסומת נפתחת ישר ולעניין: "אהלן, אני רוני ליבוביץ', האופנובנק". מיד אחר כך הוא נראה יוצא מסניף בנק כשאזעקה משתוללת ברקע, מישיר מבט למצלמה ויורה: "שלושה דברים חשוב לבדוק כשקונים קטנוע". אילו דברים? אופנוסחבק יודע. אחד, "תא מטען גדול", לשם הוא הגניב שק שנראה מלא בשטרות. שתיים, "פתיחה חזקה", כדי שיוכל להאיץ ליותר ממאה קילומטרים לשעה למקרה שמישהו ידלוק בעקבותיו. ושלוש, והכי חשוב - ביטוח חובה מתנה, "אחרת חצי מהבוכטה הולך רק על זה. סתם שודדים אותנו". האופנובנק מחייך, מספיק להעיף מבט לכיוון השני ורואה כיצד שוטרי חלם מגיעים באיחור לבנק וכלל לא שמים לב איך הוא נעלם עם הכסף.

טוב שלא הפריטו את מחלק המוסר

האופנובנק רוני ליבוביץ', גנב על גלגלים שהורשע בשוד 21 סניפי בנק וטוען ששמו הפך ל"מותג", הוא לא הנבל המסוכן בסיפור שלנו. הוא עוד פיון במציאות של "נותנים לך – תיקח". הפושעים האמתיים הם אנשי הקריאייטיב. הם הנותנים: בליהוקם עבריין מורשע שהרוויח את תהילתו על ידי שימוש לרעה במושא הפרסומת, משדרים לנו הפלאנרים של ראובני פרידן תשדורות מצוקה. חברים, ניסינו, באמת שניסינו, אבל אין לנו שום רעיון מקורי. וזו לא הפעם הראשונה: בסיבוב הראשון, לפני כשנה, ניסו הקמפיינרים החרוצים למכור לנו שני גלגלים, מנוע והגה בעזרת דרור רפאל, בחור צנום וצח כשלג, שיצא למבחן נהיגה "בלתי שגרתי" ובדק אם ניתן לברוח בעזרת הקטנוע מאוהדים זועמים של בית"ר ירושלים, אחרי שצעק לעברם "יאללה סכנין" בעיצומו של המשחק הרגיש בין הקבוצות. אכן מתוחכם.

אפשר היה לרחם על הפרסומאים ולעבור הלאה, אולם מעשה הנבלה שלהם הוא כפול. לא רק שהם מייצרים פרסומות דהויות וחסרות מעוף, הם אף דואגים להזכיר לנו שהם בסך הכל השליח. נסמכים על המציאות, חלילה לא יוצרים אותה. והכל בנגיעות קטנות ועדינות. מה-זה עדינות. האופנובנק? מה קרה לכם, הוא שילם את חובו לחברה. החזיר את הכסף לבנק. אוהדי בית"ר? ובכן, אין טעם להצטדק, הם באמת אלימים. המהדרין מביניהם ינסו למרק את עורם עם הטיעון כי ליבוביץ' אינו שליח ציבור, ואינו חייב דבר לאיש.

הגבולות אפוא נקבעים על ידי החוק בלבד. הבעיה היא שראייתם של הפרסומאים קצרה מלראות את נוכחותם הדומיננטית - במקרה הטוב, או שהם מיתממים - במקרה הרע. לשיטתם, המוסר שייך למתי מעט – הרגולטור הוא שיקבע את גבולות המותר והאסור (ובינתיים הרשות השנייה הספיקה לפסול את הפרסומת של האופנובנק משידור בערוצים 10 ו-2 בנימוק כי היא "מעודדת עבריינות"). לתשדירים הנצפים על ידי מיליונים אין כל השלכות. בעצימת העיניים הזו הפרסומאים מבודדים את עצמם לספירה נפרדת מזו השייכת לנו, עניי הרוח והחברה, משל היו מספר כל יודע, בה בשעה שהם קורצים לנו עם שלל סטיגמות וסטריאוטיפים המוכרים לנו ולהם. כמה טוב שעוד לא הפריטו את מחלק מוסר.

הלוליינות המוסרית הזו מכה שורשים לאן שלא נפנה. זו הסיבה שפוליטיקאים שסרחו והורשעו בפלילים, למשל יו"ר ש"ס אריה דרעי, יכולים לשוב למרחב הציבורי כלא כלום. מכונת היועצים ויחסי הציבור שמאחוריו מעולם לא עצרה לחשוב אם זה בסדר להחזיר אותו לפרונט התקשורתי ומה הן ההשלכות - בדיוק כמו הקמפיינרים בפרסומת של האופנובנק - מהסיבה שזה חוקי. ואנחנו מקבלים אותם בחזרה, בעיתונים ובטלוויזיה, אחרי שכבר פיטמו אותנו בביטויים דהויים דוגמת "כשר אבל מסריח". הם הרי כבר שילמו את חובם לחברה. ואם אנחנו נותנים להם - אל תתפלאו שהם ממשיכים לשדוד אותנו.

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully