"להחזיר את האמונה במקצוע"

ארגון העיתונאים החדש שהתהווה עד לאחרונה מאחורי הקלעים, קרם הבוקר (שישי) עוד גידים עם התכנסותם של כמאה פעילים בבית ציוני אמריקה. באולם, אליו הגיעו נציגים של כמעט כל אמצעי התקשורת המרכזיים בישראל, שררה תחושה מעורבת של ביטחון לקראת עתיד אפשרי חדש במעמד העיתונאים ואנשי התקשורת, לצד בלבול וחוסר ודאות לגבי סיכוייו של הארגון לצרף אליו מספיק אנשים על מנת לבסס עצמו כבעל כח ממשי אל מול הנהלות גופי התקשורת.

חברי "ועד הפעולה הזמני" כינסו את הפעילים במטרה לענות על שאלות ולשרטט באוזניהם את קווי היסוד, אך בעיקר לדרבן אותם להחתים ולצרף כמה שיותר אנשים בשבוע הקרוב אשר בסיומו יתקיים הכנס הראשון של הארגון. לבאים חולקו ערכות החתמה שכללו הסבר על הארגון וטפסי הצטרפות להסתדרות.

הדוברים המרכזיים היו העיתונאים עינת פיישבין, חיים הר-זהב, דרור פויר ויאיר טרצ'יצקי, ולצידם רום דביר מאגף התאגדות עובדים בהסתדרות ועו"ד אמיר בשה המעניק את הייעוץ המשפטי. עיקר השאלות שהופנו מכיוון הפעילים עסקו בקשרי הארגון עם ההסתדרות, זהותם המקצועית של החברים בו, הקושי של התארגנות תחת חשש מאובדן מקום העבודה ומעמד הפרילאנסרים.

"בשבועות האחרונים דיברנו עם מאות עיתונאים ועם אנשים שמקום העבודה שלהם הולך להיסגר. כולם מדברים איתנו על אתיקה וערכים ועל חשיבות המקצוע. מהדברים האלה העיתונאים מוטרדים ובשביל זה אנחנו פה", אמר פויר בתחילת דבריו. "התחושה שלנו היא שההתארגנות הזו החזירה את האמונה של העיתונאים במקצוע".

ככלל, אווירת החשש וסוגיית הפחד ריחפה לאורך כל הכנס מעל לראש הפעילים. "אם הייתי יודעת שיש מכרים שלי שהצטרפו לארגון, הייתי חותמת יותר בקלות", אמרה אחת הפעילות. רבים מהמצטרפים ביקשו ששמם יישאר חסוי בשלב זה. המארגנים מעריכים את מספר המצטרפים בכ-300, ומקווים שביום שישי יגיעו גם רבים מאלה שחששו עד עתה להיחשף. "יש פחד תהומי מהרגע הזה שבו צריך 'לצאת מהארון' ולהגיד – כן, אני חבר בארגון", אמר חיים הר-זהב. "צריך לנצח את הפחד מאותו עורך או מנכ"ל שרואה אתכם מחתימים. אם כל אחד מכם יצרף חמישה אנשים, נגיע לאלף איש והפחד הזה כבר לא יהיה קיים".

"התארגנות היא זכות מובנית. הפסיקה מעניקה חסינות לעובדים שמתארגנים, ומעסיקים לא יכולים להלך אימים על עיתונאים שמתאגדים, מדובר בזכות יסוד", ניסה עו"ד בשה להרגיע את החששות, וציין כי מעסיק שמפטר עובד בגלל התארגנות צפוי להיקנס על כך כקבוע בחוק. "אף מעסיק לא פותח שמפניה כשיש לו ארגון במקום העבודה, אבל הצבע האדום חוזר לאופנה. מטרתנו היא בסך הכל לשמור על מקום העבודה ועל מעמדו של העיתונאי, שיקבל שכר הוגן ושיהיה לו בטחון תעסוקתי", אמר בשה.

"אני החתמתי בידיעות אחרונות אנשים ורשמתי בבירור על הטופס שלהם 'חסוי' והם שמורים רק אצלנו", אמרה עינת פישביין. "רבים מפחדים להיחשף ואנחנו מבטיחים לשמור אותם אנונימיים עד ליום שבו יוקמו הוועדים של הארגון. כאשר זה יקרה, אנחנו מקווים שייקחו חלק בארגון כבר כשליש מהעובדים".

סוגיה נוספת, ואולי זו שמשכה אליה הכי הרבה ביקורת כלפי הארגון החדש, היא עצם התהוותו תחת מטריית ההסתדרות. סוגיה זו העלתה חששות בדבר התערבותה של ההסתדרות במינויים בתוך הארגון, ושמו של עופר עיני הועלה ככזה שרבים מסתייגים מלהיות מזוהים עמו. "הארגון יהיה עצמאי ומנותק מההסתדרות לגמרי, היא לא מרוויחה כלום חוץ מהרצון שלה להוסיף תחתיה סקטורים. הם יסבסדו אותנו, אבל אנחנו ננהל משא ומתן באופן עצמאי ללא חלק של אף גורם אחד בהסתדרות", אמר פויר.

בהתייחסו לעופר עיני הוא אמר כי "ההסתדרות קיימת עשרות שנים לפני עיני ותהיה קיימת אחריו. אני מרגיש שאנשים משתמשים בהסתדרות כתירוץ כדי לא להצטרף, אך זה הטפל ולא העיקר. זהו גוף דמוקרטי, ואם יהיה רצון בעתיד להתחבר לארגון עובדים אחר – אז האפשרות הזו פתוחה".

כאמור, גם לנושא עבודת הפרילאנסרים בעיתונות ניתנה התייחסות נרחבת בכנס. "תבנית ההעסקה הזו של פרילאס קבוע ללא זכויות היא פסולה", אמר עו"ד בשה. "אך יש להבחין בין פרילאסרים שעובדים בכמה מקומות לבין אלה שעובדים באופן קבוע באותו מקום לאורך זמן ללא כל זכויות, וזו תבנית הזו הכי שכיחה בענף העיתונות". חיים הר-זהב הציע לקדם הליך של שכר מינימום לפרילאנסרים. "בטלוויזיה, למשל, רוב האנשים הם אנשים טכניים. הם עובדים בשביל סכומים מופרכים גם אם הם אנשי מקצוע וותיקים. זו לא בושה לבקש שכר מינימום לפרילאנסרים - אם בתעשייה האווירית זה קיים, למה בעיתונות לא?".

"המטרה היום הייתה לייצר שיח בין הפעילים ולענות על כל השאלות הקשות, וזה מה שעשינו", אמר לוואלה ברנז'ה יאיר טרצ'יצקי. "האירוע בשבוע הבא יתנהל אחרת. זה יהיה אירוע בעל משקל סמלי גדול – אנשים יראו יותר ויותר קולגות שלהם שנמצאים בדיוק באותו המצב. זו תהיה הפגנת הכוח הפנימית של העיתונאים".