נושאים חמים

משנה סטטוס

כיצד ישפיע המעבר לדיגיטל על תכני הארץ? עיתונאי ותיק: "סיפורים שפעם נחשבו לאנקדוטות מופיעים היום בהומפייג'". ברק רביד: "האינטרס של כל עיתונאי צריך להיות עוד קוראים"

השבוע, לאחר שהודיע מו"ל קבוצת הארץ-דה מרקר עמוס שוקן לעובדי הקבוצה כי גל פיטורים משמעותי ייצא לדרך תוך מספר ימים, הוא כינס את עובדי "דה מרקר" לשיחת עדכון על המתרחש בקבוצה. בשיחה חשף שוקן פרט מעניין ונקודת ציון בהליך הדיגיטציה של עיתוניו: אפליקציית הטאבלט של עיתון הארץ תושק בעוד חצי שנה, במרץ 2013. אל המועד הזה – כך מסתמן בבירור, יגיע עיתון הארץ שונה למדי. לא רק מהפיכה ארגונית עוברת עליו, אלא גם מהפכה תוכנית מסוימת הנדרשת ממיצובו מחדש בזירה הדיגיטלית, זירה שבה הוא נאלץ להשקיע פחות בקהל היעד המסורתי שלו - המבוגר יחסית, לפנות לקהל יעד צעיר יותר, ולהגיש את תכניו באופן אחר. רבים בעיתון חשים כי המהפכה הזו, לצד מהלכים אופרטיביים של קיצור יריעת הנייר המודפס – תפגע באחד מעמודי התווך המרכזיים ביותר שלו: האיכות.

בנוסף, הדבר נעשה בתזמון הגרוע ביותר מבחינתו של שוקן, תוך כניעה למצבו הכלכלי של העיתון הנמצא במגמת הרעה מתמשכת וירידה מתמדת בהכנסות מהפרינט - והכיוון אליו צועד העיתון הוא מודל כלכלי אשר יעילותו לא הוכחה.

"כמובן שהמגמה של לקלוע לטעם של הקוראים שלך על חשבון להיות מחנך שלהם מביאה לשינוי בשווי המשקל בין תחומי הסיקור של העיתון", עונה עיתונאי וותיק בעיתון לשאלה האם המשמעות הגוברת הניתנת לטרפיק איננה מלכודת דבש. "יש תמיד מתח בין איכות לבין מהירות, ויש לזה מחיר. ההשפעה על החלוקה הפנימית של תחומי הסיקור בעיתון ניכרת כבר היום", הוא אומר. "פעם סיפורי צבע היו מופיעים בעמודים האחרונים של מה שהיה אז חלק ב', היום הם בהום-פייג' של האתר. אפשר לראות את ההשקעה ההולכת וגוברת ב'גלריה' לעומת חומרים אחרים כמו מאמרי הדעה והחומרים המדיניים. במערכת העיתון מחפשים היום יותר מתמיד אחר סיפורים שפעם היו נחשבים לאנקדוטות וסנסציות שלא היו מתאימים לעיתונים כמו הארץ".

מחאת עובדי הארץ (יותם רונן)
כניעה למצבו הכלכלי של העיתון הנמצא במגמת הרעה מתמשכת. הפגנת העובדים בשבוע שעבר (צילום: יותם רונן)

"כל נושא אתה יכול לספר אותו כך שירצו לקרוא"

דבריו של העיתונאי הוותיק מתיישבים עם דברים דומים שאמר בשבועות האחרונים עורך העיתון אלוף בן, הן בראיונות לתקשורת, בכנסי עיתונות ובפורומים סגורים של עובדי העיתון. בן הדגיש את תפקידו של העיתונאי בעיתונות הדיגיטל בהפצה ושיווק ברשתות חברתיות של התכנים שהוא מייצר ובביסוס דו שיח עם קהל הקוראים, ואת החשיבות הניתנת לאפשרויות מדידה מדויקות של עניין הקוראים בידיעות. "זה מאוד מתסכל כשעורך או כותב מגלה שהוא לא 'פגע' – אבל אנחנו עובדים בשביל הקוראים שלנו, ובעידן האינטרנט הם חלק מהסיפור", אמר השבוע בכנס שעסק בנושא. "הפלטפורמות משתנות כל הזמן, אבל מה שלא משתנה זה הרצון של אנשים שיספרו להם סיפור. אם נדע לעשות את זה – נשרוד". לשאלה האם מעתה הרייטינג יכתיב את תכני העיתון ענה בן: "אני לא חושב שיש צורך בזה, כל נושא אתה יכול לספר אותו כך שירצו לקרוא".

"בן גוריון אמר פעם שמה שמעניין אותו זה מה שהציבור צריך, לא מה שהציבור רוצה", אומר העיתונאי הוותיק כאשר הוא נשאל על הדברים. "בהארץ מנסים למצוא את האיזון בין שני אלה. מצד אחד לתת לקוראים הצעירים סיבה להיכנס, מצד שני לא לאבד את הדרך ולחצות את גבול הטעם הטוב. אם בעקבות המעבר לדיגיטל הארץ יהפוך, וזה החשש, לאמצעי בידור שמספק לציבור לחם ושעשועים - בסופו של דבר אנשים שיש להם ערכים ויש להם מוטיבציה להעביר את הערכים האלה הלאה, לא ילכו למקצוע הזה. לזה מתכוונים כאשר מקוננים על מקצוע העיתונות".

אלוף בן וברק רביד, הארץ, ב"ועדת העורכים", נובמבר 2010 (אורי לנץ)
"שייכים לדור שגדל לתוך הדיגיטל ומזוהים איתו". אלוף בן וברק רביד (צילום: אורי לנץ)

"הדרך להגיע לעוד הרבה יותר אנשים - אינטרס שצריך להיות לכל עיתונאי"

אחד מעיתונאי הארץ הפעילים ביותר בזירה הדיגיטלית הוא הכתב המדיני ברק רביד. כאשר עורך העיתון דיבר על כך שבעיתונות החדשה על העיתונאי להיות מותג – לזה הוא התכוון: אחרי חשבון הטוויטר של רביד עוקבים אלפי אנשים, והוא מקושר לבלוג שלו באתר הארץ אשר חלקים מתכניו מתפרסמים גם בעיתון המודפס. רביד, שגם היה מהנואמים המרכזיים בכנס הדיגיטל שנערך לעובדי העיתון, דוחה מכל וכל טענות על תמורה מסוימת בליבת העיסוק של העיתון מעיתונות כבדה ומעמיקה לקלילה יותר, שקל לשתף בפייסבוק.

"נכון לעכשיו אני לא מזהה שום שינוי משמעותי מבחינת תכנים או הסטה לתחומי עניין אחרים", הוא אומר בשיחה עם וואלה! ברנז'ה. "אם תסתכל במה עיתון הארץ התעסק בשבועות האחרונים תראה שהכותרות הראשיות והעמודים הראשונים בעיתון המודפס ובאתר עסקו בנושאים שהם הארץ קלאסיים – המשיכו לעסוק בהתנחלויות וימשיכו לעסוק בזה, ימשיכו לעסוק בזכויות אדם ומיעוטים. הנה העיתון בחר בימים שכולם מדברים על איראן לעשות כותרת ראשית מנושא המהגרים הכלואים בגבול עזה".
.
הרבה מהתלונות על המהלך הדיגיטלי נוגעות לא רק לסוגיית התוכן אלא גם על אופן עבודתו של העיתונאי בזירה הזו. איזו השפעה הייתה להשמת המשקל בדיגיטל עליך בתור כתב?

"אני הגעתי להארץ מאתר NRG, לכן לא הייתה לי השאלה בכלל אם עובדים עם האתר, זה היה ברור וטבעי. אבל הדברים אינם אחד על חשבון השני. למיטב ידיעתי, אף אחד לא הולך לסגור מחר את מהדורת הפרינט של העיתון. אבל אנחנו במאה ה-21 ועלינו לעשות עיתונות בכלים של המאה ה-21. העיתונות הדיגיטלית חושפת את תכני הארץ לעוד אלפי אנשים. קוראים אותי בפרינט אנשים כמו ההורים שלי שש להם מנוי, אנשים צעירים יותר כמוך קוראים אותי גם בפרינט וגם בדיגיטל, ואנשים צעירים אפילו יותר יקראו אותי רק באינטרנט. אני עובד בטוויטר כי זו הדרך שלי להגיע לעוד הרבה יותר אנשים, וזה אינטרס שצריך להיות לכל עיתונאי".

זה לא דורש התאמה של התכנים לקהל צעיר יותר?

"הדבר שאותו צריך להתאים לקהל הצעיר זו הפלטפורמה שבאמצעותה הם צורכים את התכנים. גם היום, ראוי שילדים בני 14 יידעו איפה זה הקו הירוק ומה מתרחש מאחוריו. אם אני אכתוב על זה רק בעיתון הם לא יידעו את זה, זה יידעו את זה רק אם זה יגיע אליהם בתור לינק".

ותשווק להם אותו?

"כעיתונאי שרואה את עצמו במקצוע לעוד לא מעט שנים, האינטרס שהידיעות יתפרסמו באינטרנט הוא לא של העורך או המו"ל – הוא שלי. כל מי שידיעותיו וכתבותיו מופיעות רק בדף נייר, הוא בן ערובה של המו"ל שלו. הארץ הוא היום דף הבית של יותר אנשים ממה שהוא היה לפני חצי שנה, ומספר הגולשים באתר עלה באופן משמעותי כי אנשים רוצים לקרוא את התכנים שהארץ מספק להם. אין בהארץ מינון גבוה של ידיעות יח"צ וידיעות מתחום הביזאר, הטענה כאילו מהלך הדיגיטל הוא התדרדרות של העיתונות - אין לזה כל שחר".

אולי זה נובע מהפחד מפני שינוי.

"פחד מפני שינוי זו הדרך היפה להגיד בורות וחוסר הבנה. יש סיפור על כך שכמה חודשים לפני מלחמת העולם הראשונה התקיים במטה הצבא בריטי דיון סוער תקציב הנדנים לחרבות. אבל מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמת שריון, והטנקים דרסו את הפרשים. לא יעזור – מי שדבק יותר מדי בסטטוס קוו, סופו עלול להיות לא טוב".

גלריה – למפרסמים (יח"צ)
"אפשר לראות את ההשקעה ההולכת וגוברת במוסף לעומת חומרים אחרים. "גלריה", מתוך פורמט שנשלח למפרסמים

"יש מי שמציגים את אלוף בן כאילו הוא נער PC שמעולם לא סגר גיליון, וזה קשקוש רציני"

קשה לדבר על המהלכים הדרמטיים העוברים על העיתון במנותק מהאיש שנבחר, ובמידה רבה בחר, להוציא אותם אל הפועל. שנה עברה מאז מונה אלוף בן (47) לתפקיד עורך הארץ. כבר בהודעת העיתון על מינוי נרמז על המהלך שהוא עתיד להוביל בעיתון. "בן הוא מינוי טבעי", אמר עליו אז מו"ל העיתון עמוס שוקן. "לתפקיד העורך הוא מביא כישרון, ניסיון וכלים שמבטיחים שבהובלתו הארץ ימשיך למלא את תפקידו הייחודי בחברה הישראלית, ויוכל להתמודד בצורה הטובה ביותר עם השינויים הגדולים בסביבת פעולתה של העיתונות". על מינויו לתפקיד מי שמוביל את השינוי ההיסטורי של הארץ, אומר אחד מכתבי העיתון הבכירים: "אלוף שייך לדור צעיר יותר, ובמינויו היה תהליך של הצערת מנהיגות העיתון. באופן טבעי כרוכה בזה גם העובדה שהוא שייך לדור שגדל לתוך הדיגיטל ומזוהה איתו".

"יש בעיתון מי שמציגים את אלוף בן כאילו הוא נער PC שמעולם לא סגר גיליון, וזה קשקוש רציני", עונה לוואלה! ברנז'ה כתב אחר לשאלה כיצד מתקבלת בעיתון הובלתו של בן את המהלך. "אלוף עשרים שנה עשה פרינט, אי אפשר היה למנות לתפקיד הזה איש שהוא יותר בשר מבשרו של העיתון. האירוניה היא שדווקא אנשים שנמצאים בעיתון הזה חצי שנה, כל מיני עורכים צעירים, הם אלה שיודעים לקונן על רוח הארץ ועל 'איך הארץ אמור להיות' יותר מאשר אנשי העיתון הוותיקים".

"בניגוד להרבה אחרים, מדובר לא רק בעיתונאי אלא גם באיש שמבין ולמד ניהול בתכנית המנהלים הטובה ביותר בישראל. ניכר שהראייה שלו היא גם על ההליך העיתונאי וגם על ההליך הארגוני הלא פשוט הזה שמתלווה למהלך. האתגר העיקרי של בן הוא לגרום לזה לפעול ברמת המערכת, הדסק והכתבים. כבר התחיל השלב הארוך הזה של הטמעה, אנשים לומדים וימשיכו ללמוד איך עובדים אונליין. זה לא משהו שהוא לא בלתי אפשרי, רוב האנשים כבר שם. גם המבוגרים".

עמוס שוקן (נמרוד סונדרס)
כניעה למצבו הכלכלי של העיתון הנמצא במגמת הרעה מתמשכת. שוקן (צילום: נמרוד סונדרס)

״הפכו את אלוף בן לתליין בעל כורחו"

מנגד, גורם לשעבר במערכת מטיל ספק ביכולותיו הניהוליות של בן לביצוע מהלך כה מורכב של קיצוצים. ״זה נכון שאלוף הוא איש מאוד מוערך בעיתון, גם אישית וגם מקצועית. יש לו גם את הפרסטיז׳ העיתונאי וגם את זה של איש האינטרנט. אבל עדיין, הוא לא מצליח לנטרל את התחושות הקשות של הכתבים והעורכים מהמלכים הללו. יש תחושה במערכת שהדברים נעשים בהיסטריה מסוימת ושאין ממש עם מי לדבר. ההחלטה שלו על ביטול פונקציית ריכוז הכתבים למשל, ממש תורמת לתחושה הזו״.

״הפכו את אלוף בן לתליין בעל כורחו, וזה קשה אף יותר בידיעה שלפטר את כל האנשים האלה זה לא מה שיציל את העיתון המודפס, והרי משם באות ההכנסות״, אומר גורם אחר בעיתון. ״אבל ההחלטות המהותיות באמת מבחינה ארגונית - ההשפעה שלו עליהן היא מאוד מוגבלת. מי שבאמת חותם על התכניות זה רמי (מנכ״ל הארץ רמי גז, ד.א.) עם הובלה חזקה של קודנר (ראש חטיבת הדיגיטל ליאור קודנר, ד.א.), הוא פחות מורגש במערכת ממה שאפשר לחשוב. גם כל מהלך העברת המשקל לאינטרנט - בינתיים זה עובד? איזה עובד? ההפניות בראש הדף יכולות להיות שם איזה יומיים וככה גם כותרות אחרות. האתר לא מתחרה עדיין באתרים אחרים וזה עוד לפני שישראל היום משיקים את האתר שלהם, מה שהולך לקרות מאוד בקרוב".

עוד בנושא:
שוקן: "מטרתנו להבטיח כרגע את הטווח הקרוב והמיידי"
הפגנה מול בית "הארץ": "אומרים לא לפיטורים"
הצמצומים בהארץ: "השבוע" יאוחד עם חלק א' של העיתון