נושאים חמים

בן כספית: "מעריב ייקבר קבורת חמור"

עיתונאי מעריב שפוטר היום מאשים את נאמן העיתון שלמה נס בניגוד עניינים. על בן צבי הוא אומר: "אחרי 27 שנה, כך נפרד ממני מעריב. בשיחת טלפון, שבאה אחרי גל שמועות"

עיתונאי מעריב בן כספית לא מוותר בקלות, ואחרי שנודע היום סופית דבר פיטוריו, הוא תוקף הערב בעמוד הפייסבוק שלו את עסקת רכישת העיתון על ידי שלמה בן צבי, ומאשים את נאמן העיתון עו"ד שלמה נס בניגוד עניינים סביבה.

"אומרים לי שהרשת מלאה גירסאות על סיום הרומן שלי עם מעריב, אז ברשותכם נעשה סדר. אגב, חתיכת רומן זה היה. 27 שנה. אני לא זוכר את עצמי לפני מעריב. אני לא זוכר את עצמי בלי מעריב. מעולם לא עזבתי את מעריב (למרות שהיו לי המון הזדמנויות והרבה רגעים קשים). ופתאום, לא עוד. בחלק מהמקומות נכתב שאני 'עוזב' את מעריב. בחלק אחר נכתב שפוטרתי ממעריב. מי צודק? כולם", כותב כספית.

לדבריו, "ביום בו החליטה השופטת ורדה אלשייך לחרוץ את גורלו של מעריב לשבט (לדעתי) ולתת אותו לשלמה בן-צבי, כתבתי בעמודי הדעות של העיתון מאמר שקורא לה לא לעשות את זה. חתמתי בשמי. אמרו לי שאני מתאבד שיעי. שאני מטורף. יכול להיות. מצד שני, כל חיי אני כותב מה שאני חושב ואני משתדל לכתוב אמת. זו הייתה האמת. זו עדיין האמת".

"לצערי, תרשמו לפניכם, עסקת בן-צבי, שהיא לדעתי עסקה הנגועה בניגוד עניינים עמוק, תקבור את מעריב קבורת חמור. הלוואי ואתבדה. בעסקה הזו חיבר 'הנאמן' שתי הצעות כדי לגבור על הצעה אחת, טובה בהרבה משתיהן לעתידו של העיתון. בעשותו כן, אילץ את מעריב לאבד את בית הדפוס שלו, דבר שקרה לשלושה עיתונים לפניו. שלושתם נסגרו זמן קצר אחר-כך. בעשותו כך, הביא למעריב מו"ל עם אג'נדה פוליטית, בלי גב כלכלי; עם ניסיון פורה בסגירת עיתונים, ולא בהצלתם. לכן חשבתי שאני צריך לכתוב את דעתי. היא הייתה ונשארה דעתי, גם היום, ובכוונתי עוד לעסוק בעניין הזה. חינכו אותי להגיד את האמת ולהילחם. זה מה שאני עושה כל החיים, וזה מה שאמשיך לעשות".

"הבוקר, בעודי באוויר בדרך לפריז, שוגר מכתב הפיטורים שלי"

כספית ממשיך ותוקף את בן צבי אישית: "בן צבי זכה בעיתון. הוא הרים לי טלפון. אתה הראשון מהמערכת שאני מתקשר אליו, אמר, בוא נשב. קבענו ליום ראשון. לפני שבועיים. איש חביב וחייכן. בתחילת השיחה אמרתי לו שכתבתי את המאמר שכתבתי כי זו דעתי ואני גאה לכתוב את דעתי בכל מצב, גם אם זה יכול להצמיח לי צרות. הוא אמר שאין לו בעיה עם זה. אמרתי לו שאני אשמח להתבדות".

"יש לו, כך אמר, שתי בעיות עיקריות איתי. הראשונה, העלות. מה לעשות, משלמים לי משכורת יפה במעריב (רוב שנותיי בעיתון קיבלתי שכר רעב). השנייה, היא העובדה שאני, לדבריו, הסמל הגדול של מעריב, המטען הגנטי, הדנ"א של העיתון. ומכיוון שהוא רוצה לבצע ניתוח עמוק ושינוי יסודי בעיתון, הרי שהמעשה המתבקש הוא להיפרד ממני".

"אמרתי לו שאני מוכן לעזוב בחפץ לב. שכבר ניסיתי, בשנה האחרונה, להתפטר פעמיים אבל נוחי דנקנר השאיר אותי בשיניים. אמרתי לו שלא תהיה לי בעיית פרנסה, להיפך, אולי אתן קצת מנוחה לנשמה. מצד שני, אמרתי לו, כדאי שיבדוק אם עזיבתי תגרום נזק לעיתון מבחינת קוראים ומנויים. אם כן, אמרתי, אני מוכן לפרידה מדורגת. להפסיק את יחסי העובד-מעביד לאלתר, לרדת לשני טורים בחודש, אחר-כך אחד, אחר-כך לא עוד. הוא אמר שיחשוב על העניין ויגיש לי הצעה מסודרת. אמר שזה יקרה תוך יום, מקסימום יומיים".

"עברו כמעט שבועיים. לא שמעתי ממנו מאז, למעט כמה הדלפות לאתרי ברנז'ה. ביקשתי ממנו, במסרון, להפסיק לדבר איתי דרך אתרי ברנז'ה. אני דיברתי אתו בקולי, וכשכתבתי מאמר נגדו עשיתי את זה בחתימתי. אני ראוי, לדעתי, ליחס דומה".

"הבוקר, בעודי באוויר בדרך לפריז, שוגר מכתב הפיטורים שלי. כשנחתתי קיבלתי עליו הודעה טלפונית מיואב ריבק, ראש מחלקת החדשות (המתפטר בעצמו). אף מילה מבן צבי. איש לא שאל, אולי אני רוצה לכתוב טור פרידה מעשרות אלפי המנויים ומאות אלפי הקוראים שלי. אחרי 27 שנה, כך נפרד ממני מעריב. בשיחת טלפון, שבאה אחרי גל של שמועות.
"לא, ממש אין צורך לרחם עלי. להיפך. עזיבת מעריב תעשה לי רק טוב. אל דאגה, אמשיך לכתוב. אני מתלבט עכשיו בין שתי הצעות מרתקות. אני חש, סוף סוף, שהנטל העצום הוסר מעלי. החרדה הקיומית איננה עוד. הדרך העלובה בה בחר בן צבי להיפטר ממני אומרת עליו, יותר מאשר עליי. אני עוזב את מעריב בראש זקוף, הגשמתי במקום האהוב הזה את כל משאלותיי, נהניתי מכל רגע, אני חב לו חוב עצום על שהיה לי בית ומשפחה שנות דור. עוד אמצא דרך להיפרד כמו שצריך ממה שהיה פעם מעריב".

"אני לא כותב במעריב, כי בן צבי לא רוצה שאכתוב במעריב"

לבסוף פונה כספית גם לחבריו בעיתון: "חשוב שתדעו. חשוב שהקוראים של מעריב יידעו: אני לא כותב יותר במעריב, כי שלמה בן צבי לא רוצה שאכתוב יותר במעריב. כי הוא, או מישהו אחר, רוצה להשתיק את הקול שלי. לא כי 'עזבתי'".

"בן צבי עשה לי טובה גדולה עם המהלך הזה, הנטל הלך וכבד בשנים האחרונות וגבה ממני מחיר יקר. יש לי, כפי שכבר אמרתי, לאן ללכת. יהיה לי נעים יותר, מלחיץ פחות, ומשתלם לא פחות. אבל לעולם, לעולם לא אשכח את הבית הנפלא שהיה לי מעריב ואת כל האנשים המופלאים שהכרתי בין כתליו המתפוררים".

"הלוואי שאתבדה, אבל מעריב הולך למות ולהיקבר קבורת חמור. מגיע למעריב משהו טוב בהרבה משלמה בן-צבי. מגיע למעריב להמשיך לחיות כעיתון עצמאי ובועט. מגיע לישראל שמעריב ימשיך לחיות כעיתון עצמאי ובועט. הלוואי שמעריב ימשיך לחיות כעיתון עצמאי ובועט".

טרם התקבלה תגובת שלמה בן צבי ועו"ד שלמה נס לדברים.

עוד בנושא:
פרסום ראשון: מוסף ”עסקים” של מעריב ייסגר; פיטורים המוניים בעיתון
אחרי 20 שנה: יהודה שרוני פורש ממעריב
"מרעיב" במקום "מעריב"