נושאים חמים

היוצרים עתרו לבג"ץ נגד "חוק הזכייניות": "הליך חקיקה פסול וחסר תקדים"

לטענת היוצרים, "ראשי קשת ורשת ניצלו את תחושת הדחיפות טרם הבחירות במטרה להשיג יתרונות כלכליים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. השידור הטלוויזיוני שייך לאזרחי המדינה"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

איגוד היוצרים, הכולל את תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה, פורום היוצרים הדוקומנטריים, איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה, איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה וארגון השחקנים עתרו היום (שלישי) לבג"ץ בדרישה שבית המשפט יבטל את התיקון לחוק הרשות השנייה, שהתקבל יחד עם "חוק ערוץ 10", ובמסגרתו ניתנה דחייה לפריסת חובות התוכן של זכייניות ערוץ 2 רשת וקשת.

כזכור, טרם אישור החוק וגם במהלך הדיונים אודותיו בוועדת הכלכלה של הכנסת, איימו היוצרים כי יפתחו במאבק במידה והחוק יעבור.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יהושע רזניק וינון סרטל ממשרד רזניק, סרטל, סהראי, נטען כי התיקון לחוק הרשות השנייה חוקק בהליך חפוז ומהיר, במהלך מערכת בחירות ומתוך דחיפות שנבעה מן העובדה שהזכיון של ערוץ 10 עמד לפוג. "נוכח צורך חיוני זה ותוך ניצול תחושת הדחיפות, שעמדה בבסיס התיקון האמור, פעלו ראשי קשת ורשת, זכייניות הערוץ השני, במטרה להשיג יתרונות כלכליים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, על דרך של הפחתת חובות הרכישה של הפקות מסוגה עילית להן הן מחויבות בהתאם לתנאי המכרז בו זכו. תיקון זה פגע באופן ישיר בעותרים, המאגדים את ארגוני היוצרים בישראל, אשר אמונים על היצירה הישראלית מסוגה עליונה", נכתב בעתירה.

"מקומם של הסעיפים לא יכירנו בספר החוקים של מדינה דמוקרטית"

לטענת העותרים, מדובר בהליך חקיקה פסול וחסר תקדים בתולדות מדינת ישראל. "הליך, שפגמיו יורדים לשורשו של הליך החקיקה, עד כי ניתן לומר ללא סייג, כי מקומם של הסעיפים לא יכירנו בספר החוקים של מדינה דמוקרטית. למעשה, סיפור המעשה שיגולל להלן בכתב עתירה זה בדבר הדרך בה התקבלו הסעיפים לחוק הרשות השנייה בכנסת, מוביל, לדידנו, למסקנה אחת ויחידה: סעיפים אלה לא חוקקו בבית הנבחרים של הכנסת, על אף העובדה כי הם מופיע בספר החוקים", נכתב בעתירה.

על פי העתירה, המחוקק ראה בהשקעת זכייניות הערוץ השני בהפקות מסוגה עילית את אחת מאבני היסוד של השידור המסחרי, והרשות השנייה פעלה על מנת לחייב את בעלי הזיכיון להשקיע חלק נכבד מהכנסותיהן ומזמן השידור שהוענק להן, בהפקות מסוגה עילית. "השידור הטלוויזיוני הנו משאב לאומי השייך לאזרחי המדינה. משאב זה מופקד בידי זכייניות השידור המסחרי בכפוף לכללים ברורים שמטרתם להבטיח את איכותו. שידור המושתת כולו על אינטרסים כלכליים של בעלי הזיכיון יהיה, בהכרח, שידור באיכות נמוכה המכוון למכנה משותף רחב ככל הניתן של קהל הצופים", נכתב בעתירה.

לטענת העותרים, רשת חייבת כ-41 מיליון שקל בגין הפקות סוגה עלית, לצד כ-16 מיליון שקל שנובעים מהפער שבין תחזית הכנסות להכנסות בפועל. לקשת חוב של לפחות 44 מיליון שקל ( לא כולל השנים 2011-2012) וחוב של כ-84 מיליון שקל בשל הפער שבין תחזית הכנסות להכנסות בפועל. לטענת העותרים, תיקון החוק, שמאפשר דחייה של שש שנים מיום קבלת רישיון השידור ב-2018, משמעותו, למעשה, ביטולו של החוב.

טרם התקבלו תגובות קשת ורשת לדברים.