נושאים חמים

נער אמצע: ראיון עם אמיר שוורץ

העורך הראשי של "מוטו תקשורת", אמיר שוורץ, לא רואה באופק את היום שבו יוותר על הנייר - אבל נערך אליו במרץ. והמו"לים מסביב? "מחפשים את הכוכבים לרגע ואז מקצצים". ראיון

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

הדעיכה העקבית של העיתונות המודפסת אל מול המעבר לזירה הדיגיטלית לא באה לידי ביטוי באופן חד משמעי בגזרת המגזינים המודפסים. תוכן מעמיק וארוך אמנם נוטה בקלות יותר לעלות על נייר ומה שאקטואלי ועכשווי יעלה על המסך, אבל לתקציבי הפרסום הדועכים אין תחליף והם מאלצים את המגזינים להתאמץ הרבה יותר בגיוס מנויים חדשים ושימור הקיימים.

דווקא על רקע המגמות הללו שנת 2013 נפתחה עם בשורה על השקתם של שני מגזינים ישראליים חדשים – אורבן קאלצ'ר ופלייבוי, שהצטרפו לזירה הצפופה של מגזיני הנישה המקומיים. על ההתרחשויות האחרונות צופה העורך הראשי של "מוטו תקשורת", אמיר שוורץ, אשר עומל מזה שנתיים על תפירת הקרע בין העידנים והמעבר הבלתי נמנע של מגזיני הקבוצה לדיגיטל. השקה של מגזיני פרינט בתקופה בה מדברים על נייר מודפס במונחים של גסיסה ומוות – לא נראית לו מעשה מופרך כלל. "חלק מהשינוי של תפיסת התוכן הוא לא רק עניין של פלטפורמה, אלא לעשות עיתון או מגזין שמיועד לגולש ולקורא ולא לעורך", הוא אומר. "גם בנישה, צריך להתחבר לשיחת הברזייה ולמה שמעניין את האנשים".

אם זה היה תלוי בך, היית משיק מגזין כמו פלייבוי בתקופה כזו?

"אני חושב שכן. החוכמה היא לא לפתוח מגזין חדש, אלא לשמור אותו ולהרבה זמן. מבחינתי שיהיו כמה שיותר מגזינים שייכנסו אלינו לאתר, השאיפה שלנו היא שכל המגזינים בישראל ישבו אצלנו. זה לא מחייב שאני אעשה איתם שיתוף פעולה תוכני, חלק הם מתחרים של ממש וחלק הם מוצרים משלימים. זו אמנם החלטה של המו"ל, אבל לי אין בעיה שגם פלייבוי יכנס אלינו".

אמיר שוורץ (אבי כהן)
צריך לעשות את המקסימום שאפשר על מנת לשמור על כולם בלי להביא כסף מהבית". אמיר שוורץ

"הפרינט - עדיין הלחם והחמאה"

כששוורץ אומר "אלינו" הוא מתכוון לאתר האינטרנט החדש שהשיקה הקבוצה לפני חודשיים חודשים תחת השם Allmag. הרעיון שעומד מאחורי האתר אינו מעבר להצגה אינטרנטית של תכני הקבוצה בלבד, אלא מייצג שינוי תפיסתי-עסקי שהוא אולי כורח המציאות היום והוא שיתוף פעולה עם מתחרים, שיתוף תכנים וקידומים מקבילים בכמה פלטפורמות. אתר Allmag הצטרף לאחרונה לוועדת המדרוג באינטרנט והוא ממוקם במקום ה-31 ברשימה. שוורץ שם לו למטרה לטפס למקום ה-15, מיד אחרי אתרי האקטואליה.

אחת המטרות שלשמה התמנית לתפקיד הוא להצעיד את "מוטו תקשורת" לדיגיטל. איך זה מתקדם בינתיים? המטרה היא לוותר לגמרי על הנייר?

"יש לנו את 'בל מוד' (מגזין אופנה היוצא לאור בשיתוף איש העסקים ג'קי בן זקן, ד.א) שכבר שבעה חודשים יש לו אפליקציית אנדרואיד ואפל. אנחנו עובדים על עוד שלושה מגזינים שהולכים להיכנס לשם ועל אפליקציית סלולר שתאגד את תכני כל המגזינים. אבל אנחנו לא מוותרים על הפרינט - משם אנחנו מייצרים את ההמרות לדיגיטל וזה עדיין הלחם והחמאה".

אבל כשאתם מנסים לגייס מנויים חדשים לפרינט, הם לא אומרים לכם 'לא תודה – אני כבר אקרא את זה בחינם באינטרנט'?

"מחלקת הטלמרקטינג שלנו שומעת את זה כל הזמן, אבל הנתונים אחרים. כנראה שאנחנו עושים עבודה טובה ומייצרים מוצרים שאפשר למכור. אנשים מבטלים כל הזמן, אבל כמות המצטרפים גדלוה מכמות המבטלים והכיוון הוא חיובי".

אבל אתם הרי לא בונים על כיוון חיובי כזה לעוד עשרים שנה

"אנחנו מוכנים ליום שאחרי ולכן יש לנו מהדורת טאבלט, אבל כרגע יש מספיק אנשים בישראל שמוכנים לשלם כסף על נייר והם פחות מוכנים לשלם על תוכן באינטרנט. הדור המבוגר עדיין רוצה את הנייר וגם טיפוסים רומנטיים וצעירים. מוכרים פה המון טאבלטים, וזה יחיה תקופה מסוימת אחד ליד השני. כמה זמן? אנחנו לא יודעים להגיד".

במה זה מתבטא, שהתוכן הוא גם למגזין נייר וגם לאינטרנט? אתה אומר לכתבים לכתוב קצר יותר, למשל?

"רוב הכתבות בחלק גדול מהמגזינים אכן התקצרו, אבל לא רק בגלל האינטרנט אלא כי לאנשים יש היום פחות זמן ויותר גירויים ואתה רוצה להגיש להם כתבה בצורה יותר מכונה ויותר מתאימה. אתה עדיין תפרוס אותה על שישה עמודים, אבל תיתן יותר תמונות, למשל. כמובן שלא פשוט לשנות לאנשים את שיטות העבודה".

שער פלייבוי (יח"צ)
מושיטים יד לשת"פ. מגזין פלייבוי ישראל

"צריך לשחק יותר בג'אלינג היום מאשר פעם"

כמו בכל שוק התקשורת, גם עם "מוטו תקשורת" עברה שנה קשה. הקבוצה נאלצה לסגור שלושה מגזינים: מגזין הניהול "סטטוס", מגזין הרכב "'הגה" ומגזין בעלי החיים "כל חי". במסגרת המהלך לצד איחודי מגזינים פוטרו גם עובדים של הקבוצה, וההתקשרות על חלק מהפרילאנסרים הופסקה – והיד עוד נטויה. "נאלצתי לקצץ בכל המהלכים כשישה חברי מערכת ופרילאנסים, שהם כעשרה אחוז מכח האדם", מודה שוורץ ."זה לא נעים, אבל אין ברירה".

איך המשבר בשוק הפרסום משפיע על היחס שלכם לתוכן? אתם עושים, למשל, יותר שיתופי פעולה מסחריים?

"כולם באותה בעיה וכולם יצטרכו למצוא דרכים יצירתיות לצאת ממנה. אצלנו, למזלנו, חלק גדול מההכנסות הם ממינויים ושם המצב משתפר. אני מאמין שהשוק יתייצב, התוכן איפה שהוא יכול לעזור הוא עוזר וכולם עושם את זה".

"אני לא אחליט שאני לא כותב על אופנוע מסוים מתוך חשש שאחת היבואניות, למשל, תפסיק אצלי פרסום. זה לא קורה. אבל מפוזיציה של עורך ראשי אתה רואה את השורה התחתונה ואומר לעצמך שצריך לשלם משכורות, וצריך לעשות את המקסימום שאפשר על מנת לשמור על כולם בלי להביא כסף מהבית. כעורך שחשוב לו 'טוהר התוכן' אתה צריך למצוא את הדרכים היצירתיות, ואתה מוצא את הדרך. אבל כן, אתה צריך לשחק בג'אלינג היום יותר מאשר פעם".

ומה לגבי שיתופי פעולה עם מתחרים, איזו השפעה יש לזה?

"העניין הזה הוא win win, ברור שזה טוב לכולם. אבל מי שנפגע זה הכותבים עצמם כי אתה צריך פחות אנשים. אתה בעצם עושה על התוכן סיבוב, כי אותו אייטם נמצא בכמה פלטפורמות שונות וגופי תקשורת שונים. אתה מייצר היום הרבה יותר תוכן ממה שייצרת בעבר ועם פחות אמצעים ובאיכות לא מצפים ממך לרדת. יש מקומות שאתה צריך לשלם את המחיר על זה".

אתה יודע מה תקרת הזכוכית שלך בשוק?

"אני לא יודע במספרים, אבל תוריד ערבים, תוריד חרדים, תוריד עולים חדשים. בחלק מהתכנים שאני מתעסק בהם כולם מתעסקים - אם פעם עיתון יומי היה עוסק רק בחדשות, היום גם שם כתבות על הורות, למשל (הקבוצה מוציאה לאור את מגזין "הורים וילדים", ד.א). אמנם לא ברמות שאנחנו מציגים, אבל כולם מתעסקים בתכנים הנישתיים האלה פחות או יותר. העיתונות היומית גם מחפשת את הנישות – אנחנו בתחרות, ואני לא לבד בעניין הזה".

החודש מציין שוורץ שנתיים בכיסא העורך הראשי של "מוטו תקשורת", אז החליף את ד"ר חנן גולן. לקבוצה הגיע אחרי שורת תפקידי עריכה בעיתונים כלכליסט, מעריב, ישראלי ומקור ראשון. כמו עיתונאים אחרים שראו את עיתונות הפרינט מבפנים, גם הוא לא חוסך בביקורת על התנהלות המו"לים של העיתונים המובילים. "כל הזמן פותחים כאן מיזמים ומגייסים – ואז אחרי חמישה חודשים זורקים חצי הביתה אחרי שפיתו אנשים עם משכורת זוהרות. מחפשים את הכוכבים לרגע ואז צריך לקצץ. זה היה ככה בכלכליסט, בישראלי, במקור ראשון. בהמשך הם רואים שצריך להתאים את זה למציאות ומתחלים לצמצם, ומדובר בפרנסה של אנשים".

חברים שלך שעזבו את העיתונים שעבדת בהם כבר לא נמצאים בתחום. זה קורץ?

"יש כמה שעברו לצד השני, ליחסי ציבור, אבל אבל אני פחות טוב בדברים האלה. למזלי, אני עדיין מצליח לגמור את החודש גם מלהתעסק בעיתונות".