נושאים חמים

אליהו הנביא

עזבו אתכם מסמסים מיושנים או מיילים מעיקים, והכירו את הטרנד של אליהו אליוביץ, המנצח דרך האייפון שלו על קבוצת וואטסאפ בה חברים מאות כתבים, עורכים, רכזי מערכות, ועוד

אפשר להיפרד סופית ממכשירי הביפר המגושמים, וגם רשימות תפוצה של הודעות טקסט הן כבר הטרנד של אתמול. הצומת התוסס של רסיסי המידע הראשוני בקרב עיתונאים הן קבוצות ייעודיות באפליקציית וואטסאפ, ואת הטרנד ההולך ומתרחב הזה מוביל איש פרסום חרדי - אליהו אליוביץ, שכבר ידוע יותר בכינוי "רוטרניק" ששייך למערך הקבוצות מאשר בשמו האמיתי, מערך קבוצות שמציים החודש שנתיים של פעילות.

אליוביץ מנצח היום דרך האייפון שלו על קבוצת וואטסאפ שבה חברים יותר מ-500 אנשי תקשורת; כתבים, עורכים, רכזי מערכות, ראשי דסקים ודוברים – והוא מעביר להם דרכה את הדיווחים החמים ביותר על מה שמתרחש. כדי לא ליצור כאוס של נוטיפיקציות ולאפשר גם מידע ממוקד, פוצלה הקבוצה הראשית לשש קבוצות וממנה צמחו קבוצות מצומצמות יותר, לפי תחומי סיקור או אזורים, ובכ-30 קבוצות סגורות כאלה מנהלים הקולגות והדוברים הרלוונטיים להם תחלופות מידע אינטנסיביות. "המטרה היא שלכתב יהיה במקום אחד מרוכז את כל הדוברים של התחום שהוא מסקר כדי שיהיה לא כמה שיותר קל, ופלטפורמה של גורמים שונים לשתף במידע שהם אחראים עליו", הוא מסביר בשיחה עם וואלה! ברנז'ה את הרציונל מאחורי היוזמה. "כאשר כתב חדש נכנס לתחום, למשל, הוא כבר לא צריך להכיר את כל האנשים שהוא עובד מולם – כולם מרוכזים לו בקבוצה שהוא חבר בה ויש לו קשר ישיר ונוח איתם".

"כלי התקשורת חברים בקבוצות, לכולם יש נציגים"

אליוביץ מסרב לומר מיהם הכתבים הבכירים שמשתמשים בקבוצות שהוא מנהל – אבל מבטיח כי מדובר ברבים, אם לא רובם. "כלי התקשורת חברים אצלי בקבוצות, לכולם יש נציגים, ולא רק כתבים - גם צלמים, מפיקים, ראשי דסקים ועורכים. יש גם בכירים מכוחות ההצלה, ממשרדי ממשלה וכדומה".

רשימת כלי התקשורת שיש להם נציגים היא כמעט בלתי נגמרת: דה מרקר, מעריב, ynet, ידיעות אחרונות, AFP, גלובס, רשת ב׳, נענע 10, רדיו גלי ישראל, ערוץ 1, ערוץ 7, חדשות 2, הארץ, חדשות הוט, ערוץ הכנסת, גלי צה״ל, ג'רוזלם פוסט, מקור ראשון, חיפה והקריות – אלה רק דוגמאות, ולצדם עוד שורה ארוכה של מקומונים ואתרי חשדות נישה. לצד העיתונאים חברים בקבוצות גם נציגים של ארגוני הצלה, דוברי וועדות הכנסת, דוברי עיריות, דוברי אוגדות צה"ל, דוברי פרקליטות, דוברי בתי חולים, דוברי משרדי ממשלה, ודוברי ארגונים נוספים. עוזרי שרים וח"כים, חברי כנסת, עוזרי רבנים ונציגי עירייה. נספחי שגרירויות, אבטחת אישים, ונציגים שונים בחו"ל.

"הקבוצה הכי מגובשת היא זו של כתבי ירושלים"

למה התחלת עם "רוטרניק"?

"לפני שנתיים הייתי צריך תעודת לע"מ ולא הצלחתי לקבל, כי חסר היה לי סעיף מסוים שנדרש שם של תלוש משכורת מגוף תקשורת מוכר ולא עבדתי בגוף מוכר. עבדתי ביח"צ ורציתי להיות מעודכן, ולהעביר הלאה עדכוני חדשות. הכרתי כמה אנשי תקשורת ובכל פעם שהיה אירוע גדול הייתי פותח קבוצה במסנג'ר ומעביר עדכונים, וביקשתי מחברים שיצרפו חברים. לאט לאט זה גדל והתעצם ועברנו לוואטספ שהיום לכל אחד יש, וזה יותר נוח".

איך זה עובד? מי מעדכן?

"כל מי שמצטרף לקבוצה מתבקש להעביר עדכונים כפי שהוא יכול, וככה כולם תורמי דיווחים ולא יוצא שיש מישהו אחד שהוא פראייר ורק הוא מעדכן. בקבוצות הראשיות הדיווחים עוברים דרכי והחברים בהם מעודכנים בזמן אמת, הרבה לפני שהדברים מתפרסמים, בקבוצות הקטנות יותר החברים מנהלים את השיחות בינם לבין עצמם".

ואילו קבוצות פעילות היום?

"בקבוצות הראשיות עולים דיווחים על אירועים ברמה הארצית, שם אסור לכתוב וזה לקריאה בלבד. יתר הקבוצות הן לפי תחומי סיקור: קבוצה של צפון, דרום, איו"ש, ירושלים וכדומה, קבוצת כתבים צבאיים, כתבי בריאות, כתבי משטרה ופלילים, כתבי רכילות וקבוצות דומות".

למה שכתב יעדכן את הקולגות שלו במידע חדש שברשותו?

"המטרה של הקבוצות הן לסייע ולהסתייע. כמובן שכתבים מעדיפים להשאיר מידע בלעדי אצלם, אבל מה שהם כן יכולים לעדכן את הקולגות, הם מעדכנים. למשל קורה שכתב צריך תמונות והקולגות מעבירים לו, טלפונים של גורמים, הודעות רשמיות שיצאו והתפספסו. יש הרבה עדכונים וסיוע שעובר דרך הקבוצות, וגם שיחות פנימיות של כתבים שגם ככה לרוב מכירים אחד את השני".

מהי הקבוצה הכי פעילה?

"הקבוצה הכי מגובשת היא זו של כתבי ירושלים, הם באמת יודעים הכל לפני כל הקולגות שלהם. כל שאלה שעולה שם נענית תוך שנייה, ומה שמאוד בולט שם זה שהדוברים המקומיים מאוד פעילים. הם כולם חברים טובים מאוד, קובעים שם מתי הם נפגשים ועוזרים אחד לשני".

תן דוגמא לעזרה.

"כשיצאה לדרך הכנסת הנוכחית, למשל, היו בה שישים חברי כנסת חדשים. זה המון, ואף כתב לא הכיר את כולם ואת כל העוזרים הפרלמנטריים וכל הדוברים. בקבוצות של הכתבים הפרלמנטריים והמדיניים כולם קיבלו את המידע על כל הדוברים החדשים ודרכי ההתקשרות. לכל המפלגות יש נציגים בקבוצות השונות - ולפעמים אלה דווקא הדוברים החדשים שמחפשים כתבים רלוונטיים, וכולם היו מרוכזים עבורם במקום אחד".

"דוגמא נוספת היא האסון בבוליביה. כתבים שסיקרו את התחום לא ידעו כמה קורבנות ישראליים היו באסון והיו דיווחים סותרים. בגלל שבקבוצה חברים גם נציגים רשמיים מישראל וממדינות בחו"ל וגם ממשרד החוץ – המידע שהועבר בה היה המדויק ביותר".

אז מי יכול להצטרף לאן? איך זה נקבע?

"תלוי לאיזו קבוצה. חשוב להיות מכלי תקשורת מוכר כי הרבה מהמידע שעובר שם דורש טיפול עיתונאי לפני שהוא יוצא לציבור ולכן חשוב שיהיו חשופים אליו אנשי מקצוע בלבד. כעקרון, אני תמיד בודק עם מי שהפנה את מי שמבקש להצטרף כדי לוודא שזה לא מישהו שעובד עלי. כבר קרה שחברים שלי רצו להיכנס ולא אישרתי. אני שומר שהקבוצות יהיו עם אנשי מקצוע בתחום".

מה יוצא לך מזה בעצם? יש רווח? נשמע שזה המון עבודה.

"זה באמת המון עבודה, הייתי בעבר ברוטר ונאלצתי לזנוח את האתר. הקבוצה אגב לא קשורה לאתר, למרות שהשם מזכיר אותה. לשאלתך – אין לי כוונה לעשות מזה רווח כספי. הציעו לי לקחת תשלום סמלי מהעיתונאים או לעשות מזה אתר בתשלום ולא הסכמתי. יש בחור בשם יוני מרטין שמסייע לי בכל המיזם הזה ומקדיש ימים ולילות להצלחת הקבוצות. המטרה שלנו היא נטו לסייע לכתבים ולדוברים. אפשר לקרוא לזה תחביב, נכנס לנו חיידק של חדשות ושל ראשוניות וזה משהו שאנחנו מאוד אוהבים לעשות. אם אנחנו יודעים שעזרנו לכתב או לדובר במציאת טלפון או תמונה או ווידאו – זה כבר שווה לנו. אפשר להגיד שזה אולי עזר לי למצוא פרנסה בתחום הפרסום בגלל היכרויות עם אנשים בתעשייה, אבל רווח – זו לא הכוונה".

אתה בחור דתי, זה לא בעיה בסופי שבוע?

"אני אכן שומר שבת, כשהתחלתי חשבתי שעדיף יהיה שהקבוצה לא תפעל בשבת כדי שלא יהיו התראות ליתר שומרי השבת וגם כדי שהקבוצה תהיה 'כשרה'. הכתבים כיבדו את זה אבל כיוון שרבים מהם עובדים גם בסופי שבוע הם מצאו פתרון – נפתחה קבוצה נוספת שפועלת רק בשבתות".