נושאים חמים

שליחותם של הממונים על משאבי אנוש

בתזמון מושלם מבחינתם, ציינו השבוע בארגון העיתונאים את החתמת הגוף ה-12 תוך שהם חוגגים שנה להקמת הוועדים הראשונים: "המצב כבר לא על הרצפה, אבל יש עוד לאן להתרומם"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

קצת יותר משנה עברה מאז ההכרזה על הקמת ארגון העיתונים החדש, שיצא לדרך לקראת אחת התקופות הסוערות שידע שוק התקשורת הישראלי, ושכללה פיטורים נרחבים ואיומי סגירה ממשיים על חלקים ממנה. באותו כנס מפורסם שכונה אז "כנס היסוד", נאמו שורה של אנשי תקשורת ותיקים וצעירים בפני מאות עיתונאים ועיתונאיות והציגו מנקודת מבטם צורך ממשי בהתארגנות גדולה ומהירה ככל הניתן. "הגיע הזמן להרים את המצב שלנו מרצפת חדר העריכה" פתחה אז את האירוע עורכת "מה בוער" בגל"צ נורית קנטי – שנה מאוחר יותר, בארגון מאמינים ש"המצב כבר לא על הרצפה, אבל יש עוד הרבה לאן להתרומם".

אז איפה עומד הארגון שלפני שנה בדיוק הקים את הוועד היציג הראשון שלו, ומנה כמה מאות בודדות של עיתונאים ואנשי תקשורת? בארגון מדווחים היום לוואלה! ברנז'ה על כ-1,900 חברים. כזכור, ההכרזה על הקמת ועדים הייתה באפריל של השנה שעברה, אז הוכרז על הקמת ועדים בחברות החדשות של ערוצים 2 ו-10, מעריב, גלובס והחדשות המקומיות. מאז הוכרזו ועדים גם באתר ynet, במקומון טיים אאוט, בכלכליסט, בקבוצת מוטו תקשורת, רדיו קול חי, רשת מקומוני שוקן והשבוע גם באתר נענע10. 12 וועדים בסך הכל, להוציא את גופי התקשורת הגדולים עיתון הארץ ורשות השידור המיוצגים על ידי אגודות העיתונים, והעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", שם עדיין לא הצליחו עדיין בארגון לצרף לשורותיהם שליש מהעובדים – המספר הדרוש על פי החוק על מנת להקים ועד עובדים.

"התוצאות מבחינתנו עלו על כל הציפיות"

יו"ר הארגון יאיר טרצ'יצקי מעדיף שלא לסמן יעדים ולקבוע הצלחות או כישלונות באמצעותם, אלא להתמקד בתהליך שאותו הארגון מלווה. "התהליך הוא עוד ארוך ואנחנו בעיצומו", הוא אומר. "המטרה הייתה לאגד את העיתונאים ולשפר את תנאי העסקתם ואת מצב העיתונות. זה לא יעד שאי פעם מגיעים אליו אלא משהו שואפים אליו באופן שוטף. עשינו כברת דרך, והתוצאות מבחינתנו עלו על כל הציפיות".

אם הקמת הארגון הייתה בתחילה שיח פנים-תקשורתי בו מצאו עניין רק חלק מעובדי התעשייה, בעוד אחרים היו אדישים – פרוץ המשברים של ערוץ 10 ועסקת המכירה של מעריב העלו את פעילותו לכותרות ברמה הארצית. כך קרה שהחשיפה המשמעותית של התארגנות העובדים בענף נזקפה בעיקר למאבקי העובדים, זאת במקום הישגים להם ייחל הארגון כאשר הביא את בכירי התקשורת לכנס חירום שבועות ספורים לפני שהוקם - כמו ביטול או עצירה הליכי חקיקה.

"יש יתרונות בלבוא מתוך העיתונות, אבל זה יכול להיות גם חיסרון"

"המצב בעיתונות היה מאוד קשה והרבה אנשים הרגישו שיש להם הרבה פחות להפסיד ממה שהיה להם קודם", מתייחס טרצ'יצקי לנתון המספרי, 1,900 מצטרפים בתוך שנה "אני חושב שאחרי המחאה החברתית אנשים הרגישו שהם צריכים לקחת אחריות והמצב הקשה הוא לא גזירת גורל. זה תורגם להתאגדות, ואחרי שזו נוצרה – היה להם קל יותר להצטרף". אבל הוא לא מסכים שהכל עניין של תזמון. "אני לא חושב שעצם הקמת הארגון נבעה מהמחאה החברתית, דיברנו על זה עוד לפני ועשינו ניסיונות לקדם התארגנות עוד מתוך אגודת העיתונאים".

נאלצתם ללמוד מאוד על בשרכם את הקושי בעבודה מול מעבידים כוחניים.

"ידענו מההתחלה שזה יהיה קשה, ואלו הן חלק מהסיבות שהחלטנו לעשות את זה בתמיכת ההסתדרות כי ידענו שנצטרך גב חזק מאחורי הקמת הוועדים".

יכול להיות שעשו לכם בתקשורת הנחות בשנה הראשונה?

"אני לא מרגיש שהתקשורת עשתה הנחות, לזכותם של כתבי התקשרות ייאמר שהם לא מכרו את עצמם ואמרו 'אנחנו רק רוצים שיקימו ועדים ולא נשאל שאלות קשות'. רוב הזמן ההתייחסות הייתה עניינית מצד העיתונות, אבל כמובן שאנחנו יודעים להתנהל בתקשורת. וגם המאבקים – הם היו מתוקשרים כי זה מעניין גם את הציבור הרחב. יש יתרונות כמובן בלבוא מתוך העיתונות, אבל זה יכול להיות גם חיסרון".

"הקמת ועד הוא לא צעד נגד המעסיק"

אחת הסוגיות המרכזיות שליוותה את ארגון העיתונאים מאז הקמתו ומלווה אותו גם היום, הוא החשש של עיתונאים להתאגד – במילים אחרות: חשש מפני המעסיק. בכנס היסוד סיפרו עיתונאים על איומים מפורשים ומרומזים מצד הנהלת גופי התקשורת, ודברים ברוח דומה עלו גם בדיונים בבתי הדין לעבודה ובדיונים פנימיים של עיתונאים לבין עצמם. בארגון אומרים שבתופעה הזו כיום – הם כמעט ולא נתקלים. "כשהייתי חלק מהקמת הוועד בעיתון הארץ בשנת 2007, הקמת ועד והצטרפות אליו היה נתפש כמשהו חתרני, ואני חושב שזו הייתה גם הפוזיצה עד אפריל של שנה שעברה", אומר טרצ'יצקי. "גם בתחום מבינים את זה וטוב שכך. הקמת ועד הוא לא צעד נגד המעסיק, זכות ההתאגדות היא זכות בסיסית של עובדים והיום זה נתפש בפרופורציה נכונה יותר".

באותו כנס נאמר שתבצעו בחירות לראשות הארגון ולראשות המוסדות שלו, מתי זה מתוכנן להתבצע?

"זה יקרה בחודשים הקרובים. הארגון עשה הרבה דברים אמנם, אבל הוא עדיין בשלבי הקמה. אנחנו רוצים לעשות את זה כמה שיותר מהר - גם במקומות שכבר הוקמו ועדים לא הספקנו לעשות בחירות, אלה תהליכים שנמשכים".

היו מקומות כמו ערוץ 10 ומוטו תקשורת בהם הקמת הוועד עברה בצורה חלקה, ומקומות כמו ynet או טיים אאוט בהם טענתם כי המעסיקים מערימים על ההתארגנות קשיים. מה קרה למעמד העובדים בגופים האלה?

"אני מעדיף שלא להיכנס לזה, אלה דברים שאנחנו מעדיפים לפתור פנימה. התארגנות עובדים זה עניין רגיש וראוי לפתור אותו בין העובדים למעסיק ולא מעל דפי וואלה!".

"לא רצים לתקשורת בכל קושי כדי לא לערער את יחסי העבודה"

מה קורה אם מעסיק לא מוכן להכיר בהתארגנות?

"מעסיק לא יכול לסרב להכיר בוועד. החוקים במדינת ישראל הם מאוד ברורים – אם יש ועד חייבים להכיר בו, לשבת איתו ולנהל איתו משא ומתן בתום לב ובנפש חפצה. לא בכל מקום זה קורה בטבעיות, אבל באופן כללי פיתחנו התנהלות מתונה ומאופקת שבה אנחנו לא רצים לבית הדין לעבודה בכל קושי ולא רצים לתקשורת בכל קושי כדי לא לערער את יחסי העבודה ולהיכנס להתנגשויות. חשוב לנו להיות לא רק צודקים, אלא גם חכמים".

בקבוצת "הארץ" יש מצב אנומלי, בו אתם מייצגים את רשת המקומונים ואגודת העיתונאים בתל אביב את עובדי העיתון. אתם לא שואפים להחליף אותם ולמלא בלעדית את התפקיד?

"אני לא רואה את זה ככה. העיתונאים ברשת המקומונים היו צריכים סיוע והענקנו להם אותו. כאשר פורסם אצלכם על הכוונה לסגור את 'עכבר העיר' התקשרנו אל האנשים ושאלנו אם הם צריכים עזרה, הם אמרו שכן, ולמחרת הגענו למשרדים והחתמנו שם יותר משליש מהעובדים. עיתונאים שלא מאוגדים וזקוקים לסיוע – אנחנו נבוא ונסייע להם".

ומה בדבר הזירה מול יוסי בר-מוחא בייצוג של עובדי הארץ?

"מה שעיתונאי הארץ יחליטו זו החלטה שלהם וההחלטה מי ייצג אותם היא של העובדים בלבד. מבחינתנו, אנחנו מעדיפים לדאוג קודם כל לעיתונאים שהם עדיין לא מאוגדים".

לא רק גינוי - אלא שינוי

ב"ידיעות אחרונות" של נוני מוזס, מהמעסיקים הגדולים בתקשורת בישראל - עדיין אין ועד.

"אני מעדיף שלא להתייחס לענייני 'ידיעות אחרונות'".

למה?

"כי אנחנו באופן עקרוני מעדיפים שלא להתייחס למה שקורה בתוך כלי התקשורת עצמם".

את מה כן תסמן ככישלון? איזו הפקת לקחים אתם עושים לשנת הפעילות השנייה?

"אני חושב שנקטנו קו מתון וסבלני וזה דבר נכון שנמשיך אתו. התארגנות בתחום העיתונות הוא דבר רגיש וצריך לטפל בו בכפפות של משי. עשינו את זה בשנה האחרונה ונשמר את זה גם להבא".

ומנגד, בכל זאת?

"המטרה בהקמת ארגון העיתונאים היא שיפור תנאי ההעסקה, והגנה על חופש העיתונות וחיזוקה. זה תחום מרכזי שעשינו בו לא מעט אבל צריך לעשות הרבה יותר. לי חשוב שלא נהיה רק ארגון שהוא מכונה אוטומטית של גינויים – אלא גם נשנה. כדי לשנות צריך כוח. בשנה שחלפה מאז ההקמה ביססנו את כוחנו, והאתגר המשמעותי כרגע הוא להשתמש בו כדי לחזק את העיתונות עוד יותר".