חברים לא שוכחים: ח"כים מהשמאל מקדמים את הצעת החוק להגנה על עיתונאים

חברי הכנסת של מפלגת מרצ מקדמים הצעת חוק שתמנע שימוש לרעה בהליכים משפטיים על מנת לאיים ולהגביל את חופש המידע, ותאפשר לבתי המשפט למחוק על הסף תביעות שעלולות להרתיע מהשתתפות בשיח הציבורי. מדובר בהצעת חוק שהוגשה בעבר על ידי חברי הכנסת העיתונאים לשעבר שלי יחימוביץ', אורי אורבך וניצן הורוביץ.

מגישי ההצעה, חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, מסבירים כי הצעת החוק מוצעת בשל "הגידול המדאיג במספר התובענות המשפטיות המוגשות לבית המשפט במטרה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם החוקתית לחופש הביטוי ומלהשתתף בויכוח הציבורי".

"התופעה מדאיגה במיוחד כאשר קיימים פערי כוחות בולטים בין תובעים עתירי הון והשפעה לבין נתבעים שמשאביהם מוגבלים, כמו למשל בין איל הון לעיתונאי", הם מוסיפים, ומביאים כדוגמא את תביעת הדיבה שהוגשה נגד העיתונאי מיקי רוזנטל בעקבות סרטו "שיטת השקשוקה" שעסק בקשר בין הון לשלטון. "בסופו של דבר נמשכה התביעה, ואולם אין ספק כי ההליך המשפטי כמו גם איומים בהליכים נוספים, הרתיעו ערוצי שידור מהקרנת הסרט והיו איום על חופש הביטוי".

דוגמא נוספת לתביעות נגד עיתונאים, המובאות בהצעת החוק כדוגמא הן תביעת הדיבה שהוגשה נגד יוסי שריד ונגד עיתון "הארץ" בגין מאמר של שריד בעניינו של איל הון, ותביעה הוגשה נגד אברי גלעד בגין דברים שאמר בתכנית רדיו על אודות התנהלותה של חברת שלטי חוצות. על פי הצעת החוק, בית המשפט יהיה רשאי למחוק על הסף תובענה אשר עלולה להרתיע מהשתתפות בשיח הציבורי, וזאת במקרים בהם סיכוייה אינם גבוהים, או במקרים בהם העניין הציבורי שבבסיס התובענה עולה על העניין הציבורי שבבירורה.

הצעת החוק שואבת השראה מחקיקה שאומצה ב-25 מדינות בארצות הברית, המכונה חקיקת ANTI-SLAPP, "תביעות אסטרטגיות נגד משתתפים בשיח הציבורי" (Strategic Lawsuit Against Public Participation). החקיקה האמריקאית מתמודדת עם תובענות אזרחיות שמטרתן הגבלת חופש הביטוי בעניינים ציבוריים ומאפשרת לנתבעים להגיש לבית המשפט בקשה למחיקת התובענות על הסף.