נושאים חמים

פרס מבקש, התקשורת מתגייסת

פרס הוא אולי מותג על, אבל אישיות פוליטית שנמצאת על הקרקע, והעיתונאים שהגישו את חגיגות ה-90 שלו ומנחים את ”ועידת המחר” יצטרכו לסקר אותו גם ביום שאחרי. פרשנות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

זו לא עוד ביקורת טלוויזיה על הפסטיבל המגלומני-ועם-זאת-פרובינציאלי שהתקיים אתמול בבנייני האומה לרגל חגיגות ה-90 שארגן לעצמו הנשיא פרס. זו גם לא ביקורת על ההשקעה הכלכלית העצומה שגררה ההפקה היקרה, או על הפקעת והפקרת המסך על ידי שלושת הערוצים המרכזיים. זו ואפילו לא התנשאות מעל מועדון שנות ה-90 שהתקבץ לחגוג עם האיש - אחרי שהזמין והפציר - את מפגן הכוח הפוליטי שלו כ"מר ישראלי" הפופולרי בעולם.

את המבוכה האמיתית של מה שכבר זכה לכינוי "פסטי-פרס" כבשה אתמול התקשורת הישראלית, ולראשונה מזה זמן רב - ללא מנצחים ומפסידים בתוכה.

אלפי מילים נכתבו בימים האחרונים על ההחלטה של ערוצים 1, 2 ו-10 לשדר את "המופע המרכזי" של חגיגות הנשיא, אשר בפועל השאירה את צופי הברודקאסט ללא אלטרנטיבה. משיחות עם גורמים בחברות החדשות של ערוצים 2 ו-10 עולה כי התזה שעמדה מאחורי ההחלטה היא כי מדובר היה באירוע חדשותי לכל דבר ועניין וכי "מדובר בקונצנזוס ישראלי גורף". על פי אותם גורמים, באופן זה גם הובנה השידור עצמו, וכך גם התקבלה ההחלטה לשריין את יונית לוי, עמית סגל ועמיתיהם - אנשי החדשות בבית הוורד וברוממה - למופע כאילו פרשני אך ממלכתי למהדרין לאירוע שכולו, רק נזכיר, אישי.

לזכות חברות החדשות יצוין רק כי האירוע אמנם קיבל ביטוי נרחב במהדורות המרכזיות, אך גלש ושודר על חשבון שעות הפריים טיים המאוחרות - עליהן אמונים הזכיינים עצמם - במקרה זה קשת וערוץ 10.

יונית לוי (צילום מסך)
על תקן פינס. יונית לוי (צילום מסך)

חומר ביד היוצר

ואולם, ההחלטה הזו מתעלמת מכמה שאלות ברורות הנוגעות להפרדה שבין חדשות לבידור, ובין שניהם - לאתיקה עיתונאית בסיסית. ראשית מהבחינה הלוגית: חשוב לזכור כי את "האירוע" עצמו יצרה גם התקשורת - ברצותה לגרוף את הפוטנציאל הכלכלי (רייטינג) סביבו. במילים אחרות: אלמלא התקשורת הייתה הופכת אותו לאירוע באמצעות בניית מערך שידור כולל ואין סוף פרומואים - יתכן ומראש הוא לא היה הופך לכזה.

שנית, ובאופן בעייתי הרבה יותר - מתקיים הטיעון האתי: למרות מיצובו כמותג על מפלגתי או פרלמנטרי, פרס, שלפני מספר חודשים אף לא פסל את האפשרות שישוב לשמש כראש ממשלה בישראל, הנו דמות פוליטית, יש אף יוסיפו - עדיין שנויה במחלוקת. ההחלטה להעניק לו זמן מסך בשווי מיליוני שקלים חינם, במקרה הטוב נגועה בהיתממות, ובמקרה הפחות טוב בהטיה פוליטית ברורה - כן, כן - לשמאל.

דנה וייס, רינה מצליח (יח"צ , רפי דלויה)
ביום, מנחות פאנלים בוועידה, בערב מראיינות בהקפדה. מצליח ווייס (צילום: רפי דלויה)

פגוש את העיתונות

הקצפת בעוגה הסכרינית שהוגשה לציבור אתמול, מסתירה גם בעייתיות קצת פחות מתוקשרת, והיא: שלל העיתונאים - ביניהם גם כאלו ששמעון פרס, המחזיק במשרה ציבורית החשופה ובצדק לביקורת, נמצא במים העמוקים של תחום הסיקור שלהם. מקצתם אגב, אף ביקרו רק לפני מספר שבועות את גאולה אבן שנותרת על כסאה בעוד שהיא מסקרת בין היתר את בעלה.

כך לדוגמא, בחברת יחסי הציבור שנבחרה ליח"צן את ועידת הנשיא "דבי תקשורת" מתגאים בלא פחות משבעה עיתונאים שינחו היום ומחר (בהתנדבות) מושבים במסגרתה, בהם חגי גולן ("גלובס"), רונן ברגמן ("ידיעות אחרונות"), אודי סגל (חדשות 2), אורלי וילנאי (ערוץ 10), אילנה דיין (קשת), אהוד יערי (חדשות 10), דנה וייס (חדשות 2), אורן נהרי (רשות השידור) ותמר איש שלום (חדשות 10).

ביום שאחרי ועידת המחר, כשיתבקשו אותם עיתונאים להסביר שיפוץ בעייתי, פזרנות לא ברורה או אינטרסים צולבים בשכונת רחביה שבירושלים - נאלץ רק לקוות שהם עושים את ההפרדה.