נושאים חמים

שנה לתא העיתונאיות: "אופי הסיקור של עניינים הנוגעים בנשים - מזעזע"

לינוי בר גפן, פעילה מרכזית בתא העיתונאיות - אשר עמד בשנה האחרונה בלב הפרשות שהסעירו את עולם התקשורת, מסבירה מה יש לחגוג, מה פחות, ולמה הכניסה לגברים אסורה. ריאיון

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

שנה בדיוק חלפה מאז הושק, הרחק מעיניהם הבוחנות של מדורי הברנז'ה, ארגון קטן תחת השם הגנרי "תא העיתונאיות". המטרה ששמו לו מארגניו, או נכון יותר מארגנותיו, בכנס גדול שהתקיים באוניברסיטת תל אביב, הייתה לקונית: "לאגד נשים עיתונאיות במטרה לתת מענה לסוגיות מגדריות הקשורות בתקשורת". לכינוס היסוד לפני כשנה הגיעו כמה עיתונאיות, ממגוון רחב של זהויות, רמות, סיקור וכלי תקשורת.

במהלך השנה האחרונה, העבודה בתא התנהלה באמצעות דף פייסבוק סגור ומפגשים פרונטליים בנוסף למפגשי ההכשרה. לפני כמה חודשים החליטה קבוצה קטנה יותר מתוך גרעין התא לפעול בנושא שהוגדר על ידי כל העיתונאיות (אלו אשר הגיעו לכנס הייסוד ואלו אשר הובילו את ייסוד התא) כנושא בעל צורך שהוגדר על ידיהן כחשוב ודחוף: יצירת סביבת עבודה מכבדת ובטוחה מפני הטרדות מיניות והתנהגות לא הולמת. אולם גם אלו שניסחו זאת, לא חזו את עוצמות הזרמים התת קרקעיים שיווצרו כתוצאה מההחלטה לפעול בנושא. יותר משרצה העגל לינוק, מתברר, רצתה הפרה להניק. כך נולד "קמפיין העדויות" של עמנואל רוזן, ההצהרות הנוגעות למשה נסטלבאום וכן ההתייחסויות לפרשת שרון גל.

בסוף השבוע האחרון ציינו כאמור חברות התא, לא בלי גאווה בעיניים, שנת פעילות אפקטיבית. אחת הפעילות המרכזיות בו, העיתונאית לינוי בר גפן, התיישבה מיד לאחריו לשיחה עם וואלה! ברנז'ה על נשים (בתקשורת), גברים (בתעשייה) - ומה שביניהם (תא העיתונאיות, כמובן).

לינוי בר גפן, ספורט 1 (יח"צ , ינאי יחיאל)
"מאחלת לכל אשת תקשורת חוויה כזו. היא אדירה". בר גפן (צילום: ינאי יחיאל)

ראשית, איך היה במפגש ביום שישי? כמה עיתונאיות הגיעו?

"היה מצוין. ענייני, ממוקד ויעיל. הגיעו כחמישים עיתונאיות, והייתה תחושה טובה שמי שהגיעה הגיעה כדי לעבוד ולא מתוך אותה סקרנות ראשונית שהייתה במפגש הראשון. במפגש הראשון עוד לא היה ברור מה הכיוונים שצריך לתפוס ומה חושבות הנוכחות, אבל עכשיו כשכבר האפיונים היו ברורים, התחלקנו לצוותי פעולה לפי נושאים ולפחות לגבי הצוות שלי אני יכולה לומר שהבוקר כבר התחלנו לעבוד".

תוכלי לתת דוגמאות לכיווני פעולה כאלו?

"כן. יש צוות הדרכה ומנטורינג לסיוע לעתונאיות צעירות, צוות רגולציה שמתעסק בתקנות יצוג נשים במדיה, צוות לוגיסטיקה ותכנון. יש צוותים נוספים וכמובן את וועד הפעולה".

יש מקרים קונקרטיים שעומדים כרגע על הפרק, או שאתן מסתפקות בצעדי מניעה?

"קח בחשבון שלא מדובר בארגון עובדים ומטרותיו אינן כשל ארגון עובדים, אלא מדברות על אופי העבודה (מה שלא מונע לובי לגבי תנאיה, אבל התנאים הם מנדט של ארגון עובדים בגירסה הקלאסית)".

"ולשאלתך, בוודאי שיש עניינים קונקרטיים. אם אקח למשל את צוות הרגולציה שבו אני חברה - תסתכל על המסך בתכניות אקטואליה ותראה שם "אישה בדד תשכון" - אם זו המנחה היא לרוב יושבת מוקפת גברים. אם תקשיב לתכניות אקטואליה ברדיו אתה תשמע שפחות מרבע מהמדברים הן נשים (לפי המחקר של ח"כ עליזה לביא זה עומד על 14% בלבד). אם אתה מסתכל גם על פעילות של צוותים אחרים: אופי הסיקור של עניינים הנוגעים בנשים מזעזע".

את רומזת ל"המטה" בערוץ 10?

"למה רק 'המטה'? כל התכניות. התכנית היחידה שבה יש הקפדה על איזון היא "עושים סדר" בחינוכית, כי מפיק התכנית והעורך שלה (וכמובן גל גבאי) מודעים לנושא. מהעבודה שלהם מתברר גם שזה לא ממש קשה.

תא העיתונאיות (יח"צ , ענת סרגוסטי)
"אופי הסיקור של עניינים הנוגעים בנשים מזעזע". ענת סרגוסטי (צילום: ענת סרגוסטי)

"אם יקום "תא הדוברות", "תא נשות יחסי הציבור" וכד' - נשמח"

למה בעצם אסור לגברים להיות חברים בארגון. יש בזה אמירה מפלה לא פחות.

"אם יש גברים שמעוניינים לעזור לתא - הם יכולים בשמחה. ח"כ אראל מרגלית, למשל, פרסם הבוקר הודעת תמיכה בכנס ובעקבות פעילות התא כבר הודיע לפני כמה ימים שלא יסכים להופיע בפאנלים שאין בהם נשים".

אבל הכנס עצמו היה מוגבל לנשים בלבד. למה בעצם?

"הכנס מוגבל לנשים בלבד, כי אנחנו רוצות לתת לנשים שמגיעות לשם תחושת ביטחון. בכנס הראשון עלו נושאים אינטימיים שספק אם היו עולים לו החלל היה מעורב. מעולם לא מנענו ולעולם לא נמנע מגברים לסייע לפעילות התא. למי שהתלונן שהוא לא הוזמן הצענו אלטרנטיבות לפעילות איתנו. משום מה אף אחד מהשניים וחצי מתלוננים לא התנדב לסייע בעזרתן. אגב, מבין המתלוננים גם אף אחד לא פעיל בארגון העתונאים או באגודה - גופים שבהם הוא בהחלט יכול היה להשמיע קול ולסייע לנשים, לדברים ולתקשורת טובה יותר. לכן, עולה בי החשד שמדובר בטרוניה לשם טרוניה ולא מתוך רצון אמיתי לסייע, כי גברים שרצו לתת יד - עשו את זה בלי לקטר".

חלק גדול מחברות תא העיתונאיות, כלל לא עיתונאיות. למה לא לפתוח את "שירותי התא" לנשים בתקשורת באופן כללי?

"מי אמר שהן לא עתונאיות?"

טל שניידר היא בלוגרית, ענת סרגוסטי כבר שנים לא משמשת בתפקיד עיתונאי פעיל. והכל בסדר גמור, אני רק תוהה לגבי שם הארגון ויעדיו.

"טל שניידר היא עתונאית והבלוג שלה הוא עתונאי במהותו. היא מסקרת את התחום הפוליטי, מחזיקה בתעודה המקנה לה זכות להיכנס לכנסת ולסקר את הפעילות שם ולמיטב זכרוני היא גם מחזיקה בתעודת עיתונאי. ענת סרגוסטי עומדת בראש ארגון אג'נדה שיזם את הקמת התא והחל מבעוד שבועיים היא עוברת לוושינגטון ולכן לצערי תעמוד איתנו בקשר מרחוק. ואגב, אם יקום "תא הדוברות", "תא נשות יחסי הציבור" וכד' - נשמח".

תא העיתונאיות (יח"צ , ענת סרגוסטי)
"הבוקר כבר התחלנו לעבוד". כנס העיתונאיות (צילום: ענת סרגוסטי)

"התא לא עוסק בהעמדה לדין"

בצל פרשות כמו עמנואל רוזן, שרון גל ומשה נסטלבאום - קצת יצא שהלידה שלכן - לפחות זו התדמיתית והארגונית - התבצעה על רקע סוגיית ההטרדה המינית. זה מקרי?כלומר, בחרתן בנושאים האלה כי הם יותר "סקסיים", או שהם בכלל בחרו אתכן - ורק הוכיחו בדיעבד את חיוניותכן?

"התא הוקם לפני הפרשות האלה, אבל אין ספק שהן יצרו לו הדים. זו התגלגלות יותר מאשר יד מכוונת, כי התא מעולם לא התכוון לעסוק אך ורק בהטרדות מיניות".

האם זה מקרי שהעדויות אודות עמנואל רוזן הועברו לשתי כתבות נשים?כלומר, גם בהעדפה לאופי הסיקור, אתן פונות לנשים?

"שתי הכתבות האלה (עיתונאיות "הארץ" שרון שפורר וגילי איזיקוביץ' ד. ו.) הן אלה שבחרו לעשות כתבה והן עשו אותה מיוזמתן. הן גם אספו את העדויות בעצמן".

במקרים הללו - האם אתן רואות את היעד הסופי בהעלאת "הנושא הנשי" לסדר היום הציבורי, או מתכוונות להמשיך מעבר, עד למיצוי ההליכים המשפטיים?

"התא לא עוסק בהעמדה לדין. המטרה הייתה להציף למערכות ולציבור שהדבר מתרחש באין מפריע, וליצור דיון שיוביל בראש ובראשונה לסביבת עבודה בטוחה יותר".

יש עוד מקרים בתקשורת של גברים מטרידים לכאורה שיש לכן עדויות לגביהם, אבל "טרם בשלה השעה"?

"אחד מהכללים שגיבשנו לעצמנו הוא לא לפרט מה אנחנו עומדות לעשות ובאיזה עניין לפני שדברים התגבשו והתא החליט על פרסום הדברים. אין החלטה כזו בינתיים".

עמנואל רוזן ושרון גל (אילוסטרציה)
"לא ביקשנו להעצים את כמות התלונות במשטרה". עמונאל רוזן ושרון גל (צילום: נמרוד סונדרס)

"הדברים לא יכולים להמשיך להתנהל כסדרם רק משום שלא כתוב עליהם 'כתב אישום'"

אחת הביקורת שנשמעו בעיקר סביב פרשת רוזן, אבל לא רק, נגעה ל"ציד המכשפות" שהתבצע, לכאורה, ולמשפט השדה שנעשה כלפיו. רבים טענו שהגזמתן. את רוצה להתמודד עם האמירות האלה?

"מי שמאמין שרק מערכת המשפט היא זירה לברר סוגיות כאלה מבקש להסיר מעצמו כל אחריות ליצירת סביבת עבודה בטוחה. הסוגיה הזו נוגעת לנורמות, לא רק לחוק, והנורמות לא מתגבשות רק באמצעות מערכת המשפט אלא גם בדיון ציבורי. לא ביקשנו להעצים את כמות התלונות במשטרה, למרות שגם זה מבורך, אלא לידע את הציבור ואת המערכות שהדברים לא יכולים להמשיך להתנהל כסדרם רק משום שלא כתוב עליהם "כתב אישום מס/ 443665". החוק עצמו, הרי, מעניק כיום סמכות למקומות עבודה לטפל משמעתית בסוגיות כאלה".

"החוק גם מעניק לגופי תקשורת, לעתונאים ולכל אזרח את הזכות לדבר ומעניק למי שדיברו עליו את הזכות להתגונן, גם באמצעות תביעה. מיותר ויותר פניות שמגיעות לתא מגופים שאינם תקשורתיים, עולה הרושם שהשיח הזה מחולל טלטלה חיובית ומסייע להוביל שינוי שיצור מקומות טובים ובטוחים יותר לגברים ולנשים".

אראל מרגלית, אולפן וואלה, ינואר 2013 (מגד גוזני)
"פרסם הודעת תמיכה". ח"כ אראל מרגלית (צילום: מגד גוזני)

"דפוס שיח לא היררכי, מבין, תומך, מרסן אגו"

ולסיום: מהו ההישג הגדול ביותר שלכן, עד כה?

"כל הישג שאמנה הוא על דעתי הפרטית, לכן נדמה לי שעצם קיומו של התא הוא מבחינתנו ההישג הגדול ביותר. רק מי שישבה בכנס בשישי (ובכנס הקודם) יכלה להבין את התחושה האדירה של עשרות נשים שעד כה בקושי תקשרו האחת עם השניה ולא הבינו שמה שמעסיק אותן מעסיק גם רבות אחרות. חסרות לנשים מסגרות אחווה והשינוי שהן מחוללות, מעבר לזה שניתן להכניס לטבלאות אקסל ולפרט בסעיפים, הוא בראש ובראשונה ביצירת זהות קיבוצית, בסולידריות שמשתמעת ממנה. באופן אישי, אני רואה איך בחודשים שאנחנו מתדיינות בינינו נוצר דפוס שיח מאוד שונה ממה שאני רגילה לו: לא היררכי, מבין, תומך, מרסן אגו. אני מאחלת לכל אשת תקשורת חוויה כזו. היא אדירה".

"חשוב לי להוסיף שהתחלקנו לוועדות ומי שרוצה להיות חברה באחת מהן מוזמנת ליצור קשר ולהצטרף לפעילות בכל שלב. הדגש הוא על כך שהפעילות איננה היררכית: אין קבוצה אחת מעל קבוצה אחרת, אין דין מצטרפת חדשה שונה ממצטרפת ותיקה".

"ושאלה אליך, מתי כבר יוקם תא העתונאים הגאים?"

שאלה מצוינת.

פרשת שרון גל: סגירת חשבונות או גבייה מוצדקת?
טיק תקשורת: עמנואל רוזן ופרשת ההטרדות