נושאים חמים

"לא ניתן היה להתעלם ממה שפדהצור אומר גם כשהוא הרגיז הרבה אנשים, והוא הרגיז"

מפקד גל"צ ירון דקל, עורך "הארץ" אלוף בן ואחרים לוואלה! ברנז'ה: "איבדנו עיתונאי ושדר אמיץ, שמיזג בתוכו שילוב נדיר של רקע צבאי, ידע אקדמי, ועיתונאות פעילה. ראובן פדהצור היה מרואיין שמראיינים אוהבים"

חבר הכנסת ודובר צה"ל לשעבר נחמן שי הכיר את ראובן פדהצור, שהלך אתמול (ראשון) לעולמו, מהכיוון הממסדי, כיועץ התקשורת של שר הבטחון משה ארנס ושל יצחק רבין אחריו. "הוא היה מאוד אנטי ממסדי, החשיבה שלו הייתה הפוכה למה שמקובל ומה שהיה נהוג", הוא אומר בשיחה עם וואלה! ברנז'ה.

העיתונאי הוותיק ראובן פדהצור נהרג בתאונת דרכים

"הייתה אז כוונה לייצר את מטוס הלביא, פרויקט גדול של ארנס, והוא התנגד לו בחריפות. מה שהכאיב להרבה מאוד אנשים בחיל האוויר זה שהוא יצא משם ויצא נגד הפרויקטים הגדולים שלהם ונגד הרבה מהפיתוחים הישראליים שהתעשייה האווירית והצבאית ייצרו. הוא חשף את כשלון טילי הפטריוט במלחמת המפרץ והתנגד לטילי החץ וליתר מערכות ההגנה מטילים. הוא טען שהן יקרות ומיותרות. הקברניטים עמם עבדתי, ארנס, רבין, שומרון - הם מאוד לא אהבו לקרוא את הביקורת שלו".

"לא הולך עם הממסד אלא חושב מחוץ לקופסא"

"זה די נדיר למצוא אדם שמצד אחד יש לו רקע צבאי בטחוני ורקע אקדמי ומצד שני הוא לא הולך עם הממסד אלא חושב מחוץ לקופסא", מוסיף ח"כ שי, "לא כל דבר שהוא כתב היה צריך להסכים איתו, אבל הוא בהחלט ריענן והעשיר את הוויכוחים והדיונים בעוד שהפרסומים בנושא צבא ובטחון הם די חדגוניים. זה דורש אומץ, והוא ניחן בתכונה הזו. היה לו את האומץ האינטלקטואלי לומר את מה שהוא חושב ולהתמודד עם הביקורת והוא עשה את זה יפה מאוד. הוא היה איש נעים, אינטיליגנט, תמיד היה נעים לשמוע אותו ואת דעותיו. בהתחלה הוא הרגיז אותי, כשהייתי חלק מהממסד, אבל עם השנים למדתי להעריך אנשים כמוהו שהם די נדירים במחוזותינו, שמעזים לחשוב אחרת, לצאת נגד המערכת, ושתורמים ומעשירים כך את הדיון הציבורי".

"מהאנשים שלא רק שואלים שאלות ברדיו, אלא תמיד העניק מהידע"

הפרשן הצבאי עמיר רפפורט היה בשנים האחרונות קולגה של פדהצור להגשת התכנית "רצועת הבטחון" בגלי צה"ל, אותה הגיש בעשור האחרון. "הוא היה מסוג האנשים שלא רק שואלים שאלות, ברדיו, אלא תמיד העניק מהידע שלו והיה ידען ודעתן", הוא מספר. "הוא היה אמנם פחות אינטנסיבי מפרשנים אחרים, כי הוא גם קברניט ואיש אקדמיה - אבל הוא היה אאוטסיידר עם חשיבה יותר ביקורתית - מאוד ביקורתית, והדגל שהוא נשא באמת היה נגד מערכות ההגנה נגד טילים. באופן אישי לא הזדהיתי עם המאבק הזה שלו אבל החשיבה האחרת, הביקורתיות, על השקיפות - תמיד תרמו לשיח".

רפפורט מוסיף כי "פדהצור היה איש מרשים, עם תרומה מאוד מכובדת לדיון הציבורי. הוא הביא איתו חשיבה אחרת. היה מאוד מקורי בחשיבה שלו ובביקורת שלו, ובלט בכך שהוא בא מהמקצוע. אתה יכול לבוא כעיתונאי טוב או מתוך העיתונות או מתוך המקצוע, והוא הגיע מהצבא והאקדמיה וידע לשלב את זה בכתיבה חדה. גם ברדיו, תמיד היה מאוד בהיר וחד עם קולו העמוק לא ניתן היה להתעלם ממה שהוא אומר גם כשהוא הרגיז הרבה אנשים, והוא הרגיז".

"לא ויתר על נוכחותו באולפן גם כשהמשאבים הצטמצמו"

"ראובן פדהצור היה מרואיין שמראיינים אוהבים", אומר מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, לוואלה! ברנז'ה. "בהיר, צלול, מקורי, ובעל יושרה. דמות כזו היכרתי כמגיש התכנית הכל דיבורים בקול ישראל. ראובן היה אהוד על אנשי הצוות לא רק בשל מטען הידע שנשא, לא רק בגלל הרהיטות, אלא גם בשל הזווית המקורית שהביא בדבריו. ראייתו הרחבה בנושאי צבא וביטחון, עברו כטייס, ואומץ ליבו לשחות נגד הזרם, גם אם מדובר בעמדה לא פופולרית, גרמו לי לחבב אותו".

עוד הוסיף דקל כי "ראובן היה זמין תמיד, ורגע לפני שהיה עולה על טיסת ארקיע, היה מבקש שנקליט אותו, על מנת שהדברים ישודרו ויגיעו לאזניים רבות ככל האפשר. בהיותו עיתונאי בעל מוניטין הכיר ראובן את כוחו של הרדיו וחיבב אותו מאוד. ככותב ותיק ב'הארץ' הוא אמנם ידע את ערכה של המילה הכתובה, אבל לא ויתר על הרדיו. משך שנים רבות הגיש ראובן פדהצור את 'רצועת הביטחון' בגל״צ. הוא לא ויתר על נוכחותו באולפן גם כשהמשאבים הצטמצמו, ולא ניתן היה לתגמל אותו כראוי על העבודה המקצועית ומלאת הידע שעשה בתחנה".

"משפחת פדהצור איבדה בעל, אב וחבר. גלי צה"ל ואנוכי משתתפים בצערם ובאובדנם הכבד של משפחת פדהצור ומבקשים לחזק את ידם ברגעים קשים אלה. אנחנו בגלצ איבדנו עיתונאי ושדר אמיץ, שמיזג בתוכו שילוב נדיר של רקע צבאי, ידע אקדמי, ועיתונאות פעילה. יהי זכרו של ראובן פדהצור ברוך".

"היה לו מספיק אינטרגטי להודות שהוא שגה בהערכות כלפי כיפת ברזל"

"הוא לא היה חביב המערכת", אומר עיתונאי "הארץ" לשעבר יוסי מלמן. "הוא היה הראשון שחשף שטילי הפטריוט שהוצבו במלחמת המפרץ נועדו יותר להרגיע מאשר ליירט, הוא אפילו נחקר בעקבות זה בטענה שהוא החזיק מסמך מסווג. זו הייתה התנכלות ברורה של מערכת הבטחון ועל רקע זה הם גם הוציאו אותו ממערך המילואים של חיל האוויר. הוא היה קוץ בגרונם בעניין הזה והוא המשיך להיות עקבי בביקורת שלו על מערכת הבטחון, על התקציבים המנופחים, נגד רעיון התקיפה באיראן, ועל מערכות ההגנה נגד טילים".

"היה לו מספיק אינטרגטי ואומץ לב, אחרי המבצע האחרון בעזה, להודות שהוא שגה בהערכות כלפי כיפת ברזל והוא אף אמר את זה בפומבי וזה דורש אומץ. הוא היה רב משימתי - עבד כטייס, הקדיש זמן רב לעבודה שלו במרכז האקדמי בנתניה ובמקביל כתב מאמרי דעה בנושא בטחון".

"לזכותו ייאמר שהוא היה עקבי ושיטתי, לא התקרנף ולא התקפל בפני המערכת וזה לא פשוט לפעמים. נכון שהיה לו יותר קל להיות פחות תלוי בהם ובמידע שהם מזינים אותך בו ויחסי התן וקח, אבל זה אף פעם לא פשוט מול מערכת גדולה וכוחנית כמו מערכת הבטחון. למרות שהחרימו אותו, חקרו אותו, גרעו אותו משירות המילואים והתנכלו לו, ולמרות כל זאת היה לו גב זקוף לעמוד מולם".

"נתן דוגמא ראויה לביקורת התקשורתית על הצבא"

פדהצור כתב בשנים האחרונות - אם כי בתדירות נמוכה - פרשנות ביטחונית ב"הארץ". לפני כן שימש שימש בכמה תפקידים בעיתון: בשנות השמונים שימש ככתב הצבאי, בהמשך מונה לתפקיד הכתב לענייני תעשיית הביטחון ואחר כך לפרשן בכיר וכותב מאמרים.

אלוף בן, עורך "הארץ" סיפר היום לוואלה! ברנז'ה כי "פדהצור היה בהחלט כותב בולט בשלושים השנה האחרונות בנושאי בטחון לאומי". לדבריו, "הוא תמיד עמד על דעותיו גם כשלא היו פופולריות במערכת הביטחון. בזה הוא נתן דוגמא ראויה לביקורת התקשורתית על הצבא, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות. כקורא של ראובן במשך שלושים שנה, הוא יחסר לי ובוודאי גם לקוראים רבים אחרים של עיתון הארץ".