לפני שנתיים וחצי הרימו בערוץ 10 דגל ויצאו למאבק הירואי על ההישרדות. הלב פעם בחוזקה, תחושת הצדק המריצה את הדם. לא, אינני מתכוון לעוד אחד מהסבבים האינסופיים למניעת סגירתו של הערוץ, אלא למלחמה משפטית עקובה מדם על זכויות השידור של תוכנית הריאליטי "הישרדות". כי אפשר לוותר על הרבה דברים בחיים אבל לא על תוכנית ריאליטי. עד כאן! יש גבול!
כסף לערוץ 10 לא היה אף פעם (ראודור בנזימן, לשעבר מנכ"ל החדשות של הערוץ, אמר בכנס כלשהו בהומור שמדובר ב"מוסד לכוונת הפסד"), אבל כאשר פוגעים לביז'ו בכבוד תמיד יימצא סליק של ממון מתחת לבלטה עבור קרב משפטי חסר סיכוי, צורך או הצדקה.
אחרי שהזכיינית "רשת" ובעלת הזכויות על הפורמט ה"לוהט" - שבינתיים התיישן מאד, ולא כמו יין (נזכרתי השבוע שחלפו משהו כמו 15 שנה מאז ריאיינתי את מארק בורנט, ממציא הפורמט, על הפטנט המפתיע של זריקת אנשים מהאי) הודיעו ש"הישרדות" עובר לערוץ 2, בגלל שלטענתם ערוץ 10 לא עמד בתנאי התשלום, שכרו בערוץ 10 עורך דין חיצוני ובכיר בתשלום (כי, בכל זאת, בנפשנו הדבר) וזה לא חסך בלהטוטים ורבליים. הנה מקבץ מהפנינים שצוטטו אז:
"מדובר בהפרה בוטה ומקוממת ממש של הסכם תקף המהווה, בין היתר, חציית קווים אדומים", כתב בחוות דעת משפטית עו"ד ברוך כצמן ממשרד "הרצוג, פוקס, נאמן". בהמשך הוסיף: "ההתנהלות של רשת בפרשת הישרדות היא מאוד בעייתית: הם ידעו שהמותג הזה מקושר באופן בלעדי עם ערוץ 10, ובכל זאת הלכו מאחורי הגב, כמו 'גנבים בחשיכה', וניסו לשדר את התוכנית אצלם". כצמן קינח בתופין מפולקלור התוכנית עצמה: "עם כל הכבוד, בית המשפט זה לא סדרת ריאליטי באוקיינוס האטלנטי, ואי-אפשר לגנוב פסלונים ולצאת בלי כלום. אמרתי גם שהם מטפסים על עץ קוקוס גבוה מדי ואפילו רקוב וצדקתי". בהזדמנות אחרת הסביר כי "ברור כשמש כי כוונת (רשת) הינה לפגוע במרשתי 10 ודרך זאת גם בכלל הצופים בישראל שכה אוהבים את התוכנית הישרדות. לרשת חשוב דבר אחד למנוע את המשך שידור הפורמט הישרדות בערוץ 10. דבר אחר לא מעניין את רשת. אפס. כלום".
אי אפשר לחייב לעשות עסקים בכוח
לא היה צריך להיות משפטן גדול (או שורד) כדי לדעת כבר אז שהתוכנית לא תחזור ל"צופים שאוהבים" בערוץ 10, כנראה לעולמים. גם אם הטיעונים המשפטיים ומלאי הפאתוס היו מדויקים, עדיין לא פגשתי חברת הפקה בינלאומית שאפשר לחייב אותה לעשות איתך עסקים בכוח. לכל מי שעיניים בראשו היה ברור שמדובר בחלק ממשחקי אגו בין זכייניות. ואותו "עץ קוקוס" נתן את פריו המבאיש מאוחר יותר גם בכיוון השני, כאשר ערוץ 10 החזיר לרשת וגנב את רפי גינת ו"כלבוטק". מיותר לציין שגם הקוקוס הזה לא הניב חלב שהעשיר את התבשיל, ועל פי פרסומים שונים עלה הרבה יותר משהכניס. ואז הושלך חזרה לאוקיינוס האטלנטי כלא היה.
מאד לא חשוב לי איפה תשודר הישרדות. אינני מתכוון לצפות בה לא כאן ולא כאן. מה שהיה פעם באמריקה פורמט משעשע ולפרקים-מרתק, הפך בארץ לניג'וס נמרח, שסובל מאובר-הפקה ומעריכה שנמתחת כמסטיק.
אני רק שאלה אחרת: בימים אלה (כבכל הימים) ערוץ 10 מקצץ בכל מה שזז. כמה עובדים אפשר היה להציל בעלויות של המאבק המשפטי המיותר הזה, שנמשך שנתיים וחצי ונגמר בשבוע שעבר בויתור סופי על הפורמט? כמה מקליטים יכלו לצאת לשטח ולהביא איכות סאונד טובה יותר לכתבות (אותן כתבות שהן בסופו של דבר גאוותו של הערוץ, ועליו הוא נשען בימים אלה של קמפיין מוגבר להישרדות אמיתית)? כמה בונוסים אפשר היה לחלק לכתבים, צלמים, מקליטים ועורכי וידיאו על עבודה קשה ב"צוק איתן" (אותה עבודה קשה המפרנסת לערוץ סרטי תדמית)?
אין גוף ממשלתי שסידרת הבזבוזים הזאת הייתה עוברת לו בשקט
מדווחים לי שבקונטרול של אולפן ערוץ 10 צומצם מספר העובדים במשמרת ביותר מחצי, וכתוצאה מכך אלה שנשארו מפרפרים. האם הכסף הזה היה נותן להם אויר לנשימה? האם אפשר היה בדמי-האגו האלה להציל את הסנדויצ'ים הליליים עם החביתה והבולגרית שהיו מגיעים אל הדסק בשעות לילה מאוחרות בעבר, ויום אחד נעלמו בטענה שכך חוסכים "מיליונים"? בקיצור, לא חסרות דוגמאות.
מילא אם ערוץ 10 היה מסוגל להתמודד עם הברדק שלו בעצמו. היינו יכולים לפטור את זה כטעות ניהולית של חברה עצמאית בתוך ביתה. אבל כמעט מדי שנה פונה הערוץ אל הכנסת, הממשלה, הציבור או הרשות השניה ומנסה להצדיק הקלה או פריסת חובות כזאת או אחרת. אני בטוח שאין גוף ממשלתי שסידרת הבזבוזים המיותרת הזאת הייתה עוברת לו בשקט ללא ביקורת נוקבת וארסית במהדורה המרכזית של ערוץ 10. וזה כבר מזכיר לי שהחלונות בבית הורד, באמת עשויים מזכוכית.