נושאים חמים

"כשמישהו אומר שהתכנית היא קרקס - אני לא רואה בזה עלבון"

נתניהו? "היה יכול להיות הרבה יותר שקט אם הוא היה יודע איך העסק עובד באמת"; אדלסון? "לא יתערב כאן כמו בבחירות בארה"ב"; עתיד ערוץ 10? "לא מעלים שום אופציה אחרת". רגע לפני הפריים טיים, נדב פרי מסביר לוואלה! ברנז'ה למה בחירות זה ממש לא כיף. ראיון

נדב פרי (ראובן קסטרו)
"בוא נתקע בדיחה פה ושם". נדב פרי (צילום: רובי קסטרו)

אומרים שהכל שאלה של עיתוי - הנה דוגמא נחמדה לכך. כבר כמה שבועות שבערוץ 10 מקדמים אופי חדש ללוח השידורים של הערוץ. לא עוד הפקות ריאליטי עתירות תקציב, כזה שאין לערוץ 10 ואף פעם לא היה, אלא תכניות מבוססות אקטואליה וחדשות. מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי ומנכ"ל חדשות 10 גולן יוכפז מחליטים במסגרת הזאת להזיז את התכנית הפוליטית "המטה המרכזי" משעות הצהריים לשעות הפריים-טיים ולשים אותה במרכז השידורים של יום שבת. כמה ימים לפני העלייה לאוויר מסתבר שהולכים לבחירות, ובערוץ 10 יכולים לעשות היי-פייב.

"כמו שאתה בטח יודע בתור כתב שעוסק בתחום, ההחלטה התקבלה לפני שידענו שהולכים לבחירות", אומר מגיש התכנית נדב פרי בראיון לוואלה! ברנז'ה. "אם אני מסתכל אחורה יש שני תהליכים שקרו במקביל. אחד זו הקריסה המוחלטת של הקואליציה שהייתה תהליך הדרגתי, והתהליך השני הוא זה שעובר על ערוץ 10. אבל צריך להדגיש שזה משהו תקופתי - אנחנו נעשה את הבחירות ואת המשא והמתן הקואליציוני ואני מתאר לעצמי שאחר כך, כיוון שבבסיס פוליטיקה הארדקור זו נישה, אני מאמין שנחזור לשעה שממנה התחלנו בעוד כך וכך חודשים".

תעזור לי להסביר לצופה ההדיוט מה ההבדל בניכם לבין "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 מול הייתם בתחרות ישירה עד עכשיו?

"אני חושב ש'פגוש את העיתונות' זאת תכנית מצוינת. זה מותג שקיים עשרים שנה והם עושים עבודה מצוינת. אתה שואל מה ההבדל - אני חושב שבסוף חלק ניכר מזה נגזר מהאופי של המראיין. לרינה יש את האופי ראיון שלה, לי יש את האופן שבו אני מנהל את זה. אני מנסה במובן מסוים לעשות תכנית 'שמחה'. כלומר, אם מישהו אומר שהתכנית היא קרקס - אני לא רואה בזה עלבון, כי אני לא חושב שפוליטיקה חייבת להיעשות בדיון כבד-ראש מלא בקלישאות חבוטות. תחתוך לעניין, בוא נתקע בדיחה פה ושם, בוא נראה סינק מהארכיון שמאיר את מה שאמרת באור אחר".

יש מלחמה של ממש על מרואיינים?

"ברור שיש מלחמה".

ועכשיו בשעה המרכזית יותר יהיה לכם קל יותר מולם במלחמה הזו על מרואיינים?

"אני מקווה שהשעה הנוכחית תאפשר להביא את האורחים הכי רלוונטיים. אני חייב להגיד שגם השעה הקודמת, שמבחינה טלוויזיונית נטו הייתה פחות אטרקטיבית, לא מנעה מאתנו להביא לאורך התקופה הזאת את הגורמים הפוליטיים הרלוונטיים - מראש הממשלה שהתראיין לקראת הבחירות הקודמות וכלה בליברמן, לפיד, בוגי, הרצוג ולבני".

לא יהיה קל בכלל מול "המרוץ למיליון". הם התחילו חזק השנה.

"אני לא חושב אפילו בבדל המחשבה שלי שאנחנו יכולים להתקרב למספרים שלהם"

כמה רייטינג יעשה לך טוב?

"אני לא אתן מספרים".

אז תן טווח.

"אני לא אתן מספר ואני לא אתן טווח, אבל ברור לי אני לא אתקרב אליהם במספרים. אבל כשאומרים אלטרנטיבה אז על זה מדברים, כי נדמה לי שכאשר צופה מתלבט בין 'המירוץ למיליון', שזו הפקה מדהימה בערוץ 2 לבין תכנית פוליטית לקראת בחירות בערוץ 10 – אז יש בחירה מאוד ברורה, כל בחירה היא לגיטימית ואין בלבול. ברור לי שיותר אנשים יבחרו ב'מירוץ למיליון', אבל אני מקווה ומאמין שיהיה קהל, ולא מבוטל, שירצה לאות את התכנית שלנו ובייחוד בתקופה הזאת".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכניסה לישיבת סיעת הליכוד (נועם מושקוביץ)
"אפשר היה לראות על הפנים שלו את סערת הרגשות שעוברת עליו". נתניהו (צילום: נועם מושקוביץ)

חוק ישראל היום: נקודת השבר של נתניהו

אם זיהיתם בקרב הכתבים הפוליטיים חוסר התלהבות ממערכת הבחירות המתקרבת, אז זיהיתם נכון. בחירות תכופות יוצרות לחץ כמעט בלתי אפשרי והכתבים הפוליטיים שרואים באופק את הימים נטולי השינה – לא מרוצים במיוחד. "זה ממש לא כיף", עונה פרי לשאלה האם הוא מתרגש לקראת שעתם היפה, כביכול, של הכתבים הפוליטיים. "אתה יודע מבחינה שכלתנית שזה דבר שהוא טוב לקריירה כמו, להבדיל אלף הבדלות כי כולנו רוצים שלום, שמלחמות זה משהו שמקדם קריירות של כתבים צבאיים. אז כמובן שלסקר מערכות בחירות ומשברים פוליטיים מבחינת קריירה נטו זה עניין לא מזיק כשאתה כתב פוליטי".

איזו מערכת בחירות זו עבורך ככתב, אתה סופר?

"אני לא רוצה לספור כי זה מעמיד אותי באור מגוחך ביחס לגילי הביולוגי. את הבחירות הראשונות שלי בתור כתב עשיתי ככתב לענייני חרדים, וסיקרתי בגלי צה"ל בבחירות 1999 אז תעשה את החשבון. זו תקופה שלא משנה כמה יגידו שיהיו בחירות קצרות – היא תמיד ארוכה, זה תמיד כולל משא ומתן קואליציוני שזו לכשעצמה תקופה קשה. זו תקופה מאוד אינטנסיבית ואפילו עוד לא עברו שנתיים מאז שעשינו את זה בפעם האחרונה".

מתי ראית את נפילת הממשלה מגיעה?

"אני חייב להגיד שמתישהו לפני שלושה שבועות נפל לי האסימון. הלב אמר שאין לי כוח לדבר הזה, אבל כשהסתכלתי בראש על הנתונים ושקללתי את התמונה הכוללת התקשיתי להבין איך אפשר לעבור את זה בלי בחירות".

ביום ההודעה על הבחירות, חיפשנו את מקומו של חוק ישראל היום בכרונולוגיה שהניחו הפרשנים למשבר, ונחש מה?

"אין".

בדיוק. החקיקה כאילו לא הייתה.

"באמת, גם בידיעות אחרונות וגם בישראל היום לא כתבו על הדבר הזה?".

אז תן את הפרשנות שלך לסוגיה: מה היה מקומו של חוק ישראל היום בהתפרקות הממשלה?

"זו הייתה נקודת שבר מאוד משמעותית מבחינת נתניהו. אם אתה מסתכל בטווח של החודש האחרון אפשר לראות בהרבה מובנים שבנקודה הזאת נתניהו באמת הרים ידיים, שם הוא כבר עבר למצב של 'תחזיקו אותי, של נמאס לי מהקואליציה הזאת'. זו הייתה נקודת שבר משמעותית. אני חושב שאצל נתניהו, באופן יוצא דופן יחסית לפוליטיקאים אחרים, אפשר היה לראות על הפנים שלו ברגע שנודעו תוצאות ההצבעה את סערת הרגשות שעוברת עליו".

מה הוא סינן שם בעצבים, "בושה" או משהו, לא?

"כן. אני חושב שישיבת הממשלה הדרמטית שהייתה לפני שבועיים על חוק הלאום הוכיחה כמה הדבר הזה עדיין בוער בנתניהו, כמעט כל תגרה או הקטנה מילולית שהייתה לו עם לפיד ולבני הוא הזכיר את העניין הזה של החוק. 'אתם לא באמת בעד הדמוקרטיה, לא באמת אכפת לכם מה היועץ המשפטי אומר'. האירוע הזה הוא כן אירוע שנכון לתפוס אותו כאירוע מכונן".

הבדיחה אומרת שצריך להעריך את שלדון אדלסון על כך שהוא בעד הדמוקרטיה בישראל, כי הנה הוא מאפשר לנו בחירות. אתה חושב שנראה השנה מעורבות ברורה שלו, בדומה לארצות הברית?

"לא נראה את שלדון אדלסון מגלה כאן את אותה מעורבות שהוא מגלה בבחירות בארצות הברית מכל מיני טעמים. שם הכסף הוא הרבה יותר פרונטלי, חלק מההליך הוא שאתה קונה בכסף שאתה מקבל מתרומות דקות שידור ודברים נוספים שכסף יכול לקנות. כאן כבר הוכח גם על ידי נתניהו בעבר וגם על ידי ברק שניתן לעשות מניפולציות עם כסף, אבל אין סיכוי שאדלסון יבוא ויעשה את זה כאן באופן ישיר. נראה לי שהשפעתו של אדלסון על המערכת הפוליטית הישראלית כפי שהיא היום ידועה לכל ומשמעותית לכשעצמה".

רביב דרוקר ועמית סגל באולפן וואלה (מערכת וואלה!)
"לא בקטע של ניו ז'ורנליזם". עמית סגל (צילוום: וואלה!)

חפשו אותי בטוויטר

מה יהיה שונה בסיקור של הבחירות האלה השנה? נראה עוד יותר ניו-מדיה?

"כמו בכל תחום שנוגע איכשהו לתקשורת, ברור שהניו מדיה הופכת יותר אקטואלית מפעם לפעם. אם במידה מסוימת הבחירות הקודמות היו של הפייסבוק, אלה יכולות להיות בחירות של הטוויטר שהופך להיות כלי מאוד זמין אמין ונוח בעבור אנשים שזו העבודה שלהם והם רוצים להתעדכן אונליין. אני יכול להגיד לך שאני היום עם הטוויטר כפי שאף פעם לא הייתי עם הפייסבוק למשל".

אני עוקב שם אחרי כולכם ורואה חלוקה ברורה לשניים – כתבים כמוך, כמו עמית סגל, כמו איילה חסון ואחרים, שמנצלים את טוויטר כבמה לפנינים של מאחורי הקלעים ופרשנות אישית מקורית, ויש את הקבוצה השנייה שמצייצים פחות או יותר את אותם ניסוחי דובר וציטוטים שיש גם ככה לכולם. מה הגישה שלך?

"מבחינתי הטוויטר הוא כלי עבודה. אני גם קורא והרבה פעמים זה האופן שבו אני מתעדכן על דברים שקורים, וזה כלי מצוין מבחינתי להציע את מרכולתי ככתב בתחומים שהעבודה הטלוויזיונית לא ממש רלוונטית לגביהם".

כמו מה?

"כמו לצלול לניואנסים שאני לא יכול להיכנס אליהם בטלוויזיה. דברים ממאחורי הקלעים ודברים אחרים שאין לי זמן או מקום להיכנס אליהם. זו פלטפורמה משלימה מעולה. בליל הדרמה של ההודעה על הבחירות היינו בשידור רציף, וגם שידרתי וגם צייצתי במקביל. זה נורא חשוב - כולם נמצאים שם, וכמו שאתה רוצה להיות ראשון בטלוויזיה אתה רוצה להיות ראשון גם בטוויטר. עניין נוסף הוא המידיות. לי ולחלק גדול מכתבי הרדיו לשעבר יש את ה-DNA של העבודה מעכשיו לעכשיו. בטלוויזיה זה הרבה פעמים פחות רלוונטי אז הטוויטר מאפשר לך להזרים את המידע ברגע שאתה מקבל אותו".

אתה מתגעגע לפעמים לקצב העבודה של הרדיו, לדד-ליין התמידי הזה?

"לא. הנה, הטוויטר נותן לי מענה לגעגע הנסבל הזה".

יוסי ורשבסקי (יח"צ , גיא קרן)
"מגבש DNA שיכול באמת להפוך אותו לערוץ אלטרנטיבי". יוסי ורשבסקי (צילום: גיא קרן)

"לא טבעי לצפות היום מכתבים בולטים להגיד רק מה קרה מבלי כל אמירה אישית"

מי מהכתבים הפוליטיים מוערך אליך במיוחד? ואני רוצה שמות.

"שני אנשים שבולטים בראש ובראשונה הם עמית סגל ורביב דרוקר. שניהם חברים וקולגות, ואת שניהם אני מאוד מעריך. איש איש והיכולות שלו, והם שניים מהבולטים שיש".

בוא נדבר על עמית. יש איזו תחושה בתקופה האחרונה שהעמדות הפוליטיות שלו נהיו מוצקות. אתה מרגיש שאתה צריך לבדל את עצמך ממנו בעניין זה? קשה למשל לנחש למי תצביע.

"ממש לא. אני חושב שמאוד נאיבי לחשוב בעידן הנוכחי עם המדיה החברתית על ההפרדה בין העיתונאי בטלוויזיה ובין החיים הפרטיים שלו, היא הולכת ומיטשטשת. אם אתה רוצה להיות רלוונטי מבחינה מקצועית אתה חייב לתת מעבר לדיווח עצמו. אני חושב שזה לא טבעי לצפות היום מכתבים בולטים להגיד רק מה קרה מבלי כל אמירה אישית".

אז ניו ז'ורנליזם הוא המיינסטרים?

"זה לא בקטע של ניו ז'ורנליזם. אין סיבה שכתב שמסקר פוליטיקה 15 שנים כמוני או 12 שנים כמו עמית או 17 שנים כמו רביב ויש לו כבר את הניסיון והמטען - לא ייתן גם את האמירה האישית שלו. אני חושב שזה לגיטימי. אני משתדל מאוד לזכור תמיד את הכללים שמלמדים אותך בשיעור ראשון בקד"צ בגל"צ - שהסיפור הוא הסיפור ולא אתה, ולא להפוך את עצמך ללב האייטם. אבל חלק מהמוצר שאתה מספק כעיתונאי עם ניסיון ויכולת ניתוח הוא האמירה האישית. אם לא תיתן את זה אתה לא תמצה את כל יכולותיך המקצועיות".

שלדון אדלסון – לאס וגאס, 1 באוקטובר 2014 (AP)
"שם הכסף הוא הרבה יותר פרונטלי". אדלסון (צילום: AP)

"צריך להאמין ולהעריך שבסוף לא ניסגר"

היציאה לבחירות טרפה, במובן מסוים, את הקלפים המרכיבים את המגדל הרועד שנקרא ערוץ 10. זיכיון השידורים שלו מסתיים בסוף השנה ולא ניתן יהיה להאריך אותו שוב בלי חקיקה, ורישיון שידורים סירבה הרשות השנייה להעניק לו עד עתה והיא ממשיכה לסרב כל עוד הוא לא יציג לה משקיע שמוכן להזרים אליו כסף. לכאורה – השעון מתקתק, פרי וחבריו אמורים להיות לחוצים, אבל אנשי ערוץ 10 ממנכ"ל ועד תחקירנית כבר למודי משברים והפחדים על איבוד מקום העבודה לא ממש בשיאם. "צריך להאמין ולהעריך שבסוף לא ניסגר", הוא עונה לשאלה האם מערכת הבחירות הזאת העמיקה לערוץ 10 את הבור.

"אני מכיר את הבעיות של הערוץ ויודע שחייבים להגיע לאיזה סידור עד ה-31 בחודש, ואני לא יכול להעלות על הדעת שלא יגיעו להסדר. כבר היו משברים והערוץ הגיע אליהם מנקודה לא אופטימלית מבחינה מקצועית. אני נמצא בערוץ 8 שנים, ואני יכול להגיד לך בלי כל צל של ספק שמבחינה מקצועית זו התקופה הכי טובה שאי פעם הייתה לערוץ 10. בכל הפרמטרים. גם ברייטינג כמובן, אבל גם בשפה הטלוויזיונית, גם במתן אלטרנטיבה, גם באווירה החברתית - כל זה בא לידי ביטוי במוצר הסופי שמגיע למסך, ודווקא שיותר ויותר צופים נותנים בנו את האמון - זה נראה לי בלתי נתפס שלא נמשיך לשדר".

בכנס אילת, למשל, מנכ"ל הרשות השנייה אמר שהוא מאמין שחדשות 10 תמשיך לפעול בצורה כזו או אחרת, כשהוא רומז שהיא יכולה להיות תחת בעלות של זכיינית אחרת.

"אני לא מבין מה זה אומר. כולם מסכימים עם הקביעה שאסור שתהיה חברת חדשות אחת, אין אדם אחד בערוץ 2 שלא מסכים עם זה ואין אף פוליטיקאי שיגיד לך און רקורד שזה בסדר שתהיה רק חברת חדשות אחת. אז להגיד שחדשות 10 יישארו זו אמירה חשובה - אבל מה יהיה בתקופה הביניים? מה, נשדר משמונה עד תשע ואז נחשיך מסך? אני לא מבין דה פקטו מה זה אומר. חדשות 10 היא חלק מערוץ 10 ויש כאן מצב מדהים, אחרי 11 שנים של ייסורים ודימום כסף בלתי פוסק, בפעם הראשונה הערוץ עומד על הרגליים מבחינה כלכלית, שהוא מגבש DNA שיכול באמת להפוך אותו לערוץ אלטרנטיבי ולהיות הגיוני מבחינה כלכלית ולהצליח מקצועית. אני רוצה להאמין שכל הפרמטרים האלה יובילו לכך שנעבור את המשבר".

מבחינת איך שאתם נערכים לסיקור הבחירות - כאילו כלום?

"אנחנו כאן ולא מעלים שום אופציה אחרת ומאמנים שניתן פייט למי שצריך לתת פייט".

בנימה של פרשנות פוליטית, באיזו אור ההחלטה של נתניהו לעצור את פיצול ערוץ 2 והסדרת השוק מאירה את הקדנציה של גלעד ארדן?

"אני חושב שארדן היה רוצה לעשות יותר. הוא עשה רפורמה מאוד משמעותית בשידור הציבורי, עשה כל מיני רפורמות רגולציה בכבלים ובלוויין, ניסה לחולל רפורמה בשוק הטלוויזיה המסחרית והוא לא הספיק, וחבל".

ההחלטה הזו לדעתך הגיעה מהרצון שלו ללמוד את השוק, או שזו תכסיס למשיכת זמן ששוב יציב את ערוץ 10 לקראת סגירה?

"הספקולציות שלך בנושא הזה טובות כמו הספקולציות שלי. יכול להיות שנתניהו רצה ללמוד את החוק, יכול להיות שהיו לו שיקולים אחרים. נדמה לי שנתניהו איש עם כל מיני שיקולים על סדר היום שלו. ההיסטוריה של היחסים של ערוץ 10 עם נתניהו ברורה, כולנו מכירים אותה. כולנו יודעים מה היה היחס שלו לתחקיר 'ביביטורס' שבעיני הוא תחקיר מפואר ואות המופת לעיתונות. ואני חושב שנתניהו היה יכול להיות הרבה יותר שקט אם הוא יודע איך זה באמת עובד. אם הוא היה מבין שאין ישיבות בהן נקבע קו מערכתי בהן מחליטים 'עכשיו הקו המערכתי שלנו הוא אנטי נתניהו', 'עכשיו הוא פרו תהליך מדיני או פרו בנייה בהתנחלויות'".

נתניהו יהיה עכשיו שר תקשורת עד הבחירות, איך זה ישפיע על הענף?

"אני יכול להאמין שזה לא ישפיע על העבודה העיתונאית לא שלנו ולא של אף אחד אחר מעמיתנו. זה אולי נשמע קלישאה, אבל בכל שנותיי בערוץ 10, ואי אפשר להגיד שאני לא מסקר תחום שהוא רגיש מבחינת בעלי בית ומנהלים, לא התבקשתי פעם אחת לבצע שינוי בכותרת או בתוכן כדי לקדם עניינים שהם לא עניינים עיתונאיים נטו. זה לא קרה, ואפילו לא קרוב לזה. אני, כמי שבסוף יושב באולפן ומדבר, מעולם לא קיבלתי איזה מסר ממנהל או בעל בית של 'סגור חשבון' - אפילו לא ברמז, ולכן אם גם לא חושב שזה יקרה הפעם. לכן השאלה האם נתניהו שר התקשורת או ארדן או כחלון, זה לא ישנה את האופן שבו אני ככתב אסקר את מערכת הבחירות האלה ואנחנו כמערכת חדשות את הקמפיין הזה".