המוציא לאור של "הארץ" עמוס שוקן מתייחס לראשונה ל"כתבות החיסול" שנעשו נגד "הארץ" ונגדו בעיתון "מעריב" בימים בהם נוחי דנקנר וקבוצת IDB היו בעלי השליטה בעיתון ודוברם של ראש הממשלה ורעייתו ניר חפץ היה העורך הראשי, ולאפשרות שבעיתון עבדו על כתבות סחיטה נגדו בנושאים אישיים, במטרה להפעיל עליו לחצים להשתיק את הסיקור הביקורתי של דה מרקר נגד תופעת הריכוזיות.
שוקן אומר את הדברים לעיתונאי אבנר הופשטיין בכתבת תחקיר של "מבט שני" שישודר הערב ב- 21:00 בערוץ הראשון, החושף את ההתנהלות הפסולה של דנקנר וחפץ בעיתון "מעריב" בשנים 2011-2012, שכללה התערבות בוטה בתוכן בניגוד, לכאורה, לתקנון העיתון ולדיני החברות. התחקיר נעשה כחלק מפרויקט משותף עם אורן פרסיקו ואתר "העין השביעית" ובשיתוף עם אתר "דה מרקר".
באותם ימים פירסמו ב"מעריב" שורה של תחקירי ענק שעיתונאים בכירים בעיתון כינו "כתבות חיסול". אלה הופנו כנגד גורמים במשק ובציבוריות הישראלית אשר פעלו לקידום החוק נגד הריכוזיות, ודחפו להגבלת כוחה של הפירמידה הגדולה ביותר במשק הישראלי אשר היתה בשליטתו של נוחי דנקנר. בין המושאים של כתבות מסוג זה היו דב מורן, מנכ"ל מודו, אליעד שרגא יו"ר התנועה לאיכות השלטון, ועמוס שוקן.
"עוד מהלך חסר הגיון של דנקנר"
עו"ד שרגא, מספר בראיון להופשטיין על סידרת הכתבות שהופיעו נגדו ב"מעריב ומאשים את "מעריב" ב"קמפיין מתוזמר של חיסולים וסחיטה באיום". עו"ד שרגא מספר גם כי התוודע באופן אישי לניסיונות לסחוט את מו"ל הארץ עמוס שוקן. "אני יודע שנשלחו לו שאלות מאד מביכות מכתבת מאד בכירה במעריב בכדי לנסות ולייצר את אותו לחץ על המרקר שיפסיק לכתוב בענייני ריכוזיות. אני יודע את זה באופן אישי ובוודאות". עו"ד שרגא הגיש תלונות למשטרה על מה שהוא מכנה "ניסיונות סחיטה באיומים".
שוקן בשיחה עם הופשטיין לא מכחיש: "אני יכול להעלות על הדעת שדובר על זה שם (במעריב) ובסוף החליטו לא לעשות (את הכתבה הזאת). יכול להבין שמישהו מחליט 'אני יודע כל מיני דברים על שוקן, אבל אין תועלת שאעשה עם זה משהו". שוקן אישר כי שוחח עימו בנושא ראש אגף חקירות במשטרת ישראל יואב סגלוביץ', במסגרת חקירה שנפתחה בעקבות תלונתו של אליעד שרגא, אך התיק בסופו של דבר נסגר.
בשיחה עימו מתייחס שוקן לראשונה לעוד עניינים הקשורים במלחמה הקשה שניהל מולו "מעריב" בימי שליטתו של דנקנר: "זה היה עוד מהלך חסר הגיון של דנקנר שהוא עשה מתוך תקווה מתוך אמונה שזה יפתור לו בעיה יותר גדולה. היו שתי סיבות לקניית מעריב על ידי דנקנר. האחת היתה לנסות באמת לסכל את הארץ, לגמור חשבון עם הארץ ואולי לחסל אותו. והשניה היתה אולי גם לייצר איזו עמדת כוח מול הפוליטיקאים".
באיזה אופן? ברמה של אם לא תעשו כך וכך אז יבולע לכם?
"תראה, אומרים שלנוני מוזס יש השפעה על פוליטיקאים. אז אני מניח משהו כזה. נוחי היה מאד מקורב לנוני ואני חושב שגם הקניה הזאת של מעריב היתה על דעתו של נוני".
שוקן מספר שידע בזמן אמת על הניסיונות "לקנות" חלק נכבד מצמרת העיתונאים הבכירים של הארץ ולהעבירם ל"מעריב" בהצעות קוסמות, כולל שי גולדן, נחמיה שטרסלר, מזל מועלם, אבי יששכרוף, עמוס הראל, סייד קשוע ועוד. בסופו של יום, רוב העיתונאים האלה נשארו ב"הארץ" ורק מועלם וגולדן עברו. "כל המהלך הזה לא הצליחו לו (לדנקנר) כי עצרנו עיתונאים מללכת, שיפרנו שכר, זה עלה לנו כסף ולדעתי זאת היתה המטרה שלו. אחת משתי מטרות: היתה מטרה ברורה להיות כמו הארץ. הם עמדו בדוכנים ברחובות ואמרו 'עכשיו יש לנו מוסף יומי כמו גלריה ועושים אותו העיתונאים שעשו את גלריה' והיתה להם תוכנית לעבור לברודשיט (דפים רחבים). אמר לי אלכס ליבק שבאיזה אירוע הוא שמע את אורלי דנקנר אומרת את זה שהם קנו את מעריב כדי לחסל את הארץ. ולכן הם פנו רק לעיתונאים של הארץ".
"נוני כועס עלי בגלל שאנחנו במעריב לא עברנו לברודשיט"
שוקן מספר שב- 2012, כאשר הקשיים במעריב העמיקו, נעשו ניסיונות מצידו של דנקנר ומצידם של מקורבם ליישר את ההדורים ולייצר שיתוף פעולה בין "מעריב" ל"הארץ" בתהליך חלוקת העיתונים. כפי שפורסם אז בוואלה! ברנז'ה, במסגרת הניסיונות האלה התקיימה פגישת פיוס בין דנקנר לשוקן. באותה פגישה שוקן תהה מדוע דנקנר לא פונה באותה הצעה לנוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות, עימו דנקנר היה בקשרים אישיים קרובים. "למה אתה לא מחלק איתם את העיתונים. אני מרגיש שקרה משהו בינך לבין נוני? ואני מרגיש איזה שינוי בכותרות בכלכליסט כלפיכם".
דנקנר, מספר שוקן, ענה לו תשובה שהדהימה אותו ולפיה אכן עבר חתול שחור בינו לבין מו"ל ידיעות אחרונות. "אתה צודק. הוא כועס עלי בגלל שאנחנו במעריב לא עברנו לברודשיט". בסופו של דבר, למרות סידרה של שיחות, שיתוף הפעולה לא יצא לפועל, בין היתר בגלל הידרדרותו המהירה של "מעריב" והפסדי העתק שהחלה לצבור IDB, אשר הובילו למינוי כונס נכסים לעיתון. "בשלב מסוים דנקנר שלח לי סמס שבו כתב 'זה לא הסתייע, וסגרתי עיסקה להעברת השליטה בעיתון לשלמה בן-צבי".
מקבוצת IDB נמסר בתגובה: "הדברים לא היו ולא נבראו. למיטב ידיעתו של נוחי דנקנר, במעריב התפרסמו כתבות תחקיר רבות על אישים שונים לגופו של עניין. מערכת העיתון קיבלה החלטות באופן מקצועי וענייני, באמצעות טובי העיתונים והעורכים במעריב, ובכל מקרה לנוחי ולחברי הדירקטוריון וההנהלה לא היו שום קשר להחלטות לגבי תוכן של כתבות כלשהן".