כנגד חמישה יחצ"נים דיברה התעשייה

כן, ברור לנו שהשיר שהרגע שלחתם לי הוא המגניב ביותר שיצא לאחרונה / ה-דואט ה-נדיר שכמותו עוד לא נשמע / הפקה של חו"ל / המעבד המוסיקלי שפעם ירד במעלית עם מדונה / טראק המועדונים שסוחף את כל הארץ / בלדה מרגשת של זוכה כוכב נולד עפולה לשנת 2012, ובכל זאת, הימנעו מלהפריז במחמאות עצמיות מדי. כשאתם מחמיאים לזמר שלכם, אתם בעצם מחמיאים גם לעצמכם וחשוב מאוד להכיר את הגבול בין להפריז במחמאות סרק ללשווק שיר.

גם לי וגם לך ברור שקיבלת כסף על השיחה שאנו מנהלים כעת ואתה לא מאוד אובייקטיבי. זה אחלה לספר על השיר, להכניס משהו מעניין על אותו זמר כדי שגם אם אשדר אותו אדע לספר עליו בשידור, אבל עודף מחמאות והכנסת פרטים לא רלוונטיים (יש לו למעלה מ-30 אלף עוקבים באינסטגרם!) יכול ליצור אנטי גם אם השיר טוב, כי מה לעשות, האינסטינקט הוא לקחת מיד בערבון מוגבל כל מה שתגידו מאותו רגע.

ארבע שיחות שלא נענו באותה השעה רק כדי לוודא שקיבלתי את השיר? שלחתם אותו במייל! לא בדואר ישראל! כנראה שהוא הגיע. וכנראה שאם אין תגובה גם לאחר מספר ימים אז הוא לא רלוונטי או לא מתאים. חשוב להבין שאומנם השיר ששלחתם לי כעת הוא כל עולמכם, אבל אצלי הוא שיר אחד מתוך עשרות שמגיעים ביום. וגורלם של הרוב הוא לא לעבור מסיבות כאלה ואחרות שעליהן אולי עוד ארחיב בהמשך. נדירות הפעמים שאגיד לעצמי: "וואלה, טוב שהתקשרת עשרות פעמים כי ככה אדע שמדובר בלהיט." זה מקסימום יכול להוציא אותך לא רציני ועל הדרך לתהות גם מי האומן שיקח אחד כזה לקדם שיר שלו.

מייל זה אחלה, טלפון גם. סינגלים בדואר, לינקטון (המערכת המקשרת אומנים עם אנשים מהתעשייה), באמת שהכל הולך. אפילו להגיע לאולפן. אבל יש גם דברים שכיחצנים אל תעזו לעשות: נתקלתי לא מזמן ביחצן שכתב לי בצ'אט של הפייסבוק ב-3 בלילה האם שמעתי את השיר החדש של אומן מסוים. "3 וחצי בלילה! מה כל כך דחוף!" שאלתי אותו. "אה, ראיתי שאתה מחובר" הוא משיב לי. אז לא, יחצנות זו עבודה לכל דבר גם אם אתם לא צריכים לקום ב-8 בבוקר ולצאת למשרד. ולנצל את האינטרנט בשביל לקדם אומנים זה בסיסי, אבל לא בכל שעה ביום, לא בכל מקום ובבקשה, לא בצ'אט של הפייסבוק. בטח לא אם אנחנו לא מכירים.

אז שלחתם שיר מקסים באנגלית לשדרן שמשדר ברדיו של מוסיקה ישראלית? אחלה. למה בעצם? אני נתקל המון ביחצנים שפשוט לא יודעים לנתב את השיר שהם מקדמים למקום הנכון. בטלה זו לא תכונה שטובה בתחום הזה. היא בדרך כלל לא טובה באף מקום. תעשו שיעורי בית, תבררו לאן אתם שולחים את הזמר שלכם ואת השיר שלו. לירות לכל הכיוונים זה אולי הכי נוח ולשלוח מייל זה בחינם, מה שיוצר את התחושה שאין לכם מה להפסיד, אבל יש ועוד איך. את השם שלכם בתעשייה והרבה אי נעימות מיותרת מלקבל לא צפוי מראש. תתפלאו, אבל לסרב ליחצן או זמר זה דבר שלא נעים אף פעם גם לנו ואם אפשר לחסוך את זה, למה לא.

יחצנים יקרים, שדרן תפקידו לשדר מוסיקה ולהחליט מה מתאים לו ולתחנה בה הוא משדר. אליו צריך להגיע מוכן עם השיר הטוב ביותר שיכלתם להוציא, בלי טעויות בעברית ועדיף שעם מיקס. ועדיין, יצא לא פעם שקיבלתי סקיצה שאפילו לא הוקלטה באולפן או אפילו טקסט כתוב, עם בקשה לקדם אותו במידה ואהבתי. זו לא הדרך. גם אם הכוונה טובה וגם אם אני משתדל להפנות יחצנים כאלה לאנשים המתאימים (יש לכם טקסט? לכו על מלחין מוכשר! יש לכם סקיצה? הגיע הזמן להרים טלפון לאולפן). שדרן הוא לא המתווך או לא אמור לפחות להיות כזה. חבל לבזבז פניה אל שדרן שאתם לא מכירים בבקשות כאלה ואחרות, במקום לשלוח לו את השורה התחתונה.

זהו, חוץ מזה אתם באמת סבבה ואל תשכחו שיחסי העבודה כאן הם הדדיים לגמרי. גם אנחנו צריכים אתכם כדי להיחשף לחומרים חדשים ואם אתם יכולים לגזור על זה קופון מה טוב, אבל זו עבודה לכל דבר. תתייחסו אליה ככזו.

הכותב משדר את מגזין המוסיקה "חם בשטח" ברדיו לב המדינה 91 FM