בהפגנות האחרונות של בני העדה האתיופית, חלק מהצעירים שיצאו לרחובות וממילא איבדו אמון בממסד, לבשו חולצות שעליהן הודפס שמו של הנעדר הישראלי אברה מנגיסטו, ומתחת לשם סימן שאלה. כמה מהכתבים שסיקרו את ההפגנות שמרו ליום שבו יוסר צו איסור הפרסום את התמונות ואת הקולות של המפגינים שקראו בשמו של מנגיסטו. במשך 10 חודשים נאסר על התקשורת לדווח על היעלמותו של הצעיר, בן ה-28, מאשקלון. אבל בזמן שבכלי התקשורת גילו סבלנות יוצאת דופן ולא לגמרי אופיינית, בקרב הצעירים בקהילה האתיופית, בהפגנות ובקבוצות הווטסאפ לא הפסיקו לשאול מה עלה בגורלו של מנגיסטו.
"הארץ" היה הראשון לעשות מעשה בנושא שנדחק מתחת לרדאר, ועורכיו הבינו זמן קצר לאחר ההיעדרות את העניין הציבורי הטמון בנושא הטעון. לפני תשעה חודשים פנה העיתון לבית משפט השלום באשקלון, בבקשה להסיר את צו איסור הפרסום. מי שדחפה ויזמה את הפנייה, סיפרו גורמים המכירים את הפרטים, הייתה ראשת מחלקת החדשות היוצאת של העיתון, נעה לנדאו. בית המשפט דחה את בקשת העיתון, בפרט נוכח העובדה שבני המשפחה התנגדו גם הם להסרת הצו. לאחר החלטת בית המשפט, ב"הארץ" המשיכו לעקוב ולפעול בשדות המשפטיים.
"ידיעות אחרונות" וחדשות 10 נכנסים לתמונה
עוד לפני שב"הארץ" פנו לבית המשפט, מיד לאחר שנודע כי מנגיסטו נעדר בעזה, כתב "ידיעות אחרונות" דני אדינו אבבה סיפר על המקרה לעורכים הבכירים בעיתון, שנרתמו לסייע למשפחה, ועדכנו את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה בפרטי המקרה. ב"ידיעות אחרונות" עדכנו גם את הגורמים הרשמיים שאמורים לטפל בנושא במצוקה הגדולה של בני משפחת מנגיסטו, על מנת שיפעלו ויסייעו להחזיר את יקירם.
גם כלי תקשורת נוספים עקבו אחר המקרה. עיתונאים הגיעו לבית המשפחה, חלק הציעו ללוות את המשפחה ולתעד את התמודדות והמאבק עד להסרת הצו. אחת מהעיתונאיות שהצליחה להתקרב אל בני משפחת מנגיסטו היא תחקירנית חדשות 10, תקווה ממו, שחשפה את השיחה מעוררת ההדים שהתפרסמה אמש ובין נציג ראש הממשלה, אל"מ במיל' ליאור לוטן, לבין בני המשפחה.
"בני המשפחה האמינו בראש הממשלה"
השיחה של לוטן התקיימה שעות ספורות לפני הסרת הצו. עד אז ובמשך חודשים ארוכים כל המעורבים שמרו על שתיקה. בני המשפחה, באמצעות עורך דינם, צבי ריש, הדפו את כלי התקשורת, וביקשו שלא לפעול להסרת הצו מתוך תפיסה ואמונה ששיתוף פעולה עם הגורמים הממשלתיים, לצד שתיקה תקשורתית, תניב תוצאות ולא תטרפד את הניסיונות לאתר את מנגיסטו. עו"ד ריש, ששימש בעבר כפרקליטם של השייח עבד אל-כרים עובייד ומוסטפה דיראני, הגיע אל המשפחה לפני כארבעה חודשים, בעקבות פניות שנעשו אליו מצד פעילים בקהילה האתיופית. אל עו"ד ריש והמשפחה הגיעו פניות מכלי התקשורת שונים, אלא שבני המשפחה סירבו להסרת צו איסור הפרסום. "בני המשפחה שעד המקרה אף אחד לא ספר אותם, האמינו בראש הממשלה, משרד הביטחון, גופים גדולים ומבחינתם זה היה הרבה יותר חשוב ונכון מאשר לדבר עם עיתונאים", אמר לוואלה ברנז'ה איש תקשורת המעורה בפרטים.
ובכל זאת, מפעם לפעם נפגשו בני המשפחה עם עיתונאים, ביקשו לשמוע, להתייעץ, להתעדכן מול חוסר הוודאות סביב מנגיסטו. אבל למרות תחושת האכזבה מהשלטונות וההתעלמות מהמשפחה, הם חשו מחויבים ומבוהלים כלפי מי שאמור להחזיר להם את בנם. לפני כחודש החליטה המשפחה לתמוך בהסרת הצו ולשבור את השתיקה. "ההורים בכו ולא הפסיקו לצעוק בלילה את שמו של אברה. אז הגיע השלב שהצעירים במשפחה הבינו שיש גבול ואליהם הצטרפו גם ההורים. הדור המבוגר שהאמין לממשלה, לשלטון, אבל הבין שעדיף להצטרף לצעירים", מסביר גורם המקורב לבני המשפחה.
"לא פרשה ביטחונית. זו פרשה חברתית - מהחמורות בתולדות המדינה"
במקביל, לפני כחודש, "הארץ" שב לבית משפט השלום באשקלון והגיש בקשה נוספת להסרת הצו על ידי עו"ד טלי ליבליך, ממשרד ליבליך-מוזר. ימים ספורים אחר כך, הגיש בקשה להסרת הצו גם עיתון "ידיעות אשקלון", מקומון מקבוצת "ידיעות תקשורת", השייכת ל"ידיעות אחרונות". הצו הוגש בגיבוי מלא של "ידיעות אחרונות". את הבקשה מטעם "ידיעות אשקלון", הגיש עו"ד ירון שלמי, גם הוא ממשרד ליבליך-מוזר. הפעם בית המשפט נעתר לבקשה.
בלילה לפני שהוסר הצו, כתבה לנדאו בדף הפייסבוק שלה: "ה'פרשה הביטחונית' שתתפרסם הבוקר היא לא פרשה ביטחונית. זו פרשה חברתית - מהחמורות בתולדות המדינה". ב"הארץ", כמו כלי תקשורת נוספים, ראו את אזלת היד וההתעלמות מהמשפחה האתיופית שמתגוררת באשקלון, ללא קשרים, כסף או יכולת לייצר לובי.
עיתונאים רבים נוספים לא יכלו שלא לראות את הממד החברתי, הכל כך בולט, בפרשה. "אופן הסיקור של הפרשה קשור למחאה של הקהילה האתיופית. ברגע שהוסר הצו כל היום סיקרו את הפרשה, מהשעה 09:00 בבוקר ועד 12:00 בלילה, בטלוויזיה, באינטרנט, בכותרות הראשיות של העיתונים היומיים. צריך לזכור, אברה מנגיסטו הוא לא חייל או חייל לשעבר, איש שב"כ או אל"מ במיל', הוא אזרח, הוא בחור שנכנס לדיכאון ולקה בנפשו והתקשורת מסקרת את הנושא בהרחבה ונכנסה לסיפור הזה בכל הכוח", אומר עיתונאי באחד מכלי התקשורת.
מנגד, יש מי שפחות מתרשם מהסיקור המאסיבי של היומיים האחרונים. כתב בכיר המלווה את הפרשה, אמר היום לוואלה ברנז'ה כי "הטרגדיה היא שכולנו הסכמנו לשתיקה, הייתה תחושה של רחוק מהעין רחוק מהלב, בטח כשמדובר במשפחה חלשה מאשקלון. עכשיו השאלה היא האם התקשורת תחטא ותהפוך את זה לסיפור ששייך רק לקהילה האתיופית".
ב"ידיעות אחרונות" בחרו שלא להגיב. תגובתו של עו"ד ריש לא התקבלה.