כתבי הריביו ז'ורנל משווים, ומעלים

מיליארדרים, שימו לב: זה שאתם קונים עיתון, זה לא אומר שאתם קונים את הנשמות של העיתונאים בו. צוות העיתונאים של העיתון הבולט ביותר בנבדה לאס וגאס, "הלאס-וגאס ריביו ז'ורנל", לא מאוד מרוצים מהבעלים החדש שלהם, שלדון אדלסון. בהתחלה, לאחר שרכש את העיתון הוא סרב לחשוף את זהותו, מה שהוביל את את הצוות להפיץ בטוויטר את החברה של קוד האתיקה של איגוד העיתונאים המקצועי העוסק בשקיפות. מניעיו של אדלסון לרכישה - ולשמירה על סודיות - נותרו מעורפלים, עד שהעיתונאים החליטו להתחיל ולחפור פנימה.

התחקיר העצמאי שערכו עיתונאי הלאס-וגאס ריביו ז'ורנל בדבר המניעים שמאחורי המכירה המסתורית של העיתון לאיל הקזינו המיליארדר ותומך הענק של המפלגה הרפובליקנית, הוביל אותם לרמז שליווה אותם לאורך כל הדרך: המשימות שאליהן הם נשלחו. חודש לפני שנחשפה זהותו של הבעלים החדשים, על שלושה מכתבי העיתון הוטלה משימה מסתורית. למורת רוחם של העורכים, מו"ל העיתון הורה להם לעזוב הכל ולהשקיע שבועיים במעקב אחר שלושה שופטים מחוזיים. כך, ללא כל הסבר, וללא שום ערובה לכך שרשמיהם על ההתנהלות המקצועית של אותם שופטים בכלל תפורסם בעיתון אי פעם.

זהותו של בעל העיתון מעלה כמה שאלות מטרידות על אופי המשימה: כפי שהסתבר, אחד מהשופטים הללו היה מופקד על תביעה מתמשכת נגד אדלסון, כך דווח ב"לאס-וגאס ריביו ז'ורנל" עצמו במסגרת כתבה מקיפה שפורסמה בסוף השבוע. נוסף על כך, מאמר בן 1,900 מילה שתקף בביקורת חריפה את אולמו של אותו השופט הופיע באופן בלתי מוסבר בעיתון "הניו בריטן הראלד" בקונטיקט, עיתון שהיה בבעלות אחת מאנשיו של אדלסון. העיתונאי שהיה חתום על הכתבה, "אדוארד קלארקין", לא אותר - ואין כל ערובה לכך שמדובר באדם אמיתי ולא בפסבדונים.

התיק הסנסציוני הנידון בבתי המשפט עוסק בסטיבן ג'ייקובס, מי שהיה בעבר מנהל בחברת "לאס-וגאס סנדס" במקאו, וטוען כי פוטר מהחברה לאחר שסרב לשתף פעולה עם קבוצות סיניות של פשע מאורגן. בין הטענות כלפי אדלסון עצמו: התעלמות מכוונת ממקרים של זנות, סחר בסמים ופעיליות פליליות אחרות בשטחי בתי הקזינו שבבעלותו. כאשר ניצב אדלסון על דוכן בית המשפט הוא הפגין תקיפות, ולעיתים אף סרב בעקשנות לענות על שאלות.

המסתורין סביב המכירה של ה"לאס-וגאס ריביו ז'ורנל" לבעלים שמסרב להיחשף כבשה את תשומת הלב של עולם התקשורת בארצות הברית. אנשי דסק החדשות של העיתון תקפו את ההנהלה החדשה על חוסר השקיפות שלה - בשלב מסוים, אנשי הצוות צייצו בטוויטר בהמוניים קישורים לקוד האתיקה של איגוד העיתונאים המקצועי במחאה על חוסר השקיפות. כאשר מגזין "Fortune" חשף את שמו של אדלסון כמי שעומד מאחורי המכירה, אתרי המדיה וביקורת התקשורת התמלאו בספקולציות סביב השאלה בדבר המניעים שלו. איל ההימורים, שבבעלותו נמצא הקזינו בלאס וגאס שבו התקיים העימות האחרון במסגרת המירוץ לראשות המפלגה הרפובליקנית, הוא תורם עיקרי למפלגה הרפובליקנית ונאבדה הוא מדינה חשובה בשנת בחירות. מוקדם יותר השבוע, דווח כי אדלסון נפגש עם דונלד טראמפ לדון בשאיפות שלו לנשיאות, ותאר את המועמד כ"מקסים".

אדלסון עצמו הבטיח לא להתערב בענייני עריכה פנימיים של העיתון וטען כי היה נחשף בעצמו כרוכש שלו, במוקדם או במאוחר. ההבטחה הזאת של איל ההון בדבר שמירה על עצמאות העיתון מאבדת מערכה כאשר בוחנים את מידת ההשפעה שלו בנכסי מדיה אחרים שבבעלותו. בשנת 2007 הוא הקים את החינמון "ישראל היום" שנועד לקדם את האינטרסים של הימין בישראל, והפגין את כוונותיו לבנות אימפריית תקשורת כאמצעי לצבירת הון פוליטי במדינה. כעת, לאחר שנחשפו פניו מאחורי הלאס-וגאס ריביו ז'ורנל, לא עושה רושם כי המתחים בין אנשי דסק החדשות וההנהלה החדשה צפוים להתפוגג בזמן הקרוב. הכתבים כבר הבהירו היטב כי אין להם כוונה לסור למרותו של הבעלים החדש.