התקשורת אולי שמאלנית, אבל הפוליטיקאים מהימין מובילים בהיקף החשיפה

יותר יהודים, יותר גברים, יותר פוליטיקאים מהימין ובעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו – אלו האנשים המסוקרים ביותר בכלי התקשורת בשנת 2015.

מניתוח ודירוג 100 האנשים המסוקרים ביותר בשנה החולפת שערכה "יפעת מחקרי מדיה" עבור וואלה ברנז'ה, עולה כי נתניהו נישאר האיש המסוקר ביותר בישראל. רה"מ זכה בשנת 2015 ליותר מ-132 אלף אזכורים בעיתונים, אתרי אינטרנט, ערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו. אחריו בדירוג שר האוצר משה כחלון, עם יותר מ-79 אלף אזכורים ובמקום השלישי: שר החינוך נפתלי בנט. הפוליטיקאי הרביעי ברשימת המסוקרים ביותר מגיע מהאופוזיציה - ח"כ יאיר לפיד, שגבר על יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג שהגיע למקום השמיני וציפי לבני שהגיעה למקום ה-19.

בכלל, בשנה החולפת שכללה מערכת בחירות לכנסת, הפוליטיקה והפוליטיקאים זכו לחשיפה תקשורתית גבוהה יותר ביחס לתחומים אחרים שסוקרו. בסך הכל היקף סיקור הפוליטיקאים הגיע ל-57%, כאשר מתוכם 63% משתייכים לימין. ח"כ אורן חזן שבו עסקה התקשורת לא מעט הגיע למקום ה-33 עם 11,625 אזכורים. ינון מגל שפרש מהכנסת בלט גם הוא והגיע למקום ה-40 ואילו שרון גל שפרש אחרי תקופה קצרה לטובת ערוץ 20 דורג במקום ה-65.

לעומת הפוליטיקאים, אנשי העסקים נותרו ב-2015 מתחת לרדאר התקשורתי. רק חמישה מהם נכנסו לרשימת 100 המסוקרים השנה. "נראה שמדובר בטקטיקה תקשורתית מכוונת מצדם והתקשורת אינה יוצאת מגדרה כדי לכוון אליהם את הפוקוס ומעדיפה לעסוק בזירה הפוליטית", מסביר שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה.

מי שבכל זאת נכנסו לרשימה הם רמי לוי שדורג במקום ה-29 עם 12,630 אזכורים, יצחק תשובה שדורג במקום ה-31 עם כמעט 12 אלף אזכורים, נוחי דנקנר, עידן עופר ובמקום ה-85 מו"ל "ישראל היום" שלדון אדלסון. האיש שאחראי על לא מעט מהחשיפה התקשורתית שמקבל נתניהו, זכה בשנה החולפת ל-3,554 אזכורים. "אפילו יצחק תשובה, שהיה במוקד סיקור מתווה הגז השנוי במחלוקת, אינו בולט בדירוג ואף סוקר פחות מרמי לוי, עדות לכך שקל יותר לסקר את עגלת הסופר מאשר את קידוח הגז", מוסיף גור.

בשנה החולפת, בעיקר בעקבות פרשיות השחיתות, גזרת הרגולטורים זוכה לייצוג בולט. מבקר המדינה יוסף שפירא דורג במקום ה-5 והיועמ"ש יהודיה ויינשטיין במקום ה-6. באותה הגזרה מופיעה גם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג שהגיעה למקום ה-27 ונשיאת בית משפט העליון מרים נאור במקום ה-50. בנוסף, גורמים מקצועיים במשרד האוצר, זוכים לבולטות שמעידה על התמקדות תקשורתית במהלכים רגולטוריים ורפורמות כלכליות-חברתיות.

גם בשנת 2015 בתקשורת כיכבו יותר גברים יהודים. על פי הנתונים 75% מ-100 המסוקרים הם גברים ו-97% יהודים. רק שלושה ערבים נוכחים בדירוג, לעומת כמעט 20% ממשקלם בציבור, וגם הם פוליטיקאים שסוקרו בעיקר על רקע קמפיין הבחירות ואירועי גל הטרור. וגם נוכחותן של הנשים אינה מאוד בולטת. האשה שניצבת בראש הרשימה, בין עשרת המסוקרים ביותר, היא שרת התרבות מירי רגב שסיפקה לא מעט פרשיות מתוקשרות וקיבלה 29,428 אזכורים. גם שרת המשפטים איילת שקד נהנתה מחשיפה תקשורתית ודורגה במקום ה-14. לעומתן, הח"כית מהאופוזיציה שלי יחימוביץ' דורגה במקום ה-22.

לעומת הפוליטיקאים ושרת התרבות, אנשי התרבות והסלב זכו לחשיפה בשיעור של 13%. מי שמובילה בשיעור החשיפה היא הדוגמנית בר רפאלי שסיפקה חתונה מתוקשרת וחקירה ברשות המסים מתוקשרת לא פחות, שדורגה במקום ה-41. אחריה אייל גולן, שודרג במקום ה-49. שלמה ארצי, לעומתו, מגיע למקום ה-86 וריטה למקום ה-60.

אחרי אנשי התרבות מובילים בשיעור החשיפה אנשי התקשורת ועשרה מהם נכנסו לרשימת המסוקרים ביותר, לא מעט בעקבות העיסוק סביב נושא הסיקור התקשורתי שהפך לנושא סיקור במהלך הבחירות. "עם זאת, הפרסונליזציה של אנשי תקשורת היא מגמה רחבה יותר ופעמים רבות עיתונאים הופכים למותג עצמאי ואף חזק יתר מכלי התקשורת המעסיק אותם", אומר גור.

שיאני האזכורים בתקשורת הם אורלי וילנאי וגיא מרוז שדורגו במקום ה-70. אחרי השניים ניצב אברי גלעד, שסיפק לא מעט אמירות פוליטיות בשנה האחרונה והגיע למקום ה-74 עם 4,804 אזכורים בכלי התקשורת. גם רביב דרוקר, בן כספית ועמית סגל התברגו ברשימה, קצת לפני המקום ה-80. אנשי תקשורת נוספים שהעסיקו את התקשורת הם מגישת חדשות 2 יונית לוי עם 3,189 אזכורים, מעט אחריה במקום ה-91 אילה חסון, שעברה מערוץ 1 לחדשות 10, אבל עוד לפני סוקרה בכלי התקשורת. דן מרגלית, קרן נויבך ומתן חודורוב שהגיע למקום ה-100 סוגרים את הרשימה.