סערת תחקיר "עובדה" שחשף כיצד ארגון מהשמאל מסגיר פלסטינים ומסכן את חייהם משום שמכרו אדמות ליהודים, נמשכה גם הבוקר (ראשון), לאחר שעלתה הטענה כי חלקו השני של התחקיר לא ישודר בשל הלחץ מצד העיתונאים מהשמאל, ביניהם רביב דרוקר, ולאחר שיו"ר מר"צ זהבה גלאון מתחה ביקורת על התוכנית.
עיתונאי "עובדה" עמרי אסנהיים הגיב לטענות בתוכנית "לא סותם ת'פה" בגלי ישראל בהגשת אראל סג"ל. "זה אחד הימים המאושרים שלי כעיתונאי", אמר אסנהיים, "אני חושב שעשינו עבודה חשובה ושמח שלא הפכתי להיות תועמלן פוליטי".
אסנהיים הביע חרטה על הפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו טרם שידור התחקיר, שבו הסביר את חשיבות הפרסום בנימה מתנצלת. "הפוסט הוא באמת אפולוגטי, אולי בגלל שידעתי מראש שכשהחברים שלי מהשמאל מציבים מראה מול המחנה הפוליטי שלהם הם רוצים לעצב את המראה, לשים במקום שנוח להם ואפילו לקבוע את גודל שטח הפנים".
"אני במחנה העיתונאים הישרים"
לביקורת נגד התוכנית הצטרפה היום גם יו"ר מרצ זהבה גלאון, שכתבה בדף הפייסבוק שלה: "התכנית עובדה, שהציגה את הכתבה כתחקיר על פעילותם של ארגוני השמאל בישראל במקום כתחקיר על עזרא נאווי, הצטרפה ביום חמישי האחרון לקמפיין המתוזמר והממוסד נגד השמאל ונגד ארגוני השמאל".
אסנהיים אמר בתגובה: "אני במחנה העיתונאים הישרים, חומר חשוב שרלוונטי לחיים צריך לפרסם. אני מכבד את זהבה גלאון ומתפלא עליה שהיא מתפלאת עליי. מה היא ציפתה? שאני אגנוז את החומר הזה? שלא אפרסם אותו? מה שעצוב לי זה שאנשים שמחזיקים בתעודת עיתונאי משמשים כתועמלנים פוליטיים".
בעניין זה הוסיף ואמר לסג"ל: "הכרתי את התופעה הזאת, אבל לא הייתי מודע לחומרה שלה. הרבה פעמים חשבתי שאתם נודניקים שם בימין. החברים מהשמאל הוכיחו שהם לא יודעי תמיד להכריע בין שאיפות פוליטיות לבין המצב שמגיע אליך חומר עיתונאי ואתה פשוט לא יכול להתעלם ממנו".
בהמשך התייחס אסנהיים לטענה שעלתה הבוקר, לפיה לתחקיר ישנו חלק שני שהוחלט לא לשדרו בשל הלחצים מהשמאל. "עכשיו יש מוטיבציה", אמר, "במידה שהחומרים יעמדו בסטנדרטים עיתונאיים - נשדר. מה שקרה לא יגרום להירתע, אולי אפילו ההפך".
"לא עובדים אצל אף אחד"
גם אילנה דיין התייחסה היום לדברים, ובטור בנושא כתבה בין היתר "חברים יקרים, בשמאל, בימין ובמרכז, יש לנו חדשות בשבילכם: אנחנו לא עובדים אצלכם. לא אצל אנשי "להבה", ולא אצל "תעאיוש". לא אצל "נוער הגבעות", ולא אצל "בצלם", לא אצל בנט ולא אצל גלאון, ולא אצל ביבי או כחלון, או יאיר לפיד. יש לנו מלאכה ברורה: להביא את הסיפור, לוודא שהוא אמיתי וחדש וחשוב. ויש לנו מחוייבות לעשות את זה בלי מורא ובלי משוא פנים (המוטו האלמותי של אורי אבנרי, שלא נס ליחו)".
"מה פירסמנו בכתבה של עמרי ומתן? הבאנו סיפור על אחד מוותיקי הפעילים למען זכויות אדם (דווקא איש די מוכר ורב פעלים), שפועל יחד עם פעילים אחרים גם איש "בצלם", גם איש "תעאיוש" כולם מנהלים מהלך מתמשך, צעד אחרי צעד, מתוך כוונה ברורה ומפורשת למסור אדם לידי הבטחון המסכל של הרשות הפלשתינית, שם מחכה לו כך לפי נאווי עצמו גורל מר של עינויים ומוות".
"אולי מישהו מאבירי זכויות האדם מוכן להסביר לי: זה עניין של מה בכך? אפשר להשאיר את זה לפני ה"אבל" ואחר כך לשכוח את חומרת העניין?".