עורך עיתון "הארץ" אלוף בן, דוחה את טענותיו של מ"מ עורך עובדה, שחר אלתרמן, אשר פורסמו הבוקר בוואלה ברנז'ה, לפיהם יצא העיתון בקמפיין אגרסיבי ולא אתי נגד התוכנית והעיתונאית אילנה דיין.
בתשובה ארוכה ומפורטת, מגיב בן לדבריו של אלתמן ומציין: "'הארץ' לא ניהל 'קמפיין אגרסיבי' נגד 'עובדה'. פרסמנו את עיקרי הדברים שהופיעו בתוכנית מיד אחרי שידורה בלי פרשנות ובלי השמטות. מאותו רגע פרסמנו דעות לגיטימיות", כותב בן ומוסיף: 'הארץ' אכן כתב מאמרי מערכת נגד רדיפתם של עזרא נאווי וחבריו בידי רשויות הביטחון והמשטרה, כליאת השווא שלהם בתנאים מחפירים וערימת סעיפי החשד המופרכת שנתלתה נגדם. לך נוח לשמור מרחק מההליכים האלה, כאילו הם התנהלו במדינה אחרת בלי קשר לשידור התוכנית. 'זה לא אנחנו', 'זה מחפיר'. הנה, גם אתה שותף לגינוי של תנאי המעצר. אבל זו היתממות. הם נעצרו אך ורק בגלל שידור התוכנית המשטרה קיבלה את עיקרי הפרטים מ'עד כאן' לפני שנה ולא התרשמה שיש בהם ממש ושתי ערכאות משפטיות שלחו אותם הביתה בלי ערעור ובלי מצמוץ והשליכו לפח את דרישות המשטרה להארכות מעצר נוספות, הגבלות תנועה וכדומה. אפילו בית המשפט הצבאי בשטחים התרשם כך".
"החשיפה של עמירה מגחיכה את הדרמה שביקשתם ליצור"
בהמשך מכתבו מתייחס בן לטענתו של אלתרמן, לפיה עמירה הס חשפה את המקור מתוך נקמנות: "אני לא מכיר שום כלל אתיקה שמחייב כלי תקשורת אחד לשמור על המקורות של כלי תקשורת אחר, וכך אמרתי לך בשעתו", כותב בן, "ברור שהחשיפה של עמירה של 'הסוכן החשאי' גולדווי מגחיכה את הדרמה שביקשתם ליצור. ברור לי מדוע זה מביך אותך. יותר כיף להרגיש וודוורד וברנסטין עם איזה גרון עמוק מסתורי ומפוקסל בעורף האויב. מצטער, לא אצלנו. אתה רוצה ליצור מין אחוות שתקנים בסגנון 'ועדת העורכים'. אין שום הצדקה לזה. היה עניין ציבורי מובהק בחשיפת השתול, ולא עשינו זאת במחבואים. פנינו לגולדווי לבקש תגובה, לא פרסמנו את שמה המלא של חברתו שתפקידה בסיפור היה שולי, עיכבנו את הפרסום בפרינט לבקשת עורכי דינו והם ויתרו מיוזמתם על כל טענה של 'סכנה לחייו' ולא ניסו למנוע את הפרסום".
"חשיפת החיבור של עד כאן לוועד מתיישבי השומרון נעשתה בוואלה! ולא אצלנו, אז לא ברור לי מדוע אתה משרבב את סיפור מקורות המימון של הארגון לטענות שלך כלפינו. לא אנחנו חקרנו אותם", מציין בן בהמשך מכתב התגובה לאלתרמן.
"אותו דבר בציטוטים מזהבה גלאון ויהודית קרפ. האם אנחנו צריכים להתיישר על פי עמדתן ביחס לנאווי, או לכל אדם אחר? אני סומך על עמירה הס שמכירה היטב את תעאיוש ופעולותיו וגם את נאווי. נכון, היא לא כותבת תמיד בהתאם לכל כללי התקינות הפוליטית. אבל אני מרשה לה, והמשפט הזה עבר אותי, מפני שאין עוד ריפורטר שמשתווה אליה בסיקור הכיבוש, והיא עשתה מספיק קילומטרז' בדרום הר חברון כדי להרוויח ביושר ובזיעה את חופש הכתיבה הזה".
"מה לעשות, הסימטריה מעוורת אתכם"
בן מתייחס גם לטענתו של אלתרמן נגד עורך הדעות בעיתון אלון עידן, על כך שלקח חלק ממשפט שאמרה דיין ועיוות אותו באופן לא עיתונאי ולא מוסרי. "אלון עידן נתלה בחצי משפט של דיין, שאמרה שהיא לא עובדת אצל 'בצלם' ולא אצל 'להב"ה', כדי לבנות תזה מעמיקה ומופרכת מהיסוד על מחלת הסימטריה", טען אלתרמן.
על כך השיב בן: "ההתקפה על אלון עידן מוזרה בעיני: 'איש של מלים ולא של עבודת שטח עיתונאית'. אז מה שהוא אומר פסול? לפי הסרגל הזה אתה צריך לקבל את דברי עמירה בלי שום היסוס ופקפוק... והאם בדקת איזו עבודת שטח אלון עידן עשה בעבר בשטחים, לפני שאתה פוטר אותו בהינף יד כחובבן מקלדת? אילנה אכן עשתה סימטריה, והביקורת של אלון היתה ראויה וצודקת. נגב את העלבון מהפנים וקרא את הטור שלו שוב. האם עמדתו לא לגיטימית? האם באמת הוא 'נתפס לחצי משפט'? או חשף את תפיסת העולם שעמדה מאחורי התוכנית?".
"קרמניצר ופלג שלחו לנו מאמרים (כספי כותב בלוג ולא עובר עריכה מראש) שנראו לנו ראויים לפרסום. לא יזמנו אותם כחלק מאיזה קמפיין", מתייחס בהמשך בן למאמרים שפורסמו בעיתון בעקבות התחקיר ב"עובדה", "לא פסלנו שום מאמר שבא להגן על השותפות בין עובדה ועד כאן, לא ריככנו את המאמר של ארי שביט שהגן עליכם. הצענו לכם להגיב בכל דרך שתרצו במאמר של אילנה, במאמר שלך, במאמר של מישהו אחר. לא היינו מצניעים אותם ולא מצנזרים, כפי שלא צינזרנו את מבקריכם. לא נעניתם לאתגר וסיבותיכם אתכם".
"מה לעשות", מסיים בן את מכתבו, "הסימטריה מעוורת אתכם מלראות ששיתפתם פעולה עם קבוצה פשיסטית כוחנית שמטרתה איננה 'חשיפת האמת' אלא בדיוק להיפך הסתרת האמת והרתעת כל מי שמנסה לספר לעולם על מציאות הכיבוש ולסייע לפלסטינים מול הנישול. הפקדתם בידיהם זמן מסך יקר תוך התנערות צדקנית מההשלכות של מעשיכם ובראשן כליאת שווא של חפים מפשע. כל הערות האזהרה, ההצהרות על הדבקות באמת העיתונאית וההתקפות עלינו לא יסירו במהרה את הכתם הזה".
אלתרמן בתגובה: "התחלת כעורך וסיימת כאחרון הטוקבקיסטים"
בתגובה לדבריו של בן, מסר אלתרמן: "תודה על המענה המהיר, הייתי אומר כמעט האוטומטי. כאמור, לא ציפיתי לשום דבר אחר. אני מבין כמה זמן לוקח לכם לברר טענות במערכת. שאפו על היעילות. עכשיו לעניין עצמו, אתה מיתמם וכותב שלא ניהלתם 'קמפיין אגרסיבי' בפיסקה הראשונה וחותם את התגובה באמירה 'שיתפתם פעולה עם קבוצה פשיסטית כוחנית' - מתחיל כעורך 'הארץ' ומסיים כאחרון הטוקבקיסטים. זכותך".
"אתה מגונן על כתביך המעולים עמירה הס ואלון עידן, מזדכה על הפרילאנסים והמתנדבים קרמניצר וכספי ופלג במסגרת האאוטסורסינג של האחריות העריכתית - ומתעלם לחלוטין מהכזבים וההשמצות חסרות התקדים בדברים שהתפרסמו בכלי התקשורת שאתה חתום עליו כעורך. רשמתי לפניי גם את ההתעלמות המהדהדת מההשוואה של אילנה דיין למרקוס וולף. גם זו זכותך", ממשיך אלתרמן, "אתה מניח שפרסום זהותו של איציק גולדווי בידיכם יגרום לי מבוכה. לא ברור לי מדוע. אותי היה מביך הרבה יותר לפרסם שמם של מקורות כליאורה גלאט ברקוביץ וענת קם. אבל מי שמקל ראש במקורותיו שלו יקל ראש כנראה גם במקורותיהם של אחרים".
"שיעורים בסימטריה שימושית אין לי כוונה ללמוד לא ממך ולא מכותביך. השיעור שלמדתי על עתונות, על אתיקה עתונאית ועל חופש העתונות בחודש האחרון מעתון 'הארץ' בהחלט הספיק לי", כותב אלתרמן בסיום תגובתו, "באשר לטענה העובדתית שהחומרים של 'עד כאן' היו בידי המשטרה לפני שנה והם לא מצאו בהם ממש, אני מציע שתשלח את כתביך לברר שוב את העובדות. אני מנחש שתופתע ממה שעוד יתברר בעניין".