לאחרונה נרשם אירוע היסטורי בשוק המדיה המקומי חברת נטפליקס, ענקית התוכן האינטרנטי האמריקאית, החלה לספק את שירותיה בו-זמנית בכ-130 מדינות נוספות ברחבי העולם, לרבות בישראל באופן רשמי.
כיום, לא נראה כי מדובר עדיין במהפכה של ממש הצפויה לערער את מבנה השוק ולאיים על הסדר הקיים. בשלב זה ישודרו תכניה של נטפליקס ללא תרגום לעברית, והקטלוג שהושק בישראל מצומצם משמעותית לעומת מדינות אחרות בעולם. כך, נטפליקס גם אינה כוללת עדיין תוכן מקורי בעברית. אין ספק, כי הקהל הישראלי מורגל ומבקש לצרוך תכנים אלה. אך לא ירחק היום שבו נטפליקס תציע גם תוכן זה, בין בהפקה שלה, ובין ברכישת זכויות ממפיקים ישראליים, אשר ישמחו להציע ולהפיק תכנים אלה עבורה.
נטפליקס איננה לבד. חברת סלקום, באמצעות מיזם הטלויזיה שלה - סלקוםTV - המבוסס על ספריית תכנים המשודרים על פי דרישה, פוזלת לכיוון ההגמוניה של הוט ויס, ולמעשה, לא רק בתחום הטלוויזיה, אלא כקבוצה המספקת פתרונות תקשורת כוללים. לאחרונה דיווחה סלקום, אשר השיקה את השירות לפני כשנה, על כחמישים אלף לקוחות המנויים לשירות הטלוויזיה שלה. מעניין יהיה לבחון את קצב החדירה של נטפליקס לישראל, על מנת להעריך נתון זה.
גם חברת פרטנר הודיעה על כוונתה להיכנס לתחום הטלוויזיה ומחפשת את נתיב הכניסה לשוק. לאחרונה התמודדה פרטנר, והפסידה, במכרז על זכויות ליגת העל הישראלית בכדורגל, אך נראה כי כניסתה לתחום הינה רק עניין של זמן.
פלטפורמות גלובליות - העתיד כבר כאן
אין ספק, אפוא, כי מדובר באבן דרך משמעותית בכל הקשור לאתגרים איתם נדרשים להתמודד גופי הרגולציה בשוק התקשורת הישראלי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, המועצה לשידורי כבלים ולוויין ומשרד התקשורת. אנו ניצבים בפתחו של עידן חדש, אשר מטשטש את הגבולות הנושנים של חלוקת תחום התוכן הטלווזיוני, כפי שאלה עדיין משתקפים בתפיסות המנחות את הרגולציה הנוהגת.
ייחודם של נטפליקס וסלקום TV הוא באופן ובמדיום בו מועברים תכניהם - ספריית תוכן בלתי נדלית הזמינה לפי דרישה על גבי רשת האינטרנט. מרחב אין סופי זה, אשר מתחרה "ראש בראש" עם גופי השידור המסורתיים, לרבות על תקציבי הפרסום המצטמקים באופן עקבי, מצוי מחוץ לתחום אחריותם של גופי האסדרה, ומאפשר לגופי התוכן הפועלים בו חופש מוחלט מאילוצים רגולטוריים בבחירת המודל העסקי שלהם.
מגמה זו, של שימוש ברשת האינטרנט להעברת תכנים על פי דרישה, בין אם באופן רשמי וממוסד ובין אם לאו, צפויה להתגבר עוד יותר, במקביל לשיפור המתמיד בתשתית האינטרנט בארץ ובעולם ולשינויים המהותיים בהרגלי הצפיה, בעיקר על-ידי צעירים ונוער. כבר כיום, פלטפורמות גלובליות כמו youtube ודומותיה, מציעות לכל דורש ברחבי האינטרנט תכנים וערוצים שהופקו בצורה מקצועית, חלקם הגדול אף בחינם.
משימה בלתי אפשרית
במקביל להתפתחות המתוארת, פועלים גופי השידור ה"מסורתיים" חברות הכבלים והלווין ובעיקר ערוצי הברודקאסט המסחרי, בעולם שונה לגמרי שבו תדר השידור בו הן משתמשות משול לאוצר לאומי המצוי במחסור ושיש לשמור עליו מכל משמר. גופים אלה כפופים לרגולציה מכבידה ואף עתיקה במונחי ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום (בסיסה לפני כ-20 ואף 30 שנה), היורדת לפרטי הפרטים בכל היבט של פעילותם, ומקשה עליהם להתאים עצמם לרוח התקופה.
במציאות א-סימטרית זו, האתגר העומד בפני גופי הרגולציה הוא ליצור מגרש משחקים מאוזן עם מסגרת שוויונית ככל האפשר לכל הגורמים בשוק. ברור, כי ניסיון להשוות את הכללים שיחולו על השחקנים החדשים לאלו הקיימים איננו מעשי, ביחוד מקום בו מדובר בשחקנים גלובליים זרים, אשר עצם הסמכות או האפשרות להכפיפם לרגולציה מקומית בעייתית, ואף ירתיע שחקנים חדשים מלהיכנס לזירה. כפי שנטפליקס הוכיחה בהחלטתה שלא להיכנס בשלב זה לסין, הכוח הוא בידי ספקי תוכן אלה, ולא בידי הרגולטורים המקומיים. התקדמותה המהירה של הטכנולוגיה והמאפיינים הייחודים של רשת האינטרנט, לעומת הקצב בו מתאים עצמו המחוקק לשינויים אלה, אף הופכים משימה זו לבלתי אפשרית.
הפתרון, אם כך, נדרש בשני מישורים מקבילים. מצד אחד, הפחתה מקיפה ומשמעותית של כללי הרגולציה, במיוחד אלה הארכאיים והפטרנליסטיים שהותקנו בתקופה בה נחשב השידור כמשאב מוגבל. מהצד השני, על הרגולטור להגדיר את ערכי הליבה, 'שמורות הטבע' עליהן יש לשמור מכל משמר, ומציאת מנגנוני ההגנה על ערכים אלה. בכלל זה, על הרגולטור ליתן דעתו לאופן שבו יובטח המשך ההשקעה ביצירה הישראלית. ראוי כי משימה זו תהיה מובלת על ידי השידור הציבורי החדש שעתיד לקום, לצד מנגנונים נוספים שיבטיחו את פיתוח היצירה המקומית.
בשלה העת להכרעה
עם זאת, גם בהקשר זה, ראוי להשתחרר מתפיסות עבר. גופי השידור המסחריים הוכיחו, כי הם קשובים לכוחות השוק ולרצון הצופים. תוכן מקורי בעברית אינו מוגבל כיום לישראל בלבד, כפי שהוכיחו העסקאות הבינלאומיות הרבות להפצתו בעולם (לאחרונה ממש הודיעה נטפליקס כי רכשה את פורמט סדרת הילדים והנוער "החממה", לצורך הפקת גרסה אמריקאית אשר תצולם בישראל). פריצת תקרת הזכוכית של השפה העברית, והתקדמות ההפקות לסטנדרטים בינלאומיים בשל החשיפה לעולם וכניסתם של גופים בינלאומיים לישראל, יסייעו רבות להבטיח המשך הפקות מקומיות, גם מקום בו הרגולציה הישנה תפנה מקומה למודל גמיש וקשוב יותר לפתרונות המסחריים.
לאחר שנים בהם מתחבטים גופי הרגולציה בפתרונות הראויים למציאות החדשה, נראה כי בשלה העת להכרעה. לאחרונה, פורסמו מסקנות הביניים של "ועדת פילבר", הועדה המקצועית בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, בה חברים גם כל גורמי המקצוע הרלוונטיים. בשלב זה, לא ניתן עדיין לדעת האם המלצותיה של הועדה נותנות מענה מקיף לכל הכשלים הקיימים בשוק השידורים (דו"ח הביניים מציג מתווה כללי, ללא פירוט מעמיק במרבית הנושאים הנדונים), אולם נראה כי לפחות חלק מהמדיניות המוצעת מבקשת להתמודד עם הבעיות אותן הזכרנו למשל, הצעת הועדה להפחתה משמעותית של הרגולציה מכוח כללי הרשות השניה, וההצעה להתיר שידור תוכן שיווקי תחת מגבלות.
האתגר העומד בפני הגורמים המעורבים בשוק התקשורת אינו קל, אך ההתמודדות איתו הינה בלתי נמנעת. הקלפים כבר נטרפו. נטפליקס לא מחכה לבית הקלפים.
* עו"ד חגי דורון, שותף בכיר במשרד ש. הורוביץ, עומד בראש מחלקת התקשורת והמדיה של המשרד. עו"ד ניר אוגולניק, היה בעבר יועצו המקצועי של שר התקשורת ומשמש כיום כעו"ד במחלקת התקשורת והמדיה של משרד ש. הורוביץ