בית המשפט דחה אתמול (שני) את בקשת רשות ערעור בתביעה שהגיש חננאל רחמים דיין כנגד העיתון "ידיעות אחרונות" ויאיר לפיד בעקבות טור שפירסם ב-2006. בית המשפט קבע כי העילה של רחמים אינה מספיק טובה בשביל לערער בערכאה שלישית (שלום-מחוזי-עליון).
שופט העליון, צבי זילברטל, פסק כי "לאחר עיון בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף בלא שתתבקש תשובה. הלכה ידועה היא כי בקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי' תיענה בחיוב רק במקרים שחשיבותם הכללית והעקרונית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת, או כאשר עולה חשש לעיוות דין חמור. ואולם, הסוגיות שמעלה המבקש במקרה דנא אינן חורגות מגדר המחלוקת שבין הצדדים, וחלקן נוגע לקביעות עובדתיות, שבהן אין ממנהגה של ערכאת הערעור להתערב".
המאמר של לפיד פורסם במוסף "7 ימים" במאי 2006 ועסק באירוע שהתרחש ביום העצמאות דאז במשכן נשיא המדינה, כאשר דיין היה במשכן כחייל מצטיין וסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, בעקבות ההתנתקות. בטורו "החייל האמיץ חננאל" לפיד כינה את דיין במספר כינויים, כמו: "החייל המתפתל חננאל", "חננאל המשתולל" ו"חננאל המטרלל". דיין שיוצג על ידי אביו - ואמו תבעו את לפיד ואת "ידיעות אחרונות" על סך רבע מיליון שקל, אך ב-2009 בית המשפט קבע כי הם יפוצו בסכום של 12 אלף שקל בלבד.
השופט זילברטל טען בדחיית בקשת הערעור כי "משנקבע שהמאמר ברובו נשען על קרקע עובדתית יציבה, וכי אף האמירות שנמצאו שגויות נאמרו בתום לב ומתוך אמונה באמיתותן, אין להישמע לטענות לפיהן המשיב פעל בזדון ומתוך ידיעה כי דברים שהביא במאמרו אינם נכונים".
עוד ציין השופט, כי "אין לקבל את טענות המבקש בדבר התעלמות בית המשפט המחוזי מהמבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך החלת הגנת 'העיתונאות האחראית' אלה נבחנו על-ידו בהרחבה ויושמו לגבי נסיבות המקרה. בית המשפט המחוזי הוציא תחת ידיו פסק דין מפורט ומנומק כדבעי, והתעמק במכלול הטענות שהועלו בפניו. אין בפסק הדין קביעת הלכה חדשה, אלא אך יישום של הלכות קיימות על מערכת עובדתית נתונה, ולפיכך אין כל מקום להתיר התדיינות ב'גלגול שלישי' בפרשה הנדונה, שבימים אלה מלאו עשר שנים לאירוע העומד בבסיסה".
באשר לטענת המבקש בדבר העיכוב במתן פסק הדין, וכי אילו ניתן מוקדם יותר הייתה תוצאתו שונה השופט טען כי אין בה כדי להועיל: "אין חולק כי ההתדיינות בפרשה נמשכה הרבה מעבר למקובל, בוודאי לתיק מסוג זה למעלה משש שנים הפרידו בין מועד מתן פסק הדין בבית משפט השלום לבין מועד מתן פסק הדין בערעורים. ואולם, בית המשפט המחוזי סבר שיהיה זה ראוי להמתין לפסיקת הלכה במסגרת הדיון בבית המשפט העליון בעניין פלוני ומכאן העיכוב. אכן, נציב תלונות הציבור על השופטים החליט כי גם אם לפסק הדין בפרשת פלוני עשויה הייתה להיות השפעה על תוצאת ההליך, כפי שסבר כב' השופט סובל, לא היה מקום להשהות את מתן ההכרעה בערעור".
עוד הוסיף השופט כי "אין בעיכוב שנגרם, כשלעצמו, ממושך ככל שיהיה, כדי להצדיק שמיעת ערעור ב"גלגול שלישי" אם לא מתקיימים התנאים שיצדיקו מהלך זה. אף לשאלה, כיצד הייתה משפיעה על התוצאה ההלכה שנהגה בעבר לעניין התנאים הדרושים לתחולת הגנת תום הלב לפי סעיף 15(2) לחוק, אין עוד תוקף, שעה שפסק הדין בבית המשפט המחוזי ניתן לאחר שאומצה הלכה חדשה תחתיה, ומתן פסק דין זה עוכב בכוונת מכוון על מנת שניתן יהיה להחיל על הפרשה דנא את ההלכה שתיקבע. כאמור לעיל, המבקש גם לא טען בבית המשפט המחוזי כי קיימת מניעה כלשהי לבחון את הפרשה בהתאם להלכה שנקבעה בעניין פלוני".